פרופ' לארי סאמרס, שר האוצר האמריקני לשעבר שנתניהו ניסה לרתום לתמיכה בתוכנית המשפטית, מזהיר הערב (רביעי) בריאיון ב"המהדורה המרכזית" מנזקיה הכלכליים האפשריים. "בתחושה שלי ישראל מתהלכת קרוב מדי לתהום באופן שבו זה מתבצע", הוא מתריע. "צריך להאט, אחרת יהיה מאוחר מדי לתקן את המצב והשד יצא מהבקבוק". צפו בריאיון המלא.
אמרת לרשת בלומברג שלרפורמה המשפטית בישראל עלולה להיות השפעה שלילית ביותר על הכלכלה הישראלית, תסביר לי את הכוונה שלך בדברים אלו, מה הסכנות?
"יש תחושה שהרפורמה המשפטית הזאת, לא עצם הרצון ליישם רפורמה משפטית, אלא היות שמקדמים אותה באופן כל כך מפלג, מהיר וקיצוני – תפגע בביטחון המשקיעים ליצור קשרי מסחר יום-יומיים. ככה שמשהו שמהווה הישג אדיר עבור ישראל, שהקימה 'כלכלת סטארט-אפ', ייפגע".
"עצם העובדה שנראה שיש כל כך הרבה כעס ותחושה כה חזקה של ניכור בקרב רבים מבעלי ההון, מעלה את החשש של בריחת הון ועזיבתם של רבים מהיצואנים החזקים ביותר מהארץ, שעל ידי יצירת סחר בין-לאומי, חיזקו את השווקים בישראל וחיזקו את ערך השקל. זה בהחלט יוצא דופן כששורה של פעולות בעולם המשפט גוררים תגובות כאלה מבכירי הבנקאים ובכירי בנק ישראל לשעבר ומעוררים תגובה כזאת בקרב קהילות פיננסיות גדולות".
אבל בוא נדבר האינדיקטורים הכלכליים ברגע זה. ברגע זה לפחות, שערו של השקל נראה יציב, לא ראינו צניחה בערכו ביחס לדולר, השוק באותו מצב ונגיד בנק ישראל אומר שהוא לא רואה זליגת הון גדולה החוצה. מה אתה רואה שאנחנו לא רואים ברגע זה?
"הייתה דאגה ניכרת למדי כשהיו תנודות בשער השקל, כשהיו תנודות בשוקי ההון בישראל. אני חושב שהניסיון בסוגיות הללו מלמד שכאשר מסתבר שדאגות בנושא יציבות כלכלית הן מוצדקות, השד בדרך כלל כבר יצא מהבקבוק ולעיתים קרובות זה כבר מאוחר מדי להשתלט על המצב. ככה שבתחושה שלי ישראל, במובן מסוים, מתהלכת קרוב מדי לתהום באופן שבו זה מתבצע ועד שיתברר בוודאות שמתהלכים קרוב מדי לתהום, זה כבר מאוחר מדי לתקן את מצב".
אתה בקשר ארוך שנים ויציב עם ראש הממשלה נתניהו. הוא רצה שתהיה נגיד בנק ישראל. דיווחנו שהייתה לך שיחה איתו בנושא המהפכה המשפטית, אתה יכול לספר לנו קצת על השיחה הזאת?
"אני לא אכנס לזה, אני רק אגיד שאני חושב שלראש הממשלה נתניהו, שהוא כמובן דמות מעוררת מחלוקת, יש הישגים חשובים לאורך השנים שתרמו לרפורמה של כלכלת ישראלית ואני מקווה שכשהוא שוקל את המורכבויות הרבות בסוגיה הזאת, הוא יוכל לקחת בחשבון את מה שמגזר היזמים והכלכלנים, בישראל ומחוצה לה, אומרים על הסיכונים הפוטנציאליים כאן".
רבים מתומכי המהפכה המשפטית טוענים שבארה"ב הנשיא ממנה את שופטי בית המשפט העליון ושופטים פדרליים, בכפוף לאישור הסנט, אז הם שואלים – למה זה כל כך בעייתי אם זה יקרה בישראל?
"אני חושב שיש הבדל משמעותי ולעיתים קרובות במדינות עם משטר פרלמנטרי, יש מנגנונים שאחראים לאישור השופטים, בנפרד מהפרלמנט, כי זו רשות השלטון היחידה שנותרת והמטרה היא שהרשות השופטת תהווה איזון. אני אף פעם לא אעשה את ההקבלה – 'רפורמה משפטית שווה להשמדת הדמוקרטיה'. זה האופי של הרפורמה המשפטית הזאת שעוררה אצלי כל כך הרבה דאגה".