ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) הצעת חוק שמקדם חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה. ההצעה מבקשת להגביר את ייצוג החרדים בחברות הממשלתיות ובמועצות המקומיות, בעזרת מכסות והעדפה מתקנת. במקביל, דוח של אגף הכלכלנית הראשית שפורסם היום סקר את מגמות התעסוקה בישראל - בלי אף מילה על הגברים החרדים.
יוציאו את הגברים לעבודה?
לפי הערכות מעודכנות של האוצר, אם אוכלוסיות שנמצאות ברובן מחוץ לשוק העבודה לא יצטרפו אליו בקרוב, המסים הישירים על העובדים יעלו בשנים הקרובות בכ-16%. אצל הגברים החרדים לדוגמה, שיעור התעסוקה עומד על כ-53% בלבד - לעומת 87% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. אם כן, השתלבותה של כל האוכלוסייה בשוק העבודה אמורה להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אך התכנית הכלכלית, והתקציב שמאושר בימים אלה, כמעט ולא מקדמים את המטרה החשובה הזו.
הצעה של ח"כ משה גפני מדגל התורה, שאושרה היום בוועדת השרים לחקיקה, מציעה "מכסות שמורות" עבור ייצוג חרדים בחברות ממשלתיות ובמועצות המקומיות, כפי שנעשה היום באופן חלקי עבור אתיופים ודרוזים. לפי הצעתו של ח"כ גפני, יישמרו משרות, עבור עובדים חרדים, בחברות הציבוריות - כמו בנק ישראל - משרות כחלקם באוכלוסייה.
עוד לפי ההצעה, גם ברשויות המקומיות יישמרו משרות עבור חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה, כחלקם במועצה המקומית. בדברי ההסבר להצעה מציג ח"כ מצב אבסורדי, במסגרתו החרדים מהווים חלק משמעותי מעיר - אך חלק מזערי מעובדי הרשות המקומית. בירושלים לדוגמה, לדברי גפני, כ-40% מהתושבים הם חרדים - לעומת 2% בלבד מעובדי העירייה.
זינוק בשילוב הנשים החרדיות והערביות בשוק העבודה
הבוקר פרסם אגף הכלכלנית הראשית באוצר סקירה מקיפה של שוק התעסוקה בישראל. לפי הסקירה, שוק העבודה הישראלי מתאושש מהקורונה באופן שדומה לשאר מדינות ה-OECD. עוד לפי הסקירה, ישראל מדורגת במקום ה-22 ב-OECD בתעסוקת בוגרים בשוק העבודה.
בדוח לא הייתה התייחסות כלל למצב התעסוקה בקרב גברים חרדים. באגף הכלכלנית הראשית התייחסו לנשים החרדיות ולנשים הערביות, שתי אוכלוסיות שהראו קפיצה משמעותית בהשתלבות בשוק התעסוקה. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה גבוה בשנת 2022 ב-3.5% ביחס לשנת 2019 ושל נשים ערביות ב-5.3%. מנגד, בקרב הגברים הערבים חלה ירידה בשיעור התעסוקה בשנת 2022 (73.2%) ביחס לטרום משבר הקורונה (74.3%).