ביטול המס על החד פעמיים, הפחתת הבלו על הפחם, כל הצעדים האלה עולים כסף - והרבה. אז איך שר האוצר מתכוון לאשר ולממן אותם עוד לפני אישור התקציב? באוצר פרסמו להערות הציבור תיקון חוק, שמשמעותו שב-2023 לא תפקיד המדינה כסף לקרן מיוחדת שהוקמה לפיצויים בעת מלחמות ובצורות. הכסף שמתפנה מאי-ההפקדה ישמש מקור תקציבי לשלל מהלכים בחודשים הקרובים.
עבור כל מהלך שעולה למדינה כסף, אם בהגדלת ההוצאות או בצמצום ההכנסות, צריך למצוא מקור תקציבי. בדרך כלל החלטות יקרות במיוחד מוצעות במסגרת תקציב המדינה, שם נקבעת מסגרת תקציבית רחבה וכל הסעיפים מתחשבים בה. עם זאת, התקציב ל-2023 לא אושר ועל כן הממשלה מתנהלת במסגרת תקציב המשכי. לפיכך כל הוצאה חריגה בחודשים הקרובים ועד לאישור התקציב תדרוש לאתר "כסף פנוי".
כאן נכנסת לתמונה קרן הפיצויים: את הקרן ממלאים מדי שנה בשיעור מסוים ממס הרכישה שהציבור משלם בעת רכישת דירות. הכסף שמצטבר בה אמור לממש בשעת מלחמה לפיצוי נפגעים או פגיעה ברכוש. זו אולי נשמעת כמו "קופה קטנה", אך עד כה הצטברו בה לא פחות מ-19 מיליארד שקלים. לשם השוואה, בעת מלחמת לבנון השנייה השתמשו רק ב-3.6 מיליארד שקלים לפיצויים מהקרן.
משום שהצטבר שם סכום גדול במיוחד, באוצר משנים לפעמים את שיעור ההפרשה השנתי הנדרש, ובכך בעצם מממנים צעדים עם כסף יש מאין, אותו כסף שהיו אמורים להפקיד בעתיד לאותה קופה. השינויים הללו לא אמורים לרוקן את הקופה, ולא פוגעים בסכום שכבר הצטבר בה. ההחלטה שמוביל שר האוצר סמוטריץ', שלא להפקיד בקרן כלל בשנת 2023, מפנה לו 2.25 מיליארד שקלים לשנה זו.
בינתיים, 440 מיליון שקלים הלכו על הפחתת מס הבלו על הפחם, שאמורה לצמצם את העלייה במחירי החשמל ולעצור עלייה נוספת. בנוסף, כ-330 מיליון שקלים הוקצו לביטול המס על הכלים החד פעמיים, וסביר להניח שגם ביטול מס השתייה המתוקה יקבל מפה מקור תקציבי. את שאר הכסף יוכל להקצות שר האוצר לצעדים נוספים שיקלו על יוקר המחיה, או לדרישות התקציביות היקרות של חבריו לקואליציה.