ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2023-2024 נפתחה הבוקר (חמישי), בצל המצב הביטחוני המתחמם, הסערה סביב הרפורמה המשפטית ועל רקע פערים משמעותיים בנוגע לתקציבי המשרדים השונים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתח את הישיבה ואמר: "יש מי שמנסה לערער את כלכלת ישראל". לפני הישיבה העביר משרד האוצר לשרים את הנומרטור, שנותן לממשלה מסגרת תקציבית לשנים הקרובות, ובו ציינה הכלכלנית הראשית את החששות מהרפורמה המשפטית כאחד הסיכונים לתחזית בשנים הקרובות.

ישיבת הממשלה
ישיבת הממשלה לאישור התקציב נפתחה

בפתח דבריו התייחס ראש הממשלה לשיגורים מהרצועה הלילה: "מי שינסה לפגוע בנו - דמו בראשו". לאחר מכן התפנה להתייחס לתקציב: "אנחנו מזניקים את ישראל קדימה בכל התחומים. בביטחון - הלילה הושגה הסכמה חשובה על תוכנית רב שנתית לצה"ל. יש פה בשורות ענקיות, מבטיחים את המשך ההצטיידות מול אירן ואויבים נוספים. התוכנית נותנת שינוי בתוואי ותגמול השינוי - נותנת תגמול, ומקלה על הכניסה לשוק העבודה. בתחום הביטחון האישי, אנחנו מביאים יחד עם השר בן גביר השקעה חסרת תקדים בביטחון הלאומי".

"יחד עם השרה מירי רגב ומשרד האוצר אנחנו מתכננים מהפכה תחבורתית שהיא בעצם מהפכה חברתית", המשיך ראש הממשלה. "רכבות מהירות מהפריפריה למרכז. כמו שהצבנו בזמנו חזון להפוך את הכלכלה החצי סוציאליסטית של ישראל לכלכלת שוק חופשי, כך אנחנו מציגים היום את החזון שיבטל סופית את מושג הפריפריה בישראל".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (צילום: אורן בן חקון, פלאש 90)
השר לביטחון לאומי - המיכשול העיקרי בפני אישור התקציב | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

נתניהו גם התייחס לביקורת על הבטחות בחירות שלא נכנסו לתקציב הנוכחי: "הבטחנו ואנחנו נקיים - חינוך חינם מגיל לידה. יש עוד הרבה דברים שיובהרו במהלך הדיונים".

בנוגע לרפורמה המשפטית ולאזהרות הכלכליות לגביה אמר נתניהו: "יש מי שמנסה לערער את כלכלת ישראל, לייצר היסטריה מסיבות פוליטיות, היסטריה שאין לה אחיזה במציאות. כלכלת ישראל תמשיך להתחזק בזכות המדיניות הכלכלית האחראית והיוזמת שלנו ועצמאות בנק ישראל. העברתי יותר מ-15 מתקציבים, מדובר בתקציב אחראי שיזניק את הכלכלה ויטפל ביוקר המחיה. תשמעו עוד מעט משר האוצר והנגיד את הגירעון, אבל אני אגלה שאנחנו צופים גירעון של אחוז בלבד, אני לא זוכר דבר כזה. זה סימן טוב לעכשיו ולעתיד".

הכי רחוק מהסכמה: השר בן גביר

התקציב אמור להיות מאושר בממשלה עד מחר, אך בינתיים משרדים רבים מרגישים שהדרישות שלהם לא מקבלות מענה. אחד הפערים הגדולים ביותר לקראת התקציב נסגר הבוקר, כשמשרד הביטחון בראשות השר יואב גלנט, הגיע להסכמות מול משרד האוצר לגבי התקציב והתוכנית שלו לשנה הבאה.

שירה גרינברג, כלכלנית, אוצר (צילום: פלאש 90)
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר | צילום: פלאש 90

כרגע, לפי גורמים המעורבים במשא ומתן, השר בן גביר הוא השר שרחוק ביותר מאישור התקציב והוא המכשול העיקרי העומד בפני אישורו. השר לביטחון לאומי ממשיך לדרוש תוספת של 12 מיליארד שקלים בתקציב הקרוב, אך באוצר לא מעוניינים לאשר אותה במלואה. בינתיים השר בן גביר לא הגיע לישיבת הממשלה וראש הממשלה, שהופתע לגלות שאינו בדיון, התייחס בדבריו לתקציב הצפוי למשרד כ"השקעה חסרת תקדים בביטחון הלאומי".

מרבית שרי הליכוד שהתנגדו לתקציב משרדם הודיעו במו"מ לילי שיאשרו את התקציב. המתנגדים האחרונים הם שרת התחבורה רגב ושר החינוך קיש. ההערכה היא שראש הממשלה נתניהו יצליח לגבש פשרה בעניינם.

הכלכלנית הראשית: חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית

לפני ישיבת הממשלה העביר משרד האוצר לשרים את מסמך הנומרטור. במסמך זה מוצגות התחזיות של האוצר לגבי ההכנסות וההוצאות לשנים 2024 עד 2027, ומהן נגזרות מגבלת ההוצאה של הממשלה כבר בתקציב הנוכחי, בראייה צופה פני עתיד. התחזית שהוצגה חיובית בסך הכל, והגירעון עד לשנת 2024 לא צפוי לעלות מעל 0.5% מהתוצר. הצמיחה צפויה לרדת אך להישאר גבוהה יחסית, מ-6.5% בשנת 2022, לכ-3% בשנתיים הבאות. 

ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה | צילום: קובי גדעון / לע"מ

במסמך הזה שרטטה הכלכלנית הראשית גורמים שמייצרים אי ודאות לגבי התחזית ועלולים לסכן אותה. בין השאר נכתב שם, לראשונה במסמך רשמי, כי "ככל שהרפורמה תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות פרטיות", כתבה גרינברג, שהוסיפה כי חברות דירוג האשראי עשויות לשנות את דירוג האשראי של ישראל בהתאם לתוצאות השינוי המשפטי.

הכלכלנית גם ציינה כי "שורר חוסר ודאות לגבי היקף הסכמי השכר וההסכמים הקואליציוניים שיסוכמו. עליות שכר חדות במגזר הציבורי מעבר לאלה שנלקחו בחשבון בתחזית, או עלות גבוהה מהצפוי של ההסכמים הקואליציוניים, עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית".

הכלכלנית הראשית גם סקרה גורמי אי ודאות שעשויים לשפר את המצב הכלכלי, ביניהם הסכמי נורמליזציה נוספים שייחתמו: "בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמים חדשים עם כמה ממדינות המפרץ ועם מרוקו, והכלכלה הישראלית החלה ליהנות מפירותיהם. הסכמי נורמליזציה נוספים עם מדינות שאין להן יחסים רשמיים עם ישראל יכולים לפתוח שווקים חדשים לייצוא הישראלי, לעודד תיירות, להגביר את ההשקעות ולשפר את הסנטימנט בשווקים".