"נשקיע פחות בחתולים ובמנסור עבאס", כך הסביר שר האוצר סמוטריץ' 12 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים שיועברו לגופים חרדיים ודתיים. ממשלת נתניהו השישית היא לא הראשונה שמעבירה מיליארדים לשותפות הקואליציוניות, אבל בכירים בהווה ובעבר במשרד האוצר אומרים ל-N12: "מעולם זה לא נעשה ככה - ובטח שלא בהיקף הזה".

סיקור N12

12 מיליארד שקלים - סכום חסר תקדים

התקציב הוא אחד מהמסמכים הסבוכים בחקיקה הישראלית - וכולל בתוכו "בבסיס התקציב" לא מעט תקציבים לשותפות הקואליציוניות וליוזמות השרים. אבל מעבר לכך, נהוג להקצות מדי שנה גם סכום פוליטי לחלוטין - שבדרך כלל נכלל כבר בהסכמים הקואליציוניים.

הכספים הקואליציוניים משתנים בהיקפם מדי שנה, ומאז 2015 גם מדווחים לציבור. לפי הנתונים, ניתן לראות כי התקציב הדו-שנתי שמקדמים נתניהו וסמוטריץ' הוא הנרחב ביותר - 12 מיליארד שקלים בשנתיים, לעומת כ-4 מיליארד שקלים ב-2015-16.

"אחרי 30 שנה בסביבת האוצר - אני לא זוכר היקפים כאלה", אומר ל-N12 פרופ' אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר - והיום פרופ' באוניברסיטה העברית. "וגם כשהיו היקפים גבוהים הם היו גם או בעיקר למטרות רחבות כמו קצבאות. תמיד היו גם תקציבים לסקטור מסוים או למטרות דת, אבל זה לא היה רחב וממוקד בצורה בוטה כל כך. צריך להסתכל גם על מה שלא נכנס, תמיד נכללו שם מטרות חברתיות כמו: חדרי מיון, טיפול בהתמכרויות, נוער נושר, תקציבים למעונות היום".

"הגדלת קצבאות האברך תפגע בצמיחה"

במסמך שפרסמה היום הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, בנושא רמות ההשכלה של צעירים והשלכותיהן על צמצום הפערים בשוק העבודה, כתבה: "צמצום פערי ההשכלה הרלווטית לשוק העבודה בקרב הגברים החרדים טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים, דבר שצפוי לאפשר לאחר מכן גם השתלבות טובה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה".

היא הדגישה: "החלטות הממשלה המסתמנות במועד זה אודות הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי (שצפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה של הגברים החרדים). הגדלת קצבאות האברך והפעלת תוכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - ללא מבחן מיצוי כושר השתכרות, צפויו להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובמידת השתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח".

לקריאת המסמך המלא של הכלכלנית הראשית לחצו כאן.

במהלך דיון שנערך היום בנושא התקציב בוועדת הכספים, שאלו חברי האופוזיציה את אנשי האוצר לגבי הירידה בהכנסות ממסים והשלכות הרפורמה המשפטית על הכלכלה. יו"ר הועדה גפני אמר מצדו כי יזמן את הכלכלנית לדיון בוועדה לאחר שיסיימו את חקיקת התקציב.

שר האוצר: מדובר בחלק קטן מהתקציב

כפי שפורסם במהדורה המרכזית, סכומים נרחבים מ-12 מיליארד השקלים שהובטחו לשותפות הקואליציוניות יוקצו למוסדות שלא מלמדים ליבה, לאברכים - וליוזמות שונות בציונות הדתית. מדובר בצמצום משמעותי מהדרישות הקואליציוניות שהציבו השותפות בתחילה - דרישות שהסתכמו בעשרות מיליארדי שקלים. “אי אפשר לתקצב את כל מה שהובטח על הקרח, ולכן מה שאנחנו רואים פה זה רק חלק מהכספים שעליהם סוכם בהסכמים הקואליציוניים – וזה לא נגמר. יש לחצים להגדלת הסכומים ולא אתפלא אם תקציבי הישיבות לדוגמא יגדלו בהחלטת הממשלה", מסביר פרופ' ניסן. 

בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסבירו כי מדובר בסכום קטן - כ-6 מיליארד שקלים מתוך תקציב שמתקרב ל-500 מיליארד שקלים. הפרופ' ניסן מציע להסתכל על התמונה המלאה: "רוב תקציב המדינה הוא קשיח, ביטחון, שכר עובדי המדינה, פנסיות ריבית וכו'. בסוף, נשארים בדרך כלל 20-30 מיליארד שקלים יותר גמישים. ופה לוקחים 6 מיליארד שקלים ומייעדים אותם כמעט רק למטרות סקטוריאליות. טכנית שר האוצר צודק, מהותית הוא טועה בגדול". 

גם אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, סבור שמדובר בסכום חריג. עם זאת, הוא מעריך שלא כל הסכום יצא לפועל: "אמנם זה הובטח, ואמנם זה בתקציב, אבל מדובר בכל מיני משימות שדורשות קריטריונים, להקים גופים, להסכים פרטנית שהכסף יעבור ולמי. האוצר טוב למסמס את הדברים האלה, והסכום הסופי יהיה בסוף נמוך יותר".

כספים קואליציוניים - גם בבסיס התקציב

טענה נוספת שעלתה מצד הממשלה הנוכחית היא שבעבר הכניסו המפלגות את הסיכומים ל"בסיס התקציב", בעוד בתקציב הנוכחי אלה הופרדו - ולכן הסכום "קפץ". אמנם, גם בממשלה הזו הכניסו יוזמות קואליציונית ל"בסיס התקציב", בנוסף לסכום הרחב בנפרד.

יוגב מסביר: "מעבר לסכומים האלה, יש לא מעט כספים שבמהותם הם קואליציוניים, אבל הם לא נמצאים ברשימה כי שמו אותם בתוך התקציב, סביב קריטריונים חדשים". כך לדוגמה, בתקציב הנוכחי דרשה השרה מירי רגב להקצות סכום גבוה לכבישים ביהודה ושומרון, הרבה מעבר לנהוג.

למה הולכים בדרך כלל הכספים הקואליציוניים?

כל מפלגת קואליציה נאבקת כבר בשלב הקמת הממשלה על הכספים הקואליציוניים שתקבל בתקציב המדינה. הכספים האלה הולכים ל"בייס", או למטרות שחשובות לאנשי המפלגה. כך לדוגמה, קודמו במסגרת ההסכמים הקמת חדרי מיון בדרום, שמירה על יישובים ביו"ש - ויוזמות "בית הספר של החופש הגדול".

"מה שאולי הכי חמור זה שמדובר הפעם בהקצאת כספים נגד כל מדיניות של צמיחה", מסביר פרופ' ניסן. "זה גם המימון של לימודי ליבה, וגם מימון של אברכים. ברגע שמגדילים את הקצבאות, האינטרס של חרדים לצאת לעבודה רק יורד, ומדובר בפחות צמיחה. אני מקווה שהם לא יבצעו הכול, כי באמת מדובר בחלק מהדברים ב'לזרוק כסף לפח'. ובעיקר, זה כסף שיכל ללכת למטרות טובות - להשקיע בתשתיות, בבריאות, בצמיחה. וזה בהכרח זה במקום זה". 

גם אורי יוגב מזהיר מפני הסקטוריאליות בכספים הקואליציוניים: "הנושא המרכזי שחשוב להתייחסות זה המספרים החריגים לכסף קואליציוני שהוא רק לטובת החרדים ומעודד חוסר תעסוקה. הכסף שהולך לאיתמר בן גביר למשרד לביטחון פנים, הוא אמנם קואליציוני, אבל בסוף הוא כסף לטובת העם כולו. בעניין הכספים למוסדות החרדיים ולאברכים, זה הרבה כסף, למטרות מאוד בעייתיות".