ראש הממשלה מכנס בימים אלה דיונים על הקפאת מחירי החשמל, מהלך שעלותו מיליארדים, אך כלכלנים מסכימים שלא מדובר בפתרון אידיאלי. "סבסוד החשמל רק יגביר את האינפלציה", טוענים בפורום קהלת, וכלכלן מהאוניברסיטה העברית תוהה: "זה יכול לעזור לבעלי ההכנסות הנמוכות, השאלה היא למה צריך לסבסד גם אותי?". ויש גם מי שמציעים לייבא פתרונות אחרים, זולים ויעילים יותר, ומזכירים שבסופו של דבר מדובר בהחלטה פוליטית.
מכל קצוות הקשת, לכלכלנים ששוחחנו איתם חשוב להבהיר שלא מדובר ב"מחוללי האינפלציה". "הכותרת הזו מטעה ומובילה למדיניות מזיקה", מסביר ד"ר מיכאל שראל, כיום יו"ר פורום קהלת לכלכלה ובעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "כשאומרים 'הקפאת מחוללי האינפלציה' זה נתפס בציבור כאילו עליית מחירי החשמל, המים או הארנונה גורמים לתופעת האינפלציה, ואם רק נקפיא אותם - האינפלציה תיעלם. זה לחלוטין שגוי, כל התפיסה הזאת שגויה.
"מה שמחולל את האינפלציה זה עודף ביקוש, מצב כלכלי יחסית טוב עם אבטלה מאוד נמוכה, שוק עבודה חזק ושכר עולה, ומצד שני בעיות בצד ההיצע שנובעות בעיקר מהמצב הגלובלי, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, היציאה ממשבר הקורונה, וסיבות נוספות שגרמו לבעיות בשרשרות האספקה העולמיות. שני הגורמים האלה יחד, הביקושים החזקים כאן והבעיות בצד ההיצע בעולם, גרמו לעלית מחירים מתמשכת ולתופעה של אינפלציה. הסימפטום של זה, בין היתר, זה עליית מחירי החשמל".
האזהרה של בנק ישראל
לפיכך, על פי שראל, האחריות למלחמה באינפלציה מוטלת רק על בנק ישראל. "הכלי המרכזי לעצירת האינפלציה נמצא בידי בנק ישראל והוא להעלות את הריבית. הריבית מקטינה את הרצון לצרוך ואת ההשקעות בטווח הקצר. הממשלה מצידה יכולה לעזור לבנק ישראל, או להפריע לו. אם הממשלה תסבסד את החשמל היא רק תייצר גידול בביקושים, יהיו יותר לחצי אינפלציה, וכתוצאה מכך ייאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית עוד יותר".
למעשה בנק ישראל עצמו הזהיר את הממשלה בדיוק מזה. במסיבת העיתונאים שליוותה את החלטת הריבית האחרונה, התריע הנגיד פרופ' אמיר ירון, כי הוצאות ממשלתיות מאסיביות עלולות להחמיר את לחצי האינפלציה ולכפות על בנק ישראל להמשיך במדיניות האגרסיבית של העלאת הריבית, והתייחס בתוך כך גם להתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים.
"למה צריך לסבסד גם אותי?"
פורום קהלת, ששראל עומד בראשו, מזוהה באופן רשמי עם כלכלת השוק החופשי ושר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ', קרוב לפורום ברמה הרעיונית. אך לא רק במה שנחשב "הימין הכלכלי" מסבירים כך את עליות המחירים. "מחולל האינפלציה הוא הגידול בכמות הכסף, לכן מי שצריך לעצור את האינפלציה הוא בנק ישראל", טוען פרופ' יוסי זעירא, פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור באוניברסיטת LUISS ברומא.
עם זאת, זעירא לא מתנגד נחרצות לסבסוד ההתייקרויות בצל עליות המחירים. "מדובר בפתרון זמני ולאוכלוסיות מסוימות זה אפילו פתרון חשוב. לאנשים בעלי ההכנסות הנמוכות שמתקשים לשלם זה יכול לעזור. השאלה היא למה צריך לסבסד גם אותי?", הוא תוהה. "יכול להיות שמה שצריך לעשות זה להגדיל את הקצבאות, את השלמת ההכנסה ודברים מהסוג הזה, כלומר לתת סיוע ממוקד לשכבות החלשות. אבל שוב, כפיצוי על ההתייקרויות, זה לא יעצור את האינפלציה".
ללמוד מגרמניה
פרופ' בנימין בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות בתחום הכלכלה במרכז טאוב, מציע פתרון אחר, בהשראת המדיניות האירופאית. "בגרמניה עשו מהלך אחד שדומה לזה של ליברמן, והפחיתו את המס על הדלק לתקופה קצובה כדי לרכך קצת את עליית המחירים, ובסופו של דבר הם החליטו שזה לא צעד נכון. סבסוד כזה הוא מאוד רגרסיבי (שלא מתחשב בהכנסה, נ"ר), ומי שלא זולל דלק זו דווקא האוכלוסייה הענייה. כלומר רוב הסבסוד הולך למי שלא צריך אותו. לכן הצעד הוחלף בצעד אחר, בעלי הכנסות נמוכות מקבלים מענק חד פעמי שאמור לרכך את עליית מחירי האנרגיה.
מחיר החשמל משקף כמעט במאה אחוז את עלות חומרי הגלם שחברת החשמל צריכה לקנות בחו"ל. אנחנו לא רוצים לרכך את האיתות של עליות המחירים, שמראה לצרכנים שבאמת יש משבר וגורם להם לצרוך פחות אנרגיה, מצד שני אנחנו רוצים לסייע לאוכלוסייה החלשה. אם מסבסדים באופן גורף אתה עוזר יותר דווקא למשקי הבית שמחיר החשמל לא משחק תפקיד גדול בשיקולים שלהם, והם לא יקטינו את צריכת החשמל. לכן סבסוד ישיר לאוכלוסיות החלשות הוא תמיד עדיף".
בסוף זו החלטה פוליטית
במרכז טאוב ערכו ניתוחים של עליות המחירים ואלו מצביעים על פגיעה משמעותית בהכנסה הפנויה של משקי הבית בחמישון התחתון. "האנשים האלה לא אחראיים על זה שמחירי החשמל או האנרגיה עולים, ואלה דברים חיוניים - בן אדם לא יכול לא להפעיל את המקרר שלו", מסביר פרופ' בנטל. "יש אוכלוסיות שבאמת כבר לא יכולות לחסוך אנרגיה. זו כמובן החלטה ערכית ופוליטית אבל אני חושב שעל פניו אין סיבה למה לא לסייע להן".
"ממשלה שרוצה להוציא על זה כסף זו זכותה", טוען גם זעירא. "השאלה היא מאיפה יבוא הכסף, אם הוא יבוא מהגדלת המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות או מהדפסת כסף שרק תגרור עוד אינפלציה. לא על כל השאלות האלה כלכלן יכול לענות, חלק מהן בהחלט שאלות בעלות אופי פוליטי: את מי הממשלה הזו מייצגת, איזה ציבורים יקרים לליבה, וכמה היא דואגת להם? זה לגיטימי לגמרי, זו המהות של דמוקרטיה".