למי שחשב שה'קרב על התקציב' נגמר ביום שישי, נכונה אכזבה. התקציב שאושר בקושי בסוף השבוע רחוק מאוד מ-"ספר התקציב" שעליו תצביע הכנסת בסוף חודש מאי. מה קורה עד אז? שינויים, מאבקים - והרבה חוסר ודאות. אז מי מחזיק בכוח הרב ביותר, ומי ידחק לשוליים?
אחרי שהממשלה מאשרת את התקציב, הצעת התקציב וחוק ההסדרים מובאים לקריאה ראשונה בכנסת. בין יום שישי לקריאה הראשונה, שצפויה ב-23.3, על האוצר והמשרדים הממשלתיים "לצבוע" את התקציב - לחלק את הכספים שקיבלו המשרדים השונים לתכניות וסעיפים, עד שכל שקל מקבל ייעוד.
האפשרות הראשונה לחברי הכנסת "לעשות שרירים" מגיעה לקראת הקריאה הראשונה. לקואליציה אין הפעם רוב דחוק, אך השותפות הקואליציוניות בהחלט יכולות להציב דרישות נוספות בשעות המכריעות לקראת ההצבעה, שנעשית לרוב ברגע האחרון.
אחרי הקריאה הראשונה, העבודה על התקציב עוברת לטיפול כמעט בלעדי של ועדת הכספים של הכנסת, שעליה מופקד חבר הכנסת משה גפני, ראש מפלגת דגל התורה. מדובר בנקודה אסטרטגית - ועדת הכספים רשאית להציע שינויים ככל שתרצה, כל עוד הם לא חורגים מנושא הצעת החוק.
ועדת הכספים מצליחה להזיז כ-10% מתקציב המדינה
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ועדת הכספים מצליחה לרוב "להזיז" כ-10% מתקציב המדינה. "כשהתקציב יגיע לוועדת הכספים יהיו הרבה דיונים סוערים, יזיזו סכום ממשרד למשרד, אבל בגדול לא תהיה פריצה של מסגרת תקציבית ולא נראה תוספות דרמטיות", אומרת ל-N12 ד"ר חן פרידברג, מרצה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. העניין הוא, שלחברי ועדת הכספים יש אינטרסים משלהם. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, יהיה מעוניין לתקצב את החינוך החרדי לדוגמה. אתמול חשפה עמליה דואק כי החינוך החרדי זכה לתוספת תקציב של כ-2.5 מיליארד שקלים, גידול של 40% לעומת התקציב בשנה שעברה.
בנוסף, לפי הצעת התקציב, קצבת האברכים שעומדת כיום על 680 ש"ח, תגדל ל-1,000 ש"ח ויותר. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, יהיה בפוזיציה משפיעה במיוחד על מנת לוודא שהתוספות התקציביות האלה לא הולכות לשום מקום. "זה שליו"ר ועדת כספים יש השפעה זה ברור, וזו גם הסיבה שגפני מציב את עצמו שם", אומרת ל-N12 מיכל צ'רנוביצקי, מקדמת מדיניות ומנהלת תוכניות חרדים בקרן ברל כצנלסון. "גפני ידוע כבן אדם עם רגישות חברתית, סוג של סוציאליסט, כשהוא ישב בוועדת כספים בתוך קואליציות ימין הוא לקח את התקציב לכיוון יותר חברתי".
התקציב הנוסף שאושר בתקציב המדינה מיועד בינתיים להגיע בעיקר למוסדות שמלמדים ליבה כמו הרשתות החרדיות ומוסדות מוכרים שאינם רשמיים. עם זאת, מוסדות הפטור שלא מלמדים ליבה הם אלה שנאבקים על התקצוב הנוסף - וייתכן שגפני יצטרך לצאת עבורם למאבק: "יש סיפור פנים-חרדי מאוד קשוח. מוסדות הפטור, שמקבלים 55% מהתקצוב היום ומתקשים להחזיק, ניסו לפני הבחירות להגיע להסדר של לימודי ליבה תמורת תקצוב (מתווה בעלז). המפלגות החרדיות, בהובלת ח"כ גפני, עצרו אותן - והבטיחו תקציבים. ממה שנראה עכשיו, אם באמת הולכים לתקצב בעיקר את הרשתות ולא את מוסדות הפטור, המפלגות לא עומדות בהבטחה. אם כך יהיה - יכול להיות שיהיה פיצוץ, וגפני יצטרך להתעקש שכל החינוך החרדי יהנה מהסכומים המוגדלים", אומרת צ'רנוביצקי.
מי עוד יכולים להנות מכוחה של ועדת הכספים?
יתכן ששרים בליכוד או במפלגות הקואליציה שהיו פחות מרוצים מההצעה שהתקבלה, יבקשו מחבריהם בוועדה להיאבק עבורם. "יש כל כך מעט זמן לדון בתקציב כל כך גדול שהדיונים הם די 'סרט נע'. עם זאת, אם יש משהו שחשוב מאוד לשר, הוא יכול לבקש מחברי מפלגתו בוועדת הכספים לקדם משהו עבורו בדיונים", אומרת ד"ר פרידברג.
גם רפורמות מקיפות יותר יכולות "להפציע" בשלב זה. ראש הממשלה נתניהו מעוניין לקדם הוזלה משמעותית בחינוך מגיל שנתיים, אך לא הספיק להוסיף את הרפורמה לחוק ההסדרים שאושר בממשלה. אם ירצה להכניס את השינוי, יצטרך את שיתוף הפעולה של גפני - שיוכל כמובן לדרוש בחזרה תקציבים אחרים: "אם זה חשוב לראש הממשלה - ובהנחה שימצאו מקורות התקציב - אפשר להכניס עדיין תכניות לספר התקציב ולחוק ההסדרים. במצב כזה, הוא יצטרך להנחות את חברי הקואליציה בוועדת הכספים לקדם את הנושא", מתארת ד״ר פרידברג.
אחרי הדיונים בוועדה והשינויים בהצעת התקציב, הכנסת תצטרך לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית. כאן מתחיל מרוץ נגד הזמן - הקואליציה תצטרך להעביר את התקציב עד סוף חודש מאי, או שהכנסת תתפזר. באופן היסטורי, אלה ימים של דיונים מרתוניים מול חברי כנסת "מרדנים" מהקואליציה, במקביל למאמצים נרחבים של האופוזיציה לעכב ולסכל את הצבעת התקציב - שבלי אישורו, יוצאים לבחירות. בשנה זו, שבה הרוחות ממילא טעונות, אלה צפויים להיות ימים מורכבים במיוחד.