ה-OECD פרסם היום (שני) סקירה שנתית של הכלכלה הישראלית. הארגון החמיא למדינת ישראל על התאוששות מהירה ממשבר הקורונה, אבל הזהיר שבלי לטפל בשילוב האוכלוסיות השונות בשוק העבודה - מצבה הכלכלי הטוב של ישראל עשוי להידרדר משמעותית.

בדוח ממליצים להגביר את שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה, ומעירים כי נדרשת רפורמה משמעותית בתחום. כמו כן, ממליצים שם לקצץ בקצבאות האברכים, ולהתנות את קצבאות הילדים בכך שאבותיהם יצאו לעבוד. ב-OECD מזהירים כי ללא שילוב אותן אוכלוסיות, יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה ל-140% - נתון שלא יאפשר לה לעשות עסקים בעולם, ויבריח מישראל את ענף ההיי-טק

אזהרת ה-OECD בנוגע ליחס החוב-תוצר של ישראל ללא שילוב אוכלוסיות נוספות באוכלוסייה

.

חדר ניתוח אילוסטרציה (צילום: 123rf)
כמחצית מהרופאים בישראל מתקרבים לגיל פרישה | צילום: 123rf

במערכת הבריאות מזהירים ב-OECD כי כמחצית מהרופאים בישראל מתקרבים לגיל פרישה. מדובר בנתון גבוה במיוחד ביחס למדינות הארגון, ומה שעשוי להעמיק את המחסור ברופאים. בהמשך לכך, מזהיר הארגון כי ישראל לא עושה מספיק על מנת להכשיר רופאים חדשים - ונמצאת במקום נמוך במיוחד בהכשרת רופאים ביחס לאוכלוסייה.

הנתונים על הרופאים בישראל מתוך דוח ה-OECD

רמות השחיתות בישראל גבוהות

המלצה נוספת של הארגון היא להעמיק את המלחמה בשחיתות. בהקשר זה, מזהים בארגון כי רמות השחיתות בישראל גבוהות ביחס לעולם, וגם כי האזרחים תופסים את מערכות השלטון כמושחתות יותר ביחס לאזרחי מדינות אחרות. בפרק זה מוסיפים אנשי הארגון גם אזהרה ממוקדת ביחס לעצמאות מערכת המשפט, ואומרים שאם זו תיפגע יהיה קשה לבצע עסקים בישראל. עם זאת, אין בדוח התייחסות מיוחדת למהפכה המשפטית.

בג"ץ דרעי, בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עצמאות מערכת המשפט חיונית לביצוע עסקים בישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המלצות נוספות של ארגון ה-OECD לישראל כוללות את העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, אך השארתו מתחת לגיל הפרישה לגברים (67). כמו כן, ממשיכים בארגון להמשיך במדינות המוניטרית למאבק באינפלציה, כלומר - להישאר ברמת ריבית גבוהה.

כלכלני ה-OECD - הצמיחה תתמתן

הכותבים מציינים לחיוב גם את השיפור במאזן התשלומים ואת הירידה ביחס חוב-תוצר בתקופה שלאחר משבר הקורונה. בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה להתמתן אך תישאר איתנה, ותעמוד על 3% בשנת 2023 ו-3.4% בשנת 2024. בדוח מצוין כי התמתנות הצמיחה מושפעת בין היתר מהלחצים האינפלציוניים, עליית הריבית וכן מוזכרים סיכונים הנובעים מאי ודאות, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית. הארגון מדגיש את הצורך בשמירה על מדיניות מוניטרית מצמצמת ועל מדיניות פיסקאלית אחראית בכדי לאפשר לאינפלציה לשוב לטווח היעד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
"המלצות משמעותיות מהדוח כבר מיושמות". שר האוצר | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' מסר: "אני מודה לארגון ה-OECD על הדוח המקיף והמעמיק על כלכלת ישראל. הדוח מצביע על עוצמתה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים העומדים בפני הכלכלה בטווח הבינוני והארוך. המלצות משמעותיות מהדוח כבר מיושמות במסגרת התכנית הכלכלית והתקציב לשנים 2023-2024. אני מודה לעובדי משרד האוצר ולמשלחת הישראלית בפריז, ובפרט לכלכלנית הראשית, הממונה על התקציבים, והציר הכלכלי של משרד האוצר בארגון ה-OECD, על שיתוף הפעולה הפורה עם הארגון, ומאמין כי הדוח ימשיך לשמש כלי עבודה חשוב בגיבוש מדיניות כלכלית במשרד האוצר".