ראש אגף התקציבים לא מרוצה מהתקציב, הכלכלנית הראשית מסיימת תפקיד ללא מחליף - והחשב הכללי רק רוצה ודאות. בכירי המשק והמגזר הציבורי התכנסו לשיח פתוח על האתגרים של הכלכלה הישראלית - ובראשם הרפורמה המשפטית בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה. את המוחים כינה מהבמה שר האוצר "קומץ אנרכיסטים הפוגע בכלכלה", אבל כשבכירי משרדו העלו מסרים דומים, הם נותרו ללא מענה.
סיקור N12
- שר האוצר בעד מיסוי רווחי הבנקים: "זוכים בהם מההפקר"
- מי הרוויח ומי הפסיד? הסעיפים המרכזיים בתקציב המדינה
- תקציב המדינה לשנים 2024-2023 אושר סופית
מארגני הכנס שיתפו עוד קודם כי ספגו לא מעט ביקורת על הזמנתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפתוח את הכנס. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר שקיווה שהשר יגיע "באזניים פקוחות" לשמוע את הביקורת, אך כשהשר עלה לבמה מיד אמר כי "אינו מסכים עם מילה ממה שנאמר לפניו". בהמשך, התייחס ל"תחזית אופטימית" שפרסמה סוכנות דירוג האשראי פיץ', בלי להזכיר כלל שזו הזהירה שהמשך קידום הרפורמה יפגע בוודאות בדירוג האשראי של ישראל.
הכלכלה היא "משחק של ציפיות"
אז האם השר שקל ברצינות את התחזיות הכלכליות השליליות שמעריכים הכלכלנים שיתממשו אם הרפורמה תקודם? נראה שהוא מתייחס לכך כ"משחק של אפשרויות". יש תחזיות חיוביות, יש כאלה שליליות - והכול חלק מדיון פתוח. רק שכלכלה, כך אמרו חלק מבאי הכנס, היא משחק של ציפיות. אם כולם מצפים שיהיה רע, הסיכוי שיהיה טוב - קטן משמעותית.
אחרי השר עלו בזה אחר זה בכירי משרדו, והזהירו מהמדיניות שמקדמת הקואליציה. יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים שחתום על תקציב המדינה שעבר אך בשבוע שעבר, הסתייג מההישג. למרות תדמית מאופקת, בחר לפתוח בנבואת זעם. הוא התחיל בלהשמיע הקלטה ששלח לו בנו אלון, בן השלוש וחצי, שאמר "אני אוהב אותך אבא". גרדוס שיתף את הקהל שהוא מודאג מאוד מעתידו של אלון, בעיקר בגלל הסכנה הדמוגרפית. "אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ושיעורי ההשתתפות הנוכחיים ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה הצפוי כשאלון הקטן יהיה בגילי", חזה ראש אגף התקציבים, "רמת חיים הממוצעת במדינה ישראל תהיה דומה למדינות מזרח אירופה - לטביה, רומניה והונגריה".
גרדוס מתכוון לתקציבי העתק שהועברו לחברה החרדית בכספים הקואליציוניים, תחת השגחתו. "השקעת תקציבי עתק במערכת הוכיחה את עצמה כלא יעילה", אמר גרדוס שבוע אחרי שהשר שאחראי עליו העביר מיליארדים לחינוך ללא ליבה. "לא בחינוך הציבורי ובטח שלא במערכת החינוך החרדית הפרטית שאינה מפוקחת".
השקל נחלש - ומפעיל "לחץ הפוך" מעליית הריבית
בעוד ראש אגף התקציבים התמקד בכספים הקואליציוניים, החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג כבר התייחס ישירות לרפורמה המשפטית. "אני מאמין שבקרוב נשמע על הסכמה רחבה", קיווה או העריך רוטנברג, שנחשב למקורב לשר האוצר. השר סיים את נאומו לפני כן באמירה שלפיה ללא ויתורים מצד האופוזיציה, "ישתמשו במנדט" ויקדמו את הרפורמה חד צדדית. רוטנברג הזהיר כי צעד שכזה עומד בניגוד לציפיות המשק: "סוכנויות הדירוג מחכות לוודאות ורואות בה חשיבות רבה. וודאות מתבססת על הסכמה רחבה ועוצמת מוסדות, עצמאות בנק ישראל היא אבן יסוד בכך", אמר רוטנברג.
הכלכלנית הראשית שירה גרינברג התריעה: "מדובר בסיכון קשה מאוד לכלכלה הישראלית, אין להקל בכך ראש. בסופו של דבר, אין להקל ראש במחקרים הכלכליים שנעשו. אין להקל ראש בכך שהפגיעה היא פגיעה קשה שעומדת על הפרק. והסיכון הזה, צריך להילקח בחשבון בקביעת מדיניות על מנת להבטיח כלכלה בריאה לטווח ארוך. פתרון כזה יושג רק בהסכמה רחבה, הסכמה שתבטיח את עצמאות המוסדות, חוזק המוסדות".
בהמשך הזהירו גם יו"ר ההסתדרות בר דוד ונשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים רון תומר מהמהפכה המשפטית: "זה פוגע בכלכלה הישראלית ובחברה הישראלית. מרעיל את כל מה שאנחנו מכירים כישראל שלנו", אמר בר דוד, "מה חושבים בעולם? שהיהודים השתגעו? שהם מפרקים את הסטארט אפ ניישן? אנחנו לא יכולים להיות מוקצים בעולם, אנחנו תלויים בעולם". נשיא ההתאחדות תומר: "האווירה הנוכחית מייצרת עננים כבדים של אי ודאות - והיוזמות האגרסיביות מוסיפות למוטיבציה של משקיעים זרים לא לפעול בישראל".
גם נגיד בנק ישראל לא חסך בביקורת. הנגיד התחיל בנימה "מבודחת" והתייחס לסד שעל ידו, תוצאה של ניתוח בכתף: "אל תחששו, אף אחד לא כופף את ידי בהחלטת הריבית האחרונה", אמר לקהל. בהמשך, התייחס לפיחות בערך השקל - שרוב המערכת הפיננסית קושרת לחוסר הוודאות שמשרות יוזמות הקואליציה. "מאז החלטת הריבית האחרונה השקל פחת ב-2-3%, ואם המהלך ימשיך - נאלץ להמשיך בהידוק המוניטרי", רמז הנגיד להעלאת ריבית נוספת.
התסכול של הנגיד מגיע מהעובדה שהפיחות בערך השקל מפעיל "לחץ הפוך" ללחץ הריבית על האינפלציה. בעוד הוא מנסה למשוך את המחירים כלפי מטה, הפיחות מייקר את המוצרים והשירותים. כך, הוא נאלץ להפעיל "לחץ כפול" ולהמשיך בסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן - תהליך שאולי היה מתייתר ללא הרפורמה המשפטית וחוסר הוודאות במשק.