הבדלי רמת החיים בין משקי הבית היהודיים והערביים גדולים במיוחד, כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה. בשנת 2021, ההכנסה החודשית לנפש במשק בית יהודי הייתה גבוהה בממוצע פי שניים מזו שבמשק בית ערבי. ההוצאה במשקי הבית היהודיים נמדדה ככפולה פי 1.5 מבמשקי הבית הערביים.
בלמ"ס פרסמו נתון עגום נוסף, לפיו הסיכון לעוני גבוה פי שלושה במשקי הבית הערבים מאשר ביהודיים. כלומר - אם נלך למשק בית אקראי, ולא נדע עליו שום דבר נוסף - לא רמת השכלה, לא רקע של ההורים, לא מספר נפשות - סביר פי שלושה שהמשק הבית הערבי ייפול לעוני, מאשר זה היהודי.
יוקר המחיה כנראה לוחץ הרבה יותר על משקי הבית הערביים מאלה היהודיים, בצל בעיות התעסוקה והעוני. רק 53% ממשקי הבית הערבים ענו כי הם מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית שלהם, לעומת 76% בקרב משקי הבית היהודיים.
60% נמנעים לפנות לשירות רפואי בגלל מגבלות השפה
הבדלי ההשתכרות והתעסוקה מתבטאים גם בהרגלים הטכנולוגיים. פחות מ-40% מהאזרחים הערבים השיבו כי הם משתמשים תדיר במחשב, לעומת 78% מהתושבים היהודים.
אחד מכל ארבעה אזרחים ערבים (מעל גיל 20) השיב לסוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי הוא אינו שולט בשפה העברית. מתוכם, כחמישית נמנעים מלפנות לשירותי ממשל מסיבה זו, ו-60% נמנעים מלפנות לשירותים רפואיים.
עם זאת, נתון מעניין מגיע דווקא מאיזון ה"עבודה מול הבית" שכולנו רודפים אחריו. לפי בדיקת הלמ"ס, כ-71% מהאזרחים הערבים מרוצים מהאיזון בין העבודה לתחומי החיים האחרים, לעומת כ-62% מהאזרחים היהודים.