למרות המהפכה המשפטית: חברת הדירוג S&P אישרה מחדש של דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA-, והשאירה את תחזית הדירוג ברמה "יציבה". בשבועות האחרונים חששו בממשלה כי הסוכנות תוריד את אופק הדירוג הישראלי, בדומה להערכת חברת מודי'ס.
סיקור N12
- בניגוד לדיווחים: נתניהו והרצוג לא שוחחו עם נציגי סוכנות S&P
- קרן המטבע: "השינויים המשפטיים מסכנים את הכלכלה הישראלית"
- מודי'ס הורידה את אופק דירוג האשראי של ישראל
באשר לצמיחה הכלכלית, ב-S&P חותכים את החזית עבור הכלכלה הישראלית. מצמיחה צפויה של 2%, מעריכים כעת כי הכלכלה תצמח ב-1.5% בלבד בשנה הקרובה. עם זאת, צופים בסוכנות כי החל משנת 2024 הכלכלה הישראלית תתייצב, ותשוב לקצב שצפו לה קודם - 3.5% בשנה. עם זאת, התחזית מתבססת על ירידה בתנודתיות הפוליטית המקומית ועל שיפור במצב הכלכלי בעולם.
בתקציר הדוח כתבו: "מחאות ציבוריות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי הקואליציה נמשכו בישראל, זאת למרות הקפאת השינויים עד להשלמת המשא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה. תרחיש הבסיס שלנו מניח שתושג הסכמה מסוימת, שתאפשר מיתון של המתיחות הפוליטית המוגברת".
בהערכת S&P הזהירו כי המצב הפוליטי הנוכחי, שמאופיין בחוסר ודאות ובקיטוב בעם, עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית. "אם הרפורמה תיושם באופן שדומה להצעה המקורית, אנחנו צופים העמקה בקיטוב הפוליטי", כתבו כלכלני הסוכנות, "אנחנו מעריכים שהמתח יפוג ושהצדדים יגיעו לאיזושהי הסכמה. למרות שאנחנו מעריכים שרמות המתח ירדו, חוסר הוודאות הנוכחי עלול להשפיע על הצמיחה בטווח הקרוב. בין היתר, יכולה להיות השהייה בהשקעות מקומיות וזרות".
הם התייחסו לאינפלציה בישראל והעלאת הריבית בעקבותיה: "אמנם האינפלציה בישראל עלתה בשנה שעברה, אך היא נותרה משמעותית מתחת לזו שנצפתה בשווקים מתפתחים ומפותחים אחרים, כולל ארה"ב ובריטניה. אנו צופים אינפלציה ממוצעת של 3.8% בשנת 2023, האטה משיעור של 4.4% בשנת 2022. האינפלציה המקומית הואטה לאור התלות הגוברת של ישראל בגז מתוצרת מקומית, מה שמקזז באופן חלקי את השפעת העלייה במחירי האנרגיה העולמיים. עם זאת, בנק ישראל הגיב לעליית האינפלציה על ידי התחלת מחזור הידוק מוניטרי והעלאת ריבית מאז אפריל 2022, שעומדת כעת על 4.5%. לתפיסתנו, ישראל מתקרבת לסוף מחזור ההידוק המוניטרי הנוכחי".
בדומה להערכת קרן המטבע העולמית מוקדם יותר השבוע, גם ב-S&P מעריכים שהצמיחה הישראלית תאט ב-2023, הן בשל המתח הפנימי והן בשל השפעות המיתון העולמי. "אנו צופים שאי הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים יותר אצל שותפות הסחר המרכזיות של ישראל באירופה וארה"ב, יביאו להאטת הצמיחה בכלכלת ישראל ל-1.5% ב-2023 מ-6.5% ב-2022", הסבירו. "יחד עם זאת, ישראל עדיין נהנית ממספר מאפיינים חזקים כמו כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה. קרוב ל-90% מהחוב הממשלתי מוחזק ע"י מקומיים ונקוב במטבע המקומי".
"קשה לחזות את מהלך העניינים"
עדכון דירוג האשראי בסוכנות S&P הציב אתגר מעט שונה מזה שהציב עדכון הדירוג בסוכנות מודי'ס בחודש שעבר. הדירוג של ישראל בסוכנות S&P גבוה יותר - AA- ב-S&P לעומת A+ במודי'ס. עם זאת, תחזית הדירוג של ישראל הייתה יציבה - והורדתה הייתה צפויה להדביק בהכרח לישראל תווית "שלילית", לעומת התווית ה"ניטרלית" שקיבלה ממודי'ס.
בחברת S&P מבצעים את דירוג האשראי לפי מספר קטגוריות, כשבכל אחת מקבלת המדינה ציון מספרי. בסוכנות בוחנים בין היתר את תפקוד ויציבות המוסדות, את המצב הפיסקלי, ואת ההערכה לצמיחה בעתיד. למרות השינויים המוצעים במערכת המשפט, ב-S&P לא ראו לנכון לשנות את הציון של ישראל באף קטגוריה. לישראל כבר יש ציון נמוך מאוד עבור יציבות המוסדות - 4 מתוך 6. בסוכנות ככל הנראה ימתינו לראות אילו שינויים יבוצעו אם בכלל במערכת המשפט על מנת להוריד את הדירוג הזה.
נראה שבדומה למודי'ס, ב-S&P ממתינים לראות "תוצאות בשטח" לפני שישנו את דירוג האשראי של ישראל. "לראייתנו, קיים קושי לחזות את מהלך העניינים העתידי בכל הקשור לשינויים המשפטיים המוצעים. מההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה עולה כי הסבירות לתרחיש שבו הרפורמה תעבור כפי שהוצעה בתחילה הולכת ופוחתת", העריכו בסוכנות, "מנגד, לא ברור אם המפלגות הימניות יותר של הקואליציה יראו בהשהיה מוחלטת של הרפורמה דבר מקובל. הדבר עלול להוביל לפירוק הממשלה ולבחירות נוספות שאינן במועדן".
אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ AUREN מסר בתגובה להחלטת חברת הדירוג S&P: "אמנם הדירוג לא הורד, אך אין סיבה לחגיגה ישראלית כך. "הלחץ שהפעיל ראש הממשלה עבד הפעם, דירוג האשראי של ישראל יישאר על כנו, אך אם הממשלה תקדם את ההפיכה המשפטית ללא הסכמה, תגובת המערכת הכלכלית העולמית תהיה חריפה והרסנית לישראל. לצד מחמאות ליציבות הכלכלה בישראל, על ישראל להיות מודאגת מפני חשש העולמי לאיכות המשילות והפרדת הרשויות בישראל, לצד המצב הביטחוני השברירי. ממשלת ישראל במלכוד, ומבינה גם אם באיחור, שלכל צעד פוליטי יש השלכות כלכליות".