שבת בבוקר, יום יפה, והמשפחה נוסעת לעגלת קפה. טרנד עגלות הקפה כבש את הישראלים בשנים האחרונות, בעיקר באזור השרון ובעמק חפר. עם זאת, ה"טרנד" כבר הפך לעסק של ממש עבור רבים, וגם ברשויות המקומיות התחילו לשים לב. בעמק חפר, החלו לבקש מעגלות הקפה לזוז בכל סוף יום לפחות 500 מטר - ולחזור חזרה למקום הפעילות בבוקר. בעלי העגלות מוחים, והתושבים חוששים שכפי שצצו מהר - כך גם יעלמו.

"זה מאוד שרירותי, להזיז את העגלה 500 מטר כל יום", אומרת ל-N12 רוני מעגלת "רגע לקפה" בקיבוץ בחן. "כשפתחנו את העגלה זו הייתה נראית כמו הזדמנות טובה, ומאז אנחנו ביחסים מעולים עם המועצה, וממש יצרנו כאן קהילה". בתקופת הקורונה, העיריות השונות עודדו עצמאים לפתוח עגלות קפה בתחומן, ורובן קיבלו רישיון רוכלות. רישיון זה מחייב את העגלות להיות ניידות, ולפי רשות מקרקעי ישראל, הניידות הזו אמורה להיבחן על בסיס יום יומי.

עגלת הקפה של רוני בעמק חפר
עגלת הקפה של רוני בעמק חפר

בשנים האחרונות במועצת עמק חפר לא הקפידו על הכלל הזה, אך כעת נדרשות העגלות לזוז מדי יום, 500 מטר ממקום הפעילות שלהן. "אנחנו מרגישים שיש כאן התעקשות שאין בה שום דבר בעצם", אומרת רוני. "כולם בשבר די גדול כרגע, להזיז עגלה זו פרוצדורה לא פשוטה בכלל. זה מצריך להגיע שעה לפני בבוקר, ולהישאר שעה נוספת עד הסגירה, והופך את יום העבודה לארוך וקשה בהרבה".

מצד אחד, העגלות יוצרות קהילה, וככל שיהיה קשה להפעיל אותן - הן עלולות להיעלם מהמרחב הציבורי. מן הצד השני, ניתן להבין את הרשויות המקומיות, שמפחדות שהעגלות "יכו שורשים", ויהיה קשה להזיזן בהמשך. "למועצה יש יכולת לעשות הכל, גם לסגור מהיום למחר עסק", עונה רוני לשאלה זו. "מבחינתנו, צריכה להיות התייחסות פרטנית לכל עגלה, לבדוק שהיא לא מפריעה במיקום שלה, לבדוק שהיא ניידת, אבל התזוזה מדי יום - לא הכרחית".

"לא רוצים לזוז? תקימו בית קפה"

בפוסט בפייסבוק שעורר את הנושא, התלוננו בעלי העגלות על מדיניות המועצה, ותושבים רבים הביעו חשש שעגלות הקפה יעזבו את האזור. ראשת המועצה, גלית שאול, הגיבה שם: "במה העגלה שונה מבית קפה? חוץ מהאישורים שניתנים לבית קפה כנראה בשום דבר. עגלה משלמת 400 שח לשנה רישיון רוכלות - וכנראה שהדרישה לתזוזה היא הסיבה שהעלות היא כזו. כל העסקים האחרים נדרשים בהוצאת אישורים, היתרי בנייה, אישור בריאות, סגירת חורף, וכל מה שמתחייב לרישיון עסק. לא רוצים רוכלות? תקימו בית קפה במקום שבו זה אפשרי".

בעלת עגלת קפה שבחרה שלא להזדהות בשמה, נפגעה מדבריה של ראשת המועצה. "אני אמא לחמישה, פתחתי את העסק כדי להתפרנס בינואר 2020. לא באתי להשקעה של להקים בית קפה בעלות של מיליונים. המועצה צריכה לדאוג לכולם - לא למי שמשלם לה יותר", סיפרה ל-N12. "הייתה מההתחלה בקשה לניידות, זה נכון, אבל בפועל לא היו מבקשים להזיז כל יום, בטח לא 500 מטר. בימים שבהם אני צריכה להזיז את העגלה אני זקוקה לעזרה, וזה כבר הופך לעסק שאני לא יכולה להחזיק לבד, ובעיקר לעסק לא משתלם".

עגלת הקפה של רוני בעמק חפר
עגלת קפה בעמק חפר

אותה בעלת עגלה סיפרה שעכשיו, בחורף, כשימי הפעילות ממילא ספורים, הדרישה להזיז את העגלה הופכת את החזקתה ללא כדאית. פתרון אחד שהציעה, היה להפוך את דרישת הניידות לתזוזה אחת לשבוע, מה שעדיין יראה על יכולת לזוז, וימנע מהעגלות 'להכות שורשים', אך עם זאת לא ידרוש את העיסוק הנוסף מדי יום. ברשות מקרקעי ישראל מסרו בעניין זה כי על מנת לעמוד ברישיון רוכלות, נדרשת תזוזה יום יומית.

"המועצה מעודדת את פריחת עגלות הקפה"

לסיפור הזה יש שני צדדים, שבשניהם אמת. העגלות אכן מתקשות לזוז בכל יום, ולאלה הפחות מבוססות, שמחזיקות פחות עובדים, זה גם עלול להיות "הקש האחרון". מצד שני, עבור המועצה, מדובר בעסקים שמתחרים בעסקים ותיקים ומניבים יותר, שנדרשים לעמוד בתקנים רבים יותר, ובמה שעלול להפוך בהמשך למפגע שיהיה קשה לטפל בו.

ממועצת עמק חפר נמסר: "המועצה עודדה ומעודדת את פריחת עגלות הקפה, ולראייה היא אחת מהרשויות עם מספר העגלות הרב ביותר ביחס לאוכלוסייה. כעסק רוכלות, הדרישות מעגלות הקפה מינימליות, לעומת בתי קפה קבועים. על מנת לעמוד בדרישות חוק רישוי עסקים, אשר אוסר עליהן לפעול ממבינה קבע, הן מחויבות לזוז ממקומן בסוף כל יום. במידה והעגלות אינן זזות, הן מחויבות באישורים והיטלים, והמצב חושף אותן ואת המועצה לתביעות רשות מקרקעי ישראל. כלל העגלות בעמק חפר פועלות לאחר שאישרו תנאי זה. חלקן הניכר מזיזות את העגלה מדי יום ופועלות בהצלחה רבה".

תגובת רשות מקרקעי ישראל: "רוכלות משמעותה שצריך לעבור ממקום למקום, ואין בה רישיון לפעול ממקום קבע. העגלות נדרשות לזוז מדי יום, והרשות עוקבת אחר כך".