משרד התחבורה נסוג מתכנית הפינוי של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בדיון שנערך ביום שני, בבית המשפט העליון הודיעה הפרקליטה שייצגה את המדינה, כי לא יוקם מסוף האוטובוסים הזמני במתחם פנורמה שבתל אביב, אליו אמורים היו להתפנות חלק מהאוטובוסים שמגיעים כיום לתחנה המרכזית.

ההערכות בענף התחבורה הן כי השינוי בעמדת המשרד נובע מהתנגדות השרה מירי רגב להקמת המסוף בפנורמה, שמצטרפת להתנגדות שהביע בעבר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.

התכנית שהוסכמה בין משרד התחבורה ועיריית תל אביב בתקופת השרה הקודמת מרב מיכאלי כללה את פינוי התחנה המרכזית בשני שלבים. בשלב הראשון תוכנן להקים מסוף זמני שיקלוט את מרבית האוטובוסים במתחם פנורמה בתל אביב שיוקם בו מסוף חשמלי ללא מבנים, בדומה למסוף סבידור במרכז העיר וחניון לילה לאוטובוסים במתחם הלוחמים - עד לשנת 2024.

בשנת 2027 מסוף פנורמה אמור היה להתרחב ולקלוט פעימה שניה של אוטובוסים, כך שבסופו של דבר בתחנה המרכזית ישאר רק שיעור קטן מאלפי האוטובוסים הפועלים בו היום ובאופן שלא יפגע בשירות התחבורה הציבורית הניתן במטרופולין.

פנורמה: פיתרון זמני עד הקמת מסוף בן צבי 

שתי הפעימות שהוסכמו מהוות פתרון זמני עד להקמת מסוף בן צבי הסמוך לצומת חולון, אך הקמתו צפויה על פי הערכות משרד התחבורה רק בעוד כ־15 שנה.

הקמת המסוף במתחם פנורמה בשלב הראשון תוכננה באמצעות הטלת צו חניה כנהוג במסופים רבים שהוקמו באופן זמני בארץ. צו זה ניתן מכוח חוק רשויות מקומיות והוא מקנה לרשות מקומית סמכות להשתמש זמנית במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי. הצו מחייב את בעל המגרש להתיר לכלי רכב להחנות באותו המגרש ללא תשלום. התושבים שמתגוררים בסמוך למתחם התנגדו לתכנית ופתחו במאבק ציבורי, זאת למרות שבמתחם פנורמה אמורים היו להחנות מספר קטן יחסית של אוטובוסים והתחייבות העירייה והמשרד היתה שמדובר באוטובוסים חשמליים בלבד, ללא מסחר ומבנים. למאבק הצטרף אז גם חבר הכנסת אמיר אוחנה.

במקביל, חלק מבעלי הזכויות במגרש פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב כנגד ההחלטה, ובית המשפט פסק כי תכלית החוק לא היתה לקדם חניוני אוטובוסים אלא חניונים לכלי רכב פרטיים ולהתמודדות עם מצוקת החניה ועל כן קיבל את העתירה.

המדינה ערערה לבית המשפט העליון 

לאחר פסק הדין המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון - לא רק כדי לאפשר את פינוי התחנה המרכזית אלא מהסיבה שחניוני אוטובוסים רבים בארץ קיימים ומתוכננים נשענים על פרקטיקה של מתן צו חניה - והפסיקה אם תשאר על קנה תאלץ את המשרד לוותר עליהם באופן שיפגע בהכרח בשירות התחבורה הציבורית.

בנוסף, משרדי האוצר והתחבורה תכננו לקדם בחוק ההסדרים תיקון לחוק כך שיבהיר שצו חניה יכול להנתן גם בעבור חניוני אוטובוסים ובכך להבהיר את תכלית החוק, אלא שאמיר אוחנה, חבר הכנסת שהתגייס למאבק התושבים נגד מסוך פנורמה, נהפך ליו"ר הכנסת וניהל מתוקף תפקידו משא ומתן על החוקים שישארו בחוק ההסדרים והביא להוצאתו משם.

הבוקר דן בית המשפט העליון בערעור שהגישה המדינה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים ובו הודיעה נציגת הפרקליטות כי במשרד התחבורה הוחלט שלא לממש את צו החניה גם אם הדבר יתאפשר מבחינה משפטית במתחם פנורמה וכי הדיון הוא עקרוני.

כך במשרד התחבורה מעוניינים להמשיך ולהסתמך על צווי החניה אם בית המשפט העליון יאפשר זאת, אך אין בכוונתם להשתמש בצו כזה כדי להכשיר את מסוף פנורמה לקליטה של האוטובוסים מהתחנה המרכזית. הדבר נוגד את ההסכמות שהושגו מול עיריית תל אביב ומהווה שינוי במדיניות משרד התחבורה.

המשרד עדיין יוכל, אם הדרג הפוליטי יאפשר זאת, לקדם תכנית באמצעות הגשת תכנית לות"ל ולהשמיש את מתחם פנורמה כמסוף, אבל מדובר יהיה בעוד שנים.

גדי טונס ממטה המאבק לפינוי התחנה המרכזית אמר לגלובס כי "תושבי נווה שאנן ושפירא נותרו עם זיהום האוויר החמור בארץ, בלי פתרונות ועם רמת תחלואה כפולה מהממוצע בעיר. אנחנו קוראים למירי רגב להכנס לארוע ולפעול למציאת חלופה מהירה שתביא צדק היסטורי לתושבי נווה שאנן ושפירא".

בשנה שעברה הכריז המשרד להגנת הסביבה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כמוכה זיהום אוויר "התנועה הערה של כלי רכב מוּנעי דיזל באזור התחנה המרכזית מלוּוה בפליטות של מזהמי אוויר ומתבטאת בריכוזים גבוהים של מזהמים בסביבה. באזור זה נמדדו ריכוזים של מזהמי אוויר מעל ערכי הסביבה היוצרים זיהום אוויר חזק ובלתי סביר. לפיכך, הציבור באזור זה חשוף לזיהום אוויר מתמשך", נכתב בהודעת המשרד.

"בתחנה לניטור האוויר באזור התחנה המרכזית נמדדו בשנים האחרונות חריגות לעומת הערכים הקבועים בתקנות אוויר נקי בכמה מזהמי אוויר תחבורתיים, ובכללם חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) תחמוצות חנקן (NOx) וחנקן דו חמצני (NO2). נוסף על כך, נמדדה חריגה גם מערכי הסביבה למזהם חלקיקים נשימים (PM10) הכולל בתוכו את החלקיקים הנשימים העדינים (PM2.5)".

הכתבה פורסמה לראשונה בגלובס.