פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שפורסם לאחרונה עסק בשאלה האם עובד שהתכתב בוואטסאפ לאחר שעות העבודה ייחשב כ"מי שעמד לרשות העבודה", ויכול לבקש תשלום נוסף עבור הזמן הזה.
במסגרת התביעה, צירפה עובדת כראייה את היסטוריית השיחות שלה בווטסאפ עם המעסיק, כדי להוכיח שעבדה גם מחוץ לשעות העבודה על המשימות השוטפות. למרות ה'הוכחה', בית הדין לא מיהר לקבל את הטענה, וקבע כי אין להוכיח שעבדה באופן רציף, או שלא הייתה פנויה לענייניה האישיים 'בין ההודעות'.
אבל - יש גם חדשות טובות. בית המשפט הגדיר בדיוק מתי הודעות מהבוס דווקא כן יכניסו לנו את התשלום הנוסף לכיס. כך לדוגמה, עובד יכול לדרוש מראש מהמעסיק להסדיר את התשלום עבור כוננות, או מענה להודעות. אם המעסיק הוא זה שסיפק לעובד את הטלפון, יתכן שיש ציפייה מצדו שהעובד יהיה זמין. אם יש 'מרווח' בין ההודעות, כנראה שהעובד היה פנוי לדברים אחרים, ואם הן 'צפופות' אז כנראה שהיה עסוק בעבודה וזכאי לתגמול.
עורכות הדין מיכל זהר ונועה פלר, שותפות במחלקת דיני עבודה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אומרות שחלק חשוב מאוד בדרישת התגמול הוא ההוכחה. עובד שיכול להוכיח שהיה מתכתב באופן תדיר מחוץ לשעות העבודה עם לקוחות, או עם המעסיק, יוכל לקבל תגמול עבור אותה עבודה יותר בקלות. כמו כן, חשוב לדבר עם המעסיק על היקף העבודה - ליידע אותו שעבדנו מספר שעות ב'ווטסאפ', ולבקש תשלום עבור אותן שעות, או להסדיר את התשלום עבורן, לפני שנוקטים בהליכים משפטיים.
במקרה של התביעה הזו, בית הדין דחה את תביעת העובדת. אך כאמור, אם עובדים אחרים יציגו התכתבויות רצופות וממושכות, או כאלה המעידות על המשך עבודה הכרחית בווטסאפ אף לאחר שעות העבודה הרגילה, יתכן שיוכלו לקבל תשלום עבור ה'השתעבדות לעבודה'. עם זאת, עצם הציפיה מאיתנו להיות זמינים אחרי העבודה בווטסאפ - עוד לא מזכה בתשלום.