כנס הקיץ בכנסת ישראל החל - ואיתו הישורת האחרונה של דיוני התקציב, שחייב לעבור עד סוף החודש. הצפי הוא שלא מעט מחברי הקואליציה ינצלו את התקופה הקרובה על מנת להתמקח ולהציב אולטימטומים, וחברי האופוזיציה ינסו "למרוח את הזמן" ככל האפשר. שעון החול ימשיך בינתיים לרוץ - ואם לא יאשרו תקציב עד סוף החודש, תרחיש שסבירותו נמוכה, הכנסת תתפזר - ונצא לבחירות נוספות. 

חוק הגיוס - לפני או אחרי?

נושא נוסף שיעמוד במרכז כנס הקץ, ולא בדיוק מנותק מהתקציב, הוא חוק הגיוס. התכנית להוריד את גיל הפטור לחרדים, במקביל להגדלת משכורתם של חיילי החובה, דחופה למפלגות החרדיות. בג"ץ קבע כי המועד האחרון לחקיקת חוק הגיוס הוא סוף יוני, ובמפלגות החרדיות מתכוונים להשתמש בתקציב כמנוף לחץ לאשר את חוק הגיוס בהקדם - ובנוסח שהולם את דרישותיהן.

משה גפני ויצחק גולדקנופף בחדר סיעת יהדות התורה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
סיעת יהדות התורה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המודל שמציעים כעת, הורדת גיל הפטור במקביל להגדלת שכר החיילים, הוא מודל יקר - וידרוש תקצוב משמעותי. בינתיים, באוצר מתקשים לתקצב סעיפים יקרים נוספים למה שכבר נכנס לבסיס התקציב - זאת בצל הירידה המשמעותית בהכנסות המדינה ממיסים.

בן גביר - מוקש שעוד לא נוטרל

מי שכבר הספיק לעשות שרירים לפני הקריאה הראשונה של התקציב במושב הקודם הוא שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר. בתמורה, ראש הממשלה נתניהו התחייב כי יוקם המשמר הלאומי, בתמורה לקיצוץ של 1.5% בשאר משרדי הממשלה. עם זאת, בן גביר עדיין צריך לשמור על הכספים הקואליציוניים שקיבל עבור משכורות השוטרים - ולוודא כי אלה ימצאו גם בטיוטה האחרונה של התקציב.

בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת (צילום: פלאש 90)
ילחם על עונש מוות למחבלים? בן גביר ונתניהו בכנסת | צילום: פלאש 90

בהסכמים הקואליציוניים עיגן השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי חוק עונש מוות למחבלים יעבור גם הוא לפני העברת התקציב. החוק עבר בקריאה ראשונה בתחילת חודש מרץ, אבל קידומו נעצר לאור התנגדות הסיעות החרדיות ובכירי מערכת הביטחון.

הרשויות המקומיות וקרן הארנונה

בכירי השלטון המקומי עלו היום לוועדת הכספים בכנסת על מנת להיאבק במה ששם מכנים "גזירת קרן הארנונה". במסגרת חוק ההסדרים, באוצר מקדמים מהלך שלפיו רשויות חזקות יעבירו חלק מגביית הארנונה לרשויות חלשות למימון בניית דיור בר השגה. בשלטון המקומי מתנגדים נחרצות, מאחר שהרשויות החזקות טוענות כי המדינה היא שצריכה לסבסד את הדיור ברשויות חלשות, ורשויות בינוניות טוענות כי מדובר במעמסה שתמנע מהן להתקדם כלכלית.

חיים ביבס (צילום: פלאש/90 )
"האוצר עושה קופה על הגב של הרשויות המקומיות". ביבס | צילום: פלאש/90

בדיון היום, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן אמר: "התחושה שלי היא שאחרי הבחירות ראשי הקואליציה התכנסו וניסו להחליט איך עושים מכירת חיסול למדינת ישראל. איך לחסל את החברה, את התרבות, את החינוך. לא נירגע לרגע. חברי הכנסת - עובדים עליכם".

יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס תקף: "האוצר של מדינת ישראל עושה קופה על הגב של הרשויות המקומיות". ח"כ אלי דלל מהליכוד הסכים עם ראשי הרשויות - והביע מורת רוח מקידום הסעיף. אם ראשי רשויות ממפלגות הקואליציה יפעילו לחץ על חברי הכנסת, הסעיף עשוי להימחק. 

ומה אם כל זה היה לשווא?

ב-29.5 צפויה הכנסת לאשר תקציב דו-שנתי, לפי תחזיות צמיחה שגובשו ב-2022. אבל האם אלה יכולות "לקלוע" להכנסות המסים בשנים 2023-2024 אחרי קידום הרפורמה המשפטית וברקע ההאטה בהייטק? לא בטוח בכלל. בחודשים האחרונים חלה האטה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים, וזו צפויה להעמיק בהמשך השנה. בינתיים אנחנו עדיין בטווח התחזית, אך ירידה נוספת בהכנסות מדאיגה מאוד את בכירי האוצר.

תקציב 2023 נחשב "יחסית בטוח", אבל אם המגמה תמשיך - תקציב 2024 עשוי לעבור "התאמות תקציביות", שמשמעותן קיצוץ תקציבי. במצב כזה, נראה לחץ משמעותי יותר של השרים לשמור על תקציביהם - ולדאוג כי הכספים הקואליציוניים לא יעשו את דרכם חזרה לקופת המדינה.