שנת 2022 סימנה, כך מתאר בנק ישראל, התאוששות ממשבר הקורונה - וצמיחה גבוהה על אף המלחמה במזרח אירופה. התוצר צמח בשנת 2022 בשיעור של 6.4%, יותר מקצב הצמיחה המשוער, זאת לאחר צמיחה גבוהה גם ב-2021.
באופן כללי, ישראל צלחה את המשברים העולמיים מאז 2008 בהצלחה יתרה לעומת כלכלות מקבילות בעולם. במשבר הקורונה לדוגמה, האוכלוסייה הצעירה וענפי התעשייה שהסתגלו במהירות לעבודה מהבית הקטינו את החשיפה להאטה הכלכלית. במלחמת רוסיה אוקראינה, החשיפה הנוחה של ישראל למחירי האנרגיה העולמיים לצורך ייצור חשמל אפשרה התאוששות מהירה.
הסרת מגבלות הקורונה, שהגיעו לקיצן ב-2022, הביאה לגידול הביקושים לצריכה, בעיקר של שירותים שהוגבלו בתקופת המגיפה כמו מסעדות. הצמיחה הפרטית גדלה ב-2022 בקצב מהיר, גם ביחס לעולם, אך עוד לא חזרה לצפי על פי המגמה שלפני פרוץ הקורונה.
"קטר" ההייטק לא עצר ב-2022, אך יתכן שהאט. ההייטק היווה כ-49% מייצוא הסחורות והשירותים של ישראל, וסיפק הכנסות נרחבות ממסים, שעלולות להיחתך ב-2023 עם התקררות הענף בעולם. עם זאת, ב-2022 קצב הצמיחה האט, כשהאשראי הפך יקר יותר ומשקיעים התפתו להשאיר את הכסף בפקדונות עקב הריביות הגבוהות. לאורך מרביתה של שנת 2022 היו מדדי מניות הטכנולוגיה, בישראל ובעולם, במגמת ירידה, ונחתכו הערכות השווי של חברות טכנולוגיה פרטיות. ההתפתחויות האלה פגעו גם בחברות היי-טק בשלות, המעסיקות כ-90% מהמועסקים במגזר בישראל. במהלך השנה כולה התאפיין מגזר ההיי-טק הישראלי בהתקררות לעומת 2021 .
השקל נחלש - והאינפלציה עלתה
בבנק ישראל ניסו לנתח את מקורה של הבעיה המרכזית שאיתה הם מתמודדים היום - האינפלציה. זו עלתה במהלך 2022 ל-5.3%, נתון גבוה מהיעד של בנק ישראל. העלייה נובעת, על פי הניתוח שערכו, קודם כל מהסביבה העולמית. בתחילת השנה הושפעה האינפלציה מעיכובים בשרשראות האספקה, שמקורם בצריכה מוגברת אחרי משבר הקורונה. על כך התווספה בהמשך גם פגיעה משמעותית בהיצע בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה.
מדד המחירים: האינפלציה השנתית עולה ל-5.2%
מרכיב נוסף שהשפיע הוא פיחות של 4% שחל בשקל במהלך 2022. מול הדולר פחת השקל בכ-10%, ומול האירו ב-3%. לפי ניתוח שערך לאחרונה בנק ישראל, פיחות של השקל מול הדולר ב-1% תורם לאינפלציה של 0.2-0.2 נקודות אחוז, ולכן זה תרם בשנת 2022 לשינוי של 1-2 נקודות אחוז באינפלציה.
אז ממה נובע אותו פיחות בשקל? בעקבות הירידה בשווקי המניות הזרים, משקיעים מוסדיים בישראל גיוונו את תיק ההשקעות שלהם בעזרת רכישת מט"ח, וגרמו לירידה של כ-6-9 נקודות אחוז בערך השקל מול הדולר (מתוך 10%).
גם מחירי הדיור סומנו כמי שהניעו את האינפלציה למעלה. סעיף שירותי דיור במדד המחירים לצרכן עלה ב-2022 ב-6.3%, קצב מואץ בהשוואה ל-2021. כמו כן, האצה בצריכה הפרטית אחרי היציאה ממשבר הקורונה גרמה ל"זעזוע ביקושים", שהעלה גם הוא את מדד המחירים לצרכן.
מחיר למשתכן העלתה את מחירי הדיור
אחרי שנים של שוק "חם", ענף הדיור החל להתקרר ב-2022. בעקבות התייקרות המשכנתאות, מספר העסקאות בדירות פחת בשנת 2022 לעומת 2021. הירידה במספר העסקאות הייתה רצופה לאורך השנה, אך מספר העסקאות הכולל עדיין היה גבוה מהתקופה שלפני פרוץ משבר הקורונה.
החדשות הטובות הן שברבעון האחרון של 2022 עליית מחירי הדיור נבלמה, בעיקר בשוק הדירות החדשות, שמחירן אף ירד. בבנק ישראל מעריכים שמקור התופעה הוא בזכות היצע מוגדל שיצרו התחלות הבנייה המרובות, והירידה בביקוש עקב התייקרות המשכנתאות.
על רקע העלייה המהירה במחירי הדיור חלה גם עלייה בביקוש לדירות מוזלות. ב-2022 נרשמו כ-112 אלף משקי בית להשתתפות בהגרלות לדירות, לעומת ממוצע שנתי של כ-41 אלף בשנים 2016-2021. מספר משקי הבית שהוגרלו לכל אחת מארבע ההגרלות שנערכו ב-2022 היה גדול בהרבה ממספר הדירות המוגרלות.
הריבית עולה? הרוכשים קונים דירות קטנות יותר
בבנק ישראל קובעים כי בשנת 2022 חלה ירידה גם במחירי הקרקעות עצמן, שהעלו את מחירי הדיור בשנים האחרונות משמעותית. המספר הממוצע של הצעות המחיר במכרזי רשות מקרקעי ישראל עמד על כ-11.3, לעומת 13.9 בשנת 2021. רק ב-54% מהמכרזים השנה ההצעה הזוכה הייתה גבוהה משומת הקרקע, לעומת 78% בשנת 2021.
בבנק ניתחו גם את האפקטיביות של תכנית "מחיר למשתכן". בקצרה, זו הייתה תכנית טובה עבור מי שזכה בדירה - אך לא עבור שאר הישראלים. במרבית היישובים שבהם פעלה התכנית תרומתה הפוטנציאלית הסתכמה בהפחתה של 1-5% מרמת המחירים, לעומת עלייה כוללת של מחירי הדיור באותה תקופה בכ-47%. דירות שנמכרו בשוק החופשי, חדשות ומיד שנייה, התייקרו במידה שביטלה את ההשפעה הממתנת של התוכנית "מחיר למשתכן" על שוק הדיור.
אפילו מעבר לכך, יישובים שבהם היקף המכירות של הדירות שבתמיכה ממשלתית היה גבוה, מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי עלו בקצב גבוה יותר מאשר ביישובים האחרים. התכנית הגדילה את הביקוש באזורים שבהם הוצעה, אך לא הורידה את הביקוש בקרב מי שלא זכו - כל הנרשמים היו צריכים בסוף דירה. התכנית צמצמה את ההיצע, לא הורידה את הביקוש, ולבסוף - העלתה מחירים.
הישראלים עובדים יותר - וסוף סוף גם התפוקה עולה
בעשור האחרון הגדיל המשק הישראלי את פריון העבודה, אף ביחס ממוצע למדינות ה-OECD. עיקר צמיחתו של הפריון נבע מגידול בתוך הענפים, בפרט בענפי השירותים. שיעור התעסוקה גדל בענפי השירותים, ובפרט במגזר ההיי-טק ואילו בחלק מענפי התעשייה הוא ירד. מדובר בחלק ממגמה שהתרחשה בקרב המדינות המפותחות שעברו להתבסס יותר על שירותים.
במשק הישראלי, השינוי היה נרחב יותר בעשור האחרון יותר מאשר במדינות האחרות – הפריון של ענפי המסחר, התקשורת ומערכת הבנקאות גדל בזכות תהליכי התייעלות. זו תוצאה של רפורמות לעידוד התחרות לצד שיפור השירות בעזרת הטמעת טכנולוגיות מקוונות.
איך מגדילים את הפריון?
בבנק ישראל קובעים כי כדי לתמוך בהמשך השיפור של פריון העבודה במשק, על הממשלה לסייע במיצוי פוטנציאל ההון האנושי של האזרחים, להאיץ את פיתוח התשתיות הפיזיות התומכות בפעילות, להמשיך בהסרת מגבלות על הייבוא וחסמים לתחרות במשק, לקדם שינויים מבניים במערכת הפיננסית לשם הגדלת זמינות ההון לעסקים - ולייעל את הרגולציה והבירוקרטיה בעשיית עסקים.
בנוסף, בדוח של בנק ישראל מדגישים כי חשוב שהמדיניות הממשלתית תהיה מאוזנת בתמיכתה בענפי המשק השונים. יש לטפל בכשלי שוק ולהתייחס למאפיינים הייחודיים של חלק מענפי השירותים כדי להמשיך ולעודד השקעות והטמעה של טכנולוגיות מעלות פריון בענפים אלו.
במכון החרדי למחקרי מדיניות הגיבו לממצאי הדוח: "בהיעדר מערכות הכשרה אפקטיביות, מאורגנות, מקצועיות ומותאמות לצרכי המעסיקים ולענפי תעסוקה מבוקשים בישראל, היכולת להשפיע על אופן ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה בישראל הינה מוגבלת מאוד. מאמצים ממשלתיים מרובים שהושקעו בשנים האחרונות לא הצליחו לייצר שינויים מהותיים בהשתתפות בשוק העבודה (במיוחד בקרב גברים חרדים), ונדרשת חשיבה מחודשת על ארגז הכלים להאצת שילוב איכותי של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, באופן שיאפשר שכר גבוה יותר והישענות על קצבאות ותשלומי העברה נמוכה יותר".