הדיגיטציה בשירותי הממשלה צוברת תאוצה, אך בדרך מתעלמים מאוכלוסיית הקשישים, כך יטענו היום (רביעי) בדיון בוועדה המיוחדת למען שורדי שואה בכנסת. בשנים האחרונות פחת ב-148 מספר סניפי הבנק בישראל ו-161 יחידות דואר נסגרו. האזרחים נשלחו למלא טפסים או פעולות ברשת, אבל עבור האוכלוסייה המבוגרת - המעבר הזה אינו פשוט - ונעשה בלי ליווי.

כעת, מקדמים בחוק ההסדרים פרק להאצת הדיגיטציה של שירותי הממשלה. כולם מסכימים שמדובר בהתפתחות חיובית, שאולי אפילו מגיעה באיחור, אבל לא בטוח שהיא נעשית על הצד הטוב ביותר. ח"כ מירב כהן, יו"ר הוועדה למען שורדי שואה, מסבירה ל-N12 כי החוק לא מטפל באוכלוסייה בעלת אוריינות דיגיטלית נמוכה: "זהו שינוי שמקל באופן משמעותי על רוב האוכלוסייה, אך הוא נעשה ללא מתן חלופות ראויות לבני הגיל השלישי שמתקשים עם השימוש בשירות הדיגיטלי וזקוקים למענה אנושי אפקטיבי בעת קבלת שירותים, ללא איזונים נכונים ומענה אנחנו משאירים את הזקנים מאחור וחסרי אונים".

לא רק שאין מענה לאוכלוסייה המבוגרת, גם האפשרויות הקיימות מתבטלות. בשנת 2002 הוחלט על הקמת פרויקט להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. התוכנית פעלה במסגרות שונות, ועברה כמו בפינג פונג בין משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, מיזם ישראל דיגיטלית ולבסוף מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה. הרעיון היה להקים 100 מרכזים שיעזרו לאוכלוסייה המבוגרת לעשות את המעבר לדיגיטל. בפועל, הוקמו פחות ממחצית מהמרכזים - והתכנית נזנחה.

יו"ר הוועדה למען שורדי השואה, ח"כ מירב כהן (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר הוועדה למען שורדי השואה, ח"כ מירב כהן | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה הפתרון?

הדיון שיתקיים היום בכנסת מגיע בעקבות בקשות של קליניקות משפטיות ושל איגוד האינטרנט הישראלי. אלה מבקשים לתקן את חוק ההסדרים, כך שיצור פתרונות וחלופות עבור האוכלוסייה המבוגרת. מדובר בפתרונות פשוטים, כמו הקמת סניפים ניידים במועד קבוע שיתנו מענה, או קו טלפון ייעודי.

במכתב משותף של הקליניקות למשפט באוניברסיטאות תל אביב וחיפה ובאיגוד האינטרנט הישראלי דורשים להוציא את החוק מחוק ההסדרים, ולהעבירו במסלול הרגיל, כך שיתאפשר דיון ממצה בנושא. החותמים מזכירים כי בכנסת הקודמת הוצאו מחוק ההסדרים הסוגיות הרלוונטיות של דיוור דיגיטלי והתקיימו לגביהן לא פחות מ-14 דיונים ארוכים ומהותיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

ומה בדיוק מקודם בחוק ההסדרים? לדוגמה, רשויות שיצטרכו ליצור קשר עם אזרח, יוכלו לעשות זאת בדוא"ל אלקטרוני גם בלי לבדוק האם אותו אזרח יכול לגשת בקלות לכתובת הדוא"ל שלו. במצב הנוכחי, נדרשות הרשויות לבצע "בדיקת כשירות" לאזרח מבוגר - ולבדוק את אישורו לכך שהוא בודק את הדוא"ל בתדירות גבוהה לפני שיבססו את דרך התקשורת הזו. אחרי שהחוק יכנס לתוקף, הרשויות יוכלו לשלוח מסמכים חשובים רק בדוא"ל - בלי לוודא שלאזרח הוותיק יש גישה לכתובת, או שקיבל את הפרטים. כך, אזרחים יוכלו לפספס קנסות חשובים, או הודעות אחרות.