מה קרה לדולר? הדולר המשיך והמשיך לזנק בשבוע שעבר, עד שהגיע לשיא של שנים - 3.75 שקלים לדולר אחד. נראה שכל הסכנות ש"דחפו" את המטבע למעלה התנקזו לשיא בשבוע אחד - המהפכה המשפטית חזרה לתמונה, תקציב לא מעודד צמיחה אושר בכנסת, והאיום הביטחוני השתקף מנאומי בכירי מערכת הביטחון. כל אלה צפויים להמשיך וללוות אותנו - ונשאלת השאלה, מה זה אומר עבור מטבע החוץ?
סיקור N12
- מה הצעדים הבאים של בנק ישראל?
- הדולר מזנק: השקל בשפל של 4 שנים וחצי
- הרמטכ"ל הזהיר מהתפתחויות שליליות, הדולר זינק
"בגדול יש פער בין המישור הבינלאומי, ובין המישור המקומי שלנו", מסביר אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ Auren ישראל. "בהסתכלות של שנה לאחור, הדולר נחלש מול המטבעות האחרים, או לכל הפחות התייצב. אבל אם מסתכלים מול השקל - המגמה הפוכה".
איך זה קורה?
"הציבור 'רץ' לקנות דולרים, בגלל שלל סוגיות שמחלישות את המשק שלנו", מסביר אנג'ל. "זה תהליך שקורה כבר כמה זמן, אבל השבוע שעבר היה חריג. גם החשש מהמשבר החברתי-פוליטי, גם המצב הביטחוני, אמירות של הרמטכ"ל ובכירים לגבי אירן, חיזבאללה או עזה, כל אמירה כזו מקפיצה את הדולר ממש במיידי", מסביר אנג'ל. "גם התקציב שעבר ולא מעודד צמיחה לא עוזר. בסוף, יש כאן הרבה יציאות משוק המט"ח, ומעט כניסות, מה שמקפיץ את המחיר".
הזינוק בשער הדולר החל ביום שלישי שעבר, אז הרמטכ"ל הרצי הלוי, אמר בכנס הרצליה כי "יש התפתחויות שליליות באופק שיכולות להביא לפעולה" מול איראן. על החזית הצפונית אמר הלוי: "חיזבאללה חושב שהוא מבין אותנו וזה מביא אותו להעז ולאתגר אותנו. מערכה בצפון תהיה קשה, אנחנו נדע להתמודד איתה".
"תופעה שעלולה להפוך למטרידה"
המגמה המשיכה ביום רביעי, הבוקר שאחרי אישור התקציב, שבו אין בשורות רבות ליוקר המחיה - ובעיקר יש עידוד משמעותי של יוזמות המנוגדות לעידוד צמיחה, כמו מוסדות שלא מלמדים ליבה. באותו בוקר, אמר ראש הממשלה נתניהו בשיחה עם כתב ערוץ 14 כי אחרי אישור התקציב, המהפכה המשפטית תשוב לסדר היום. על המגעים בבית הנשיא אמר נתניהו: "מנסים להגיע להבנות, ואני מקווה שנצליח בזה".
הדולר טיפס במהירות לנקודה של 3.73 שקלים, שסביבה התקבע השער. אז מה צפוי לקרות בהמשך? "כל הגורמים שהביאו את הדולר למעלה עדיין קיימים", אומר אנג'ל. "לצערי, אני חושב שזה תלוי במהלכים של הממשלה והמסרים שהם יעבירו והפעולות שהם יעשו. המצב הביטחוני אינו רק בידם, אבל הנושא הפוליטי-חברתי זה אחד המשברים הגדולים שראינו, וזה משפיע בצורה מאוד בוטה על המצב הכלכלי".
גורם בכיר בשוק הבנקאות טען בשיחה עם N12 כי מדובר בתופעה ש"עשויה להפוך למטרידה". "בשבוע האחרון ראינו ביקוש מצד זרים - ומנגד היצע מצד מקומיים. יש כמה דברים שקורים בישראל והופכים את השקל למטבע פחות חזק ממה שראינו בשנים האחרונות", אמר אותו בכיר.
"אני חושב שלשקל ייקח עוד הרבה זמן לחזור לעצמו", הוסיף הבכיר. "אם משקיעים זרים יוציאו מפה כסף - זה יאיץ לרעה. כרגע זה לא אירוע דרמטי, יש כוחות שוק גלובליים ומקומיים שמסבירים אותו, אבל זה יכול להפוך להיות אירוע דרמטי".
איך הפיחות בשקל משפיע עלינו?
תופעת "הפיחות בשקל" נוגעת ישירות לכיס של הצרכן: ראשית, כשנוסעים לחופשה בחו"ל, השקל שווה פחות ועל כן הטיסה, הקניות והמלונות, שעליהם משלמים במטבע זר, יקרים יותר.
שנית, רבים מהמוצרים שאנו צורכים בישראל הם מוצרים מיובאים. כלומר יבואנים רוכשים את המוצרים בדולרים או באירו, ומוכרים אותם פה בשקלים. כדי לחפות על שער הדולר המתחזק, היבואנים יצטרכו למכור את המוצרים לצרכן הישראלי במחירים גבוהים יותר.
אך היחלשות השקל לא פוגעת בכולם: כל ענפי היצוא, ומגזר ההייטק בפרט, נהנים מהמגמה. אם חברה מוכרת את המוצרים או השירותים שלה בחו"ל, כלומר בדולרים, אך היא משלמת את שכר העובדים ואת עלויות הייצור פה בארץ, כלומר בשקלים, המצב החדש מגדיל לה את ההכנסות ומקטין את ההוצאות. בהתאם, בתקופות שבהן השקל היה חזק במיוחד, היצואנים קראו לבנק ישראל לפעול למתן אותו.