משרד האוצר הניח אתמול (חמישי) את תקציב המדינה ואת התוכנית הכלכלית לאישור הכנסת, תהליך שצפוי להסתיים רק בחודש מאי. התקציב יעמוד על כ-484 מיליארד שקלים ב-2023 ועל כ-514 מיליארד שקלים ב-2024, אך ההערכות במשק הן שהסכום הזה צפוי להצטמצם אם הצמיחה תיפגע בשל המהפכה המשפטית.

סיקור N12

תקציב המדינה יועמד לקריאה ראשונה כבר ביום שני, עם כינוס המליאה. מדובר בחוק מצומצם מזה שהובטח, ודווקא פרקים הנוגעים למלחמה ביוקר המחיה - כמו זה שאמור היה להילחם בריכוזיות בתחום המזון, או להבטיח נקודות זכות מורחבות להורים עובדים כבר השנה - לא הובאו לבסוף לאישור הכנסת.

קונים בסניף רמי לוי בירושלים (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
המהלך לפירוק היבואניות בוטל. ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

  

שר האוצר סמוטריץ' קיווה לקדם את הרחבת נקודות הזכות להורים עובדים כבר בחוק התקציבים הזה, אך דווקא עבור תוכנית השר - לא נמצא מקור תקציבי. לכן, ההטבה בסך אלפי שקלים בשנה להורים לילדים בגיל 18-13 תגיע רק ב-2024, כך לפי התוכנית התקציבית שהונחה על שולחן הכנסת.

חזית נוספת מול אנשי האוצר מגיעה מכיוון הרשויות המקומיות. חוק ההסדרים לוקח מההשפעה שהייתה לרשויות על התכנון והבנייה, ומחזיר את הסמכויות לידי משרדי הממשלה. במקביל, החוק קובע כי עבור פרויקטים ממשלתיים המוגדרים דחופים כמו המטרו או הרכבת הקלה, תוכל המדינה לפעול בדורסניות רבה יותר מול הרשויות כשאלה יגרמו לעיכובים כלשהם.

סעיף נוסף שמכעיס את הרשויות המבוססות הוא סעיף קרן הארנונה, שלוקח נתח מהכנסות הארנונה של רשויות חזקות - ויוצר ממנו קופה קטנה עבור בניית דיור בישובים חלשים בעתיד. בשבוע האחרון השביתו ב"פורום ה-15", ארגון הערים הגדולות בישראל, את עבודת ועדות התכנון והבנייה. כעת, הם מתכננים להשבית גם את רישוי העסקים.

רגב מנסה לסכל את אגרות הגודש, רק חלק מהמיליארדים יעברו לבן גביר

כמה תוכניות שבעזרתן קיוו באוצר לחסוך תקציבים ירדו מסדר היום עקב לחצים פוליטיים. הראשונה היא הפטור ממע"מ לתיירים. באוצר שאפו לבטל את הפטור ממס לתיירים זרים, מה שהיה אמור לחסוך כ-2 מיליארד שקלים - אך לפגוע בתיירות הנכנסת. אחרי לחץ מענף התיירות ומהמשרד - התוכנית סוכלה. בטיוטה מוקדמת יותר של חוק ההסדרים הוצע גם לפגוע בהטבות לפנסיונרים, באופן שיחסוך מאות מיליונים בשנה. אחרי לחץ מצד ההסתדרות - הפגיעה נמנעה.

שרת התחבורה מירי רגב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נגד אגרות הגודש. שרת התחבורה רגב | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החוק שהונח על שולחן הכנסת עוד צפוי לעבור שינויים רבים בוועדות. שינוי צפוי לדוגמה באגרות הגודש בגוש דן - אלה עדיין מקודמות בתוכנית הכלכלית, אך השרה רגב מסכלת את התקדמותו של מכרז בנושא. מי שצפוי עוד "לעשות רעש" הוא השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, שקיבל פחות מ-3 מיליארד שקלים על אף שדרש 9 מיליארד, אך לפי הערכות חלק מהכספים יגיעו בתצורת כספים קואליציוניים.

בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת (צילום: פלאש 90)
לא קיבל את כל המיליארדים שדרש. בן גביר ונתניהו בכנסת | צילום: פלאש 90

התחזית כבר לא רלוונטית: סכנות המהפכה המשפטית

במשק מעריכים כי ההוצאות הרבות שנכללו בתקציב המדינה מתבססות על תחזית צמיחה שכבר אינה רלוונטית, זאת בשל חוסר הוודאות במשק והפגיעה בצמיחה שמייצרת המהפכה המשפטית. אם התוצר ייפגע והצמיחה תיחתך, יצטרכו באוצר למצוא מקור מימון נוסף - או לקצץ בהוצאות.

גם בלי השלכות הרפורמה, במשרד האוצר ויתרו לאחרונה על דרישתם לבטל את תוכנית מע"מ 0 לתיירות - ובכך לא חסכו כ-2 מיליארד שקלים שתכננו לחסוך. כמו כן, השנה צפויה הכנסה נמוכה ככל הנראה מעסקאות נדל"ן ומאקזיטים.

השבעת הממשלה (צילום: Amir Levy, getty images)
לקראת דיוני התקציב בכנסת. ארכיון | צילום: Amir Levy, getty images

התקציב שיובא לאישור הכנסת כולל 77 מיליארד שקלים למשרד החינוך, ו-63 מיליארד שקלים לפחות למשרד הביטחון. המשרד לביטחון לאומי קיבל 21 מיליארד שקלים, אחרי התעקשויות ואיומים מצד השר בן גביר. הוא ככל הנראה יקבל גם חלק מהכספים הקואליציוניים שהוסדרו במסגרת התקציב.