התקציב הרחב ביותר אי פעם מובא לאישורה של הכנסת, אם איומי השותפות לקואליציה יוסרו מהשולחן, ו-64 האצבעות יתגייסו למשימה. עם זאת, כלכלנים מובילים מעריכים כי בתקציב אין בשורה אמיתית לכלכלה הישראלית, ואף גרוע מכך - מדובר בתקציב שייקח את המדינה אחורה.
סיקור N12
- כ-200 כלכלנים לנתניהו: "ישראל תהפוך למדינה נחשלת"
- לאן הולכים מיליארדי השקלים של ההסכמים?
- הכלכלנית הראשית חותכת את תחזית הצמיחה
- ישראל לא לבד: תחזיות הצמיחה בכלכלות העולם
- תחזית הצמיחה נחתכת - מה זה אומר?
מעמד הביניים ישלם: אין בשורה ליוקר המחיה
למרות שזה הנושא שמעסיק את רוב הישראלים, משבר המחירים לא ממש מקבל מענה בתקציב המדינה או בחוק ההסדרים. רפורמה להפחתת הריכוזיות בשוק המזון, שהייתה אמורה להגביל את כוחן של היצרניות והיבואניות הגדולות, הוסרה מהחוק בלחץ החברות.
באוצר טענו כי הרפורמה הוסרה בשל קשיים משפטיים, ושהייתה עלולה לפגוע ביצרנים קטנים ובינוניים. עם זאת, מיד אחרי הסרתה יצאו היבואניות הגדולות ל"סיבוב גאווה" בהודעות לתקשורת ובהודעות לבורסה, שסיפרו על המאמצים הגדולים שהושקעו מאחורי הקלעים במחיקת הפרק. מי שמפסיד בינתיים הוא מעמד הביניים שנאנק תחת העול.
בינתיים, נשאר בחוק ההסדרים רק פרק הדגל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - קרן הארנונה. בעוד הרשויות טוענות כי מדובר בגזל של קופת העירייה, באוצר מתייחסים למהלך כצעד להוזלת מחירי הדיור. אם תוקם בהצלחה, קרן הארנונה אמורה לתגמל בניית יחידות דיור בערים רבות מחוץ למרכז הארץ - וליצור בהמשך הדרך דיור בר השגה.
בהתנחלויות מרוויחים, במרכז משלמים
ראשי הקואליציה הצהירו בהזדמנויות שונות כי התקציב שיציגו ייטיב במיוחד עם הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. במידה רבה, ההבטחה התקיימה.
כך לדוגמה, תכנית קרן הארנונה שעליה התעקש שר האוצר סמוטריץ' תיקח סכומים גבוהים יותר של ארנונה עסקית מערים במרכז הארץ, ותעניק אותם לערים חלשות בפריפריה. עם זאת, מתנגדיה בשלטון המקומי טענו כי הסכומים יוקצו בעיקר לערים המזוהות עם מפלגות הקואליציה. בנוסף, ערים ביהודה ושומרון יוכלו רק ליהנות מכספי הקרן - ולא להפסיד ממנה.
התייחסות מיוחדת נוספת ליהודה ושומרון מגיעה בתקציב משרד התחבורה. רבע מתקציבי פיתוח הכבישים של המשרד יוקצו בשנתיים הקרובות לכבישים ביהודה ושומרון, זאת על אף שמדובר בכבישים עמוסים פחות ובחלקם מסוכנים פחות מאלה במרכז הארץ, בצפון ובדרום.
ב"דה מרקר" פורסם כי למרות פעולות שנקטה בנושא הממשלה הקודמת, הקואליציה הנוכחית לא תתקצב את הקמתה של אוניברסיטה בגליל. המועצה להשכלה גבוהה המליצה על הקמתה של אוניברסיטה שתשרת את תושבי האזור, וסוכם כי תוקם ועדת היגוי ויוקצו תקציבים לנושא. הממשלה הנוכחית לא הקימה ועדה - ובתקציב המדינה אין התייחסות לנושא.
במסגרת הכספים הקואליציוניים, יקבל המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות של השרה אורית סטרוק מיליארד ו-283 מיליון שקלים, לעומת המשרד לנגב והגליל שיקבל רק 502 מיליון שקלים. בחילופי ההאשמות בנוגע לתקציב בין בן גביר לליכוד, הטיח: "איך ייתכן שוסרלאוף מקבל 450 מיליון שקלים וסטרוק 1.3 מיליארד. איפה נשמע דבר כזה?".
החינוך החרדי הרוויח, החינוך הממלכתי הפסיד
במסגרת התקציב החדש, ובטח שבמסגרת הכספים הקואליציוניים, יש שינוי יסודי בשיטת התקצוב של מערכת החינוך. מומחים לתחום הגדירו אותו "מודעת אבל" לחינוך הממלכתי, בין היתר מאחר שהוא משווה את התקצוב של מוסדות הפטורים מלימודי ליבה, או מלמדים בתכנית לימודים ייחודית, לאלה בחינוך הממלכתי. במצב כזה, התמריץ להשתתף במערכת החינוך הממלכתית יורד - והאופציה להרחיב את מערכת החינוך הפרטית "קורצת" לדתיים וחילונים כאחד.
"החינוך הישראלי מתבסס על שני עקרונות מרכזיים - עומק התקצוב כעומק הליבה, וחינוך שוויוני שמספקת המדינה ללא זיקה מפלגתית", מסבירה ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, לשעבר סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך. "התקציב הנוכחי שוחק את שני העקרונות המארגנים האלה. עלול להיווצר כאן מהלך של זליגה מהחינוך הציבורי לחינוך פרטי, גם עבור חילונים וגם עבור דתיים".
הכוונה היא שבמצב שבו מוסדות פרטיים, או כאלה שלא מלמדים ליבה, מתוקצבים כמעט כמו אלה ה"רגילים" - אין לאף אחד אינטרס להישאר בחינוך הממלכתי, שמביא איתו הגבלות רבות ורגולציה. "כך יכולים להתחיל שני תהליכים מקבילים - 'התחרדות' של החינוך הממלכתי דתי, ופרישה של הזרם החילוני מהחינוך הממלכתי".
במסגרת הכספים הקואליציוניים יועברו 3.7 מיליארד שקלים לתלמידי הישיבות, 1.2 מיליארד יעברו למוסדות הפטורים כמעט לגמרי מלימודי ליבה - ותכנית "כרטיסי המזון" של דרעי תתוקצב במיליארד שקלים.
במצב הדברים החדש, ראש עיריית רמת גן או הרצליה יכול לבקש ממשרד החינוך להפוך את בתי הספר בשטחו לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים. הוא ישמור על 75% מהתקציב שקיבל, ואת היתר יוכל להשלים באמצעות כספי העירייה, בתשלומי הורים גבוהים או בכספים פילנתרופים. כך, ייווצר חינוך טוב במיוחד רק למי שיוכל להרשות זאת לעצמו, ברשויות חזקות - ואפקט השוויון יישבר.
במקביל, בתי ספר שנשארו עד היום בחינוך הממלכתי דתי על מנת לזכות בתקציב מהמדינה יוכלו להצטרף לרשתות החינוך החרדי או להפוך למוסדות פרטיים, תמורת ירידה קלה בלבד בתקצוב. במצב כזה לא יהיו מחויבים לתכניות הלימוד הרשמיות, ויהיו פטורים גם מהגבלות הקשורות למיון תלמידים ולהעסקת מורים.
כולנו נפסיד: אין מאמצים להגדיל את קופת המדינה
בעוד הכלכלנית הראשית ורשות המסים מתריעים על קופת המדינה המתרוקנת, מספר צעדים שהיו אמורים לכסות על ההוצאות הרבות יצאו מחוק ההסדרים. בין היתר, ניתן למצוא את ביטול הפטור לתיירים מתשלום מע"מ, שהיה אמור להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקלים בשנה. הרפורמה הזו נגנזה בלחץ שר התיירות חיים כץ - וענף התיירות שסבר כי התיירות לישראל תיפגע.
תכנית אחרת שיצאה מחוק ההסדרים הייתה אמורה לבטל הגדלה של הטבות מס על פנסיה, הטבה שהוסדרה לפני יותר מעשור. בלחץ רב של ההסתדרות והעיתונות הכלכלית האיום על הפנסיות הוסר, אך נוצר גם "פער" בתקציב.
רפורמה נוספת שנגנזה היא מס הנסועה על רכבים חשמליים. המס היה אמור לחייב נהגים ברכבים חשמליים לשלם מס לפי ק"מ שנסעו, בדומה למס שמשלמים הנהגים על דלק. בכך, ויתרו באוצר על הכנסות נרחבות, בעידן בו יותר ויותר נהגים מוותרים על רכישת הדלק שמחירו מורכב בין היתר ממס גבוה.
תכניות אלה הן אינן בהכרח תכניות חיוביות, אך הסרתן מחוק ההסדרים ומהתקציב מייצגות בעיה מרכזית - הגדלה משמעותית של ההוצאות , בלי לחתוך בהוצאות. במצב כזה, חוששים כלכלנים, המדינה תצטרך "לאלתר" הכנסות - בין אם בקיצוצים רוחביים, בהעלאות מסים, או בהסרה של תכניות חשובות הזוכות לתקצוב מחוץ לבסיס התקציב.