מרכז הסיוע המשפטי פנה למשרד הפנים בדרישה לעצור את התיקון לחוק הדרכונים שנועד לסתום את "פרצת האוליגרכים", שעליה פורסם לראשונה ב-N12. התיקון ימנע מעולים לקבל דרכון עד לשנה אחרי שיעלו ארצה במטרה למנוע מאוליגרכים רוסים להשתמש בחוקי האזרחות הישראליים על מנת לחמוק מסנקציות בינלאומיות. מרכז הסיוע לעולים טוען שהעולים החדשים יהפכו ל'אזרחים" סוג ב', ושהמטרה – לא מקדשת את האמצעים.

בחודש שעבר דיווחנו ב-N12 כי משרד הפנים פועל לתקן פרצה בחוק הדרכונים שאפשרה לאוליגרכים רוסים להסתובב בעולם עם דרכון ישראלי. שינוי שקידמה ישראל ביתנו ב-2017 מאפשר לכל מקבל אזרחות ישראלית לקבל מיד גם דרכון ישראלי – בעוד קודם לכן, היה נדרש להשתקע קודם כשנה בישראל. בשנים האחרונות, ניצלו את האפשרות אלפי "ישראלים חדשים", שעזבו מיד את הארץ ומסתובבים בעולם עם הדרכון הישראלי. לאחר התיקון והשינוי למצב הקודם - עולה שוב יצטרך להשתקע שנה בישראל, לפני שיזכה בדרכון הישראלי.

"קיים ספק משפטי"

בעקבות השינוי המוצע, פנה מרכז הסיוע המשפטי לעולים חדשים למ"מ שר הפנים, ח"כ מיכאל מלכיאלי, ולראש רשות האוכלוסין וההגירה, איל סיסו. במכתב צוין כי מעבר לאפליה בין עולים חדשים לאזרחים ישראלים, שינוי החקיקה עלול לגרום לפגיעה חמורה וישירה בזכותם של העולים חדשים לשוויון וכבוד. במכתב שנשלח באמצעות עורכי הדין רז נזרי, נדים עבוד ואיתן צפריר ממשרד פירון, שאלו איזה מסר מבקשת המדינה להעביר לעולים: "האם מסר מחבק ומקבל, או שמא מסר מחשיד העלול לסמל מעין אזרחים סוג ב' המקבלים רק אזרחות על תנאי".

לטיעון הביטחוני שהעמיד משרד הפנים, טענו עורכי הדין כי יש לבחון חלופות אחרות, שימנעו מאותם אוליגרכים וגורמים עוינים לנצל את חוק האזרחות על מנת להשיג דרכון ישראלי, בלי להשתקע כאן. "לא מוצתה הבחינה באשר לקיומן של חלופות אחרות להשגת התכלית המיוחלת, שפגיעתן פחות יותר מזו הכרוכה בקידום ההצעה שבתזכיר הנוכחי; במצב דברים זה, וכל עוד לא נבחנו והוצגו חלופות אחרות להשגת התכלית, הרי שלטעמנו קיים ספק משפטי לא מבוטל באשר לעמידת ההצעה במבחני המידתיות", נטען במכתב.

תגובת רשות האוכלוסין: "מדובר במהלך שמחזיר למעשה את המצב לקדמותו כפי שהיה נהוג משנות ה-60 ובמסגרתו, עולים יוכלו לקבל דרכון קבוע רק לאחר שנה של השתקעות בישראל, כחלק מעלייתם לארץ ורצונם לחיות כאן. בשנת 2017 שונה החוק ואפשר לכל עולה חדש לקבל דרכון כבר ביומו הראשון גם אם לא הוכיח השתקעות. השינוי יצר פרצות שאפשרו ניצול החוק לרעה, עבור מי שלא התכוון מלכתחילה להשתקע בישראל וכן לגורמים פליליים".