פרסום ראשון: בכירים במשרד האוצר הציגו אמש (שני) לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסמך אזהרה חמור ומקיף המנבא כי במקרה של הורדת דירוג האשראי כתוצאה מהמהפכה המשפטית, המשק צפוי להפסיד בין 15 ל-30 מיליארד שקלים בשנה - ובאוצר מעריכים כי הנזק יכול להגיע עד ל-100 מיליארד שקלים. בכירים באוצר אמרו ל-N12: "יש כאן מהלך מטורף שממש מסוכן לכלכלת ישראל, אם הרפורמה תיושם זה יחזיר את המשק שנים אחורה".
במסמך שהגיע לידי N12, הבכירים באגף התקציבים מדגישים כי "לנוכח המשמעויות המוצגות, מוצע כי בטרם קבלת החלטה בעניין הצעדים שעל הפרק ואופן קידומם יוצג מתווה אחוד". בישיבה המקיפה ביותר שנערכה עד כה על ההשלכות הכלכליות של המהפכה הציגו בכירי האוצר קונצנזוס הנוגע לסיכונים שבקידום החקיקה. בכירי המשרד הציגו חזית אחידה שלפיה ייגרם נזק כלכלי כבד למשק אם תהיה הורדת דירוג בעקבות יישום החקיקה.
המסמך מתייחס לפרסום של חברות דירוג האשראי Moody’s ו-Fitch שהזהיר בדבר ההשלכות האפשרויות של הליך החקיקה על דירוג האשראי ומצבה הכלכלי השל ישראל. "להתייחסות חברות הדירוג משמעות רבה שכן הערכתן המקצועית מספקת למשקיעים מידע אודות הסיכונים והסיכויים הגלומים. גם ללא הורדת דירוג אשראי, די בציפיות להורדתו בכדי לגרום להשלכות שליליות על רמת ההשקעה במדינה כבר בטווח הזמן המיידי. פרסום סקירה חריגה שלא מן המניין, כפי שנעשה על ידי חברת Moody’s מאותת למשקיעים שמצב הכלכלה מחייב התייחסות ויוצר ציפיות שליליות בדבר כדאיות ההשקעה במדינה".
"נכון לעת הזאת, ניכר כי השינויים המוצעים במערכת המשפט נתפשים על-ידי הגופים הבין-לאומיים הרלוונטיים ככאלה אשר עלולים להחליש את מוסדות המדינה. איתנותם של המוסדות מהווה שיקול מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל ושל חברות ישראליות. לכן, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך כפי שנסקרו מעלה", הדגישו הבכירים במסמך.
עוד הודגש במסמך כי "הורדת דירוג עלולה להוביל לירידה מתמשכת בצמיחה, אשר על בסיס הספרות הכלכלית ניתן לאמוד בין 0.2% ל0.4%". ירידה בהיקף זה ביחס לתוואי הצמיחה החזוי לישראל לעשור הקרוב, עלול להוביל לירידה בצמיחת התוצר השנתית בכ-2.8% עד 5.6% בעוד כעשור, ביחס לתחזית".
לצד זאת, הסנטימנט השלילי של הציבור והמשקיעים ביחס למתווה המוצע עלול כשלעצמו להביא להשלכות שליליות על כלכלת ישראל, וזאת עוד בטרם אישור שינויי החקיקה המוצעים. לנוכח חשיבותו של דירוג האשראי לכלכלה הישראלית כפי שהוסבר לעיל, ולנוכח מרכזיותו של סקטור ההיי-טק החשוף באופן מיוחד להשקעות זרות, ישנה חשיבות רבה להתייחס בכובד ראש לעמדתם של המוסדות הבינלאומיים ולסנטימנט בשווקים. על הממשלה והכנסת לקחת בחשבון השפעות משמעותיות אלה בבואן לקדם את תיקוני החקיקה המוצעים".
פגיעה אנושה בכלכלה - גם בקידום "מרוכך" של החקיקה
הבכירים מזהירים ומדגישים כי גם אילו החקיקה תקודם בנפרד או בהדרגה, בדומה למתווה ה"מרוכך" שהוצע - עשויות להיות לה השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית. "לאור ההתפתחויות בימים האחרונים והשיח הנוגע לשינויים בתוכן המתווה ומועד קידום הצעדים שייכללו בו, יש לציין כי החששות מהורדת דירוג האשראי של ישראל ומהתגברות ההשפעות של הסנטימנט השלילי בשווקים עלולים להתממש גם בתרחיש שבו צעדי החקיקה מקודמים בנפרד ובהדרגה".
"יש לשים לב כי הימשכות תהליך החקיקה והיבטים באופן קידומו מגבירים את חוסר הוודאות עמו מתמודדת ממילא הכלכלה הישראלית וישנן אינדיקציות כי הם תורמים כבר כעת להרעה נוספת בתנאים הכלכליים", נכתב. "דבר זה מחזק את הצורך לבחון לעומק את הגורמים לביקורת של המוסדות הבינלאומיים הרלוונטיים ולסנטימנט השלילי בשווקים, ולפעול למיתונם בהקדם האפשרי".
התייחסותה של הכלכלנית הראשית
בעמדה שהציגה הכלכלנית הראשית בדיון, היא אמרה כי פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית קצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8 אחוזים לשנה. משמעותה של ירידה זו הינה אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקלים במצטבר על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה. כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה מחמירות ונאמדת בכ-385 מיליארד שקלים במצטבר על פני 5 השנים העוקבות.
הכלכלנית מדגישה כי האומדן שלה הוא שמרני - ועל כן סביר להניח שהפגיעה תהיה חמורה יותר. לפיה, לרמת הדמוקרטיה ישנה השפעה גדולה יותר במדינות משכילות, כאשר אחוז המשכילים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. נוסף על כך, אופיו של מבנה המשק הישראלי ומנועי הצמיחה שלו הנשענים במידה רבה על השקעות זרות עשוי להביא לכך שהפגיעה הכלכלית עלולה להיות גדולה עוד יותר.