ח"כ דוד אמסלם מהליכוד, שעתיד להתמנות לתפקיד שר במשרד המשפטים, צפוי לקבל לידיו את האחריות המיניסטריאלית על רשות החברות הממשלתיות, שתועבר אליו ממשרד האוצר. בניגוד לשרים אחרים בממשלה, שמונו לפני ארבעה חודשים ועדיין לא התחילו לגבש תוכניות עבודה, אמסלם מביא עמו תוכניות שמוכנות אצלו במגירה כבר שלוש שנים.
ההסכמות בין אמסלם לראש הממשלה בנימין נתניהו הבשילו בפגישה דחופה ביניהם ביום חמישי, זמן קצר לפני ששר הביטחון, יואב גלנט, היה אמור לקרוא לעצירת החקיקה המשפטית. בזמן שנתניהו פעל לטרפד את ההצהרה של גלנט (שלבסוף יצאה אתמול בערב), הוא גם עשה מאמצים לצ'פר את אמסלם כדי להבטיח רוב בהצבעות בעד חוקי הרפורמה. ואכן, אמסלם ימונה לתפקיד שר במשרד המשפטים ולשר לשיתוף פעולה אזורי ביום חמישי הקרוב, ויצביע בעד החקיקה המשפטית של הממשלה.
עוד לפני שיצאה כל הודעה רשמית בדבר הסמכויות שיקבל אמסלם, כבר מעריכים גורמים בסביבת האוצר כי מטרותיו המרכזיות תהינה ביטול נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות והקלת תנאי הסף הנדרשים למשרות הבכירות. בסביבתו של אמסלם טוענים כי הוא לא "לא מדבר על זה ולא מתעסק בזה".
ברקע המהפכה המשפטית - האם אמסלם יוכל לממש את כוונתו?
בשנת 2020 מונה אמסלם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לכהן כשר הדיגיטל, במשרד שהוקם עבורו ונסגר שנה לאחר מכן עם התפרקות הממשלה. הוא קיבל גם אז את הסמכות על רשות החברות ופעל במרץ כדי לשנות מהיסוד את הליך המינויים למאות דירקטורים יושבי ראש ב-70 חברות ממשלתיות.
בזמנו הכריז אמסלם על החלטתו לבטל את נבחרת הדירקטורים של רשות החברות ולפתוח את ההתמודדות על מקום בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לכל מי שירצה לכך, גם אם אין לו רקע בתחום. בנוסף לביטול הקריטריונים הנדרשים כיום מהמועמדים לדירקטוריונים, הנמיך אמסלם משמעותית גם את דרישת הניסיון הניהולי המינימלי שנדרשה ממנהל רשות החברות עצמו.
בסיבוב הראשון שלו בתפקיד "שר החברות הממשלתיות" בפועל, לא הצליח אמסלם לממש את כוונתו. בג"ץ חסם את הצעדים לביטול נבחרת הדירקטורים, והמשנה ליועמ"ש דאז, עו"ד דינה זילבר, פרסמה חוות דעת שבה כתבה כי המינויים צריכים להיעשות דרך מאגר הדירקטורים של הנבחרת, שנבחרו בהליך תחרותי ושוויוני.
כעת, כך נראה, עם ערעור מעמד הרשות השופטת והכוונה למנות יועצים משפטיים המשרות אמון, מבשילים התנאים עבור אמסלם להוציא לפועל את התוכניות הישנות ולהשלים את מה שלא הספיק בפעם שעברה.
במישור הפוליטי, אמסלם צפוי לקבל את הסמכויות והמינויים מנתניהו כדי לרצות אותו לתמוך בחקיקה המשפטית של הממשלה, לאחר שאסמלם התאכזב מכך שלא מונה לתפקיד בכיר עם הקמת הממשלה. אבל בפועל, אמסלם מתפרץ לדלת פתוחה מבחינת נתניהו. הרי עוד בשלב עריכת ההסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם הוקמה הממשלה, דאגו בליכוד להכניס סעיף לפיו "כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בתיקוני חקיקה נדרשים לביטול נבחרת הדירקטורים, וכן ביטולן ועצירתן של ועדות איתור למיניהן". במילים אחרות, סומן כבר אז שהיו"רים והדירקטורים יהפכו למשרות אמון מורחבות של הפוליטיקאים.
אחרי שבחודשים האחרונים נשמעו קריאות מצד שרים בליכוד, כמו שרת התחבורה מירי רגב, לבטל את מוסד נבחרת הדירקטורים ש"כובלת את ידי הנבחרים במינויים" - כעת סומן אמסלם כמי שמתאים לתפקיד לתפקיד. עם זאת, העברת הסמכויות לאמסלם כפופה עדיין להחלטת ממשלה.
מי ינהל את רשות החברות?
תחת כובעו הקודם כשר הדיגיטל, קיבל אמסלם את רשות החברות עם הזדמנות למנות לה מנהל חדש, במקום ינקי קווינט שסיים אז את הקדנציה. אחת המועמדות הבולטות שהוזכרו אז לתפקיד הייתה מיכל רוזנבוים, מי שמכהנת כיום כמנהלת הרשות. אמסלם לא הספיק אז למנות אותה בגלל התפרקות ממשלת נתניהו־גנץ והיציאה לבחירות. אבל זמן קצר לאחר הקמת ממשלת בנט־לפיד, מינה את רוזנבוים שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, כאשר הסמכות על רשות החברות חזרה מאמסלם לאוצר.
אולם, מאז שאמסלם שקל למנות את רוזנבוים כמי שתוביל את מהפכה משפטית ברשות החברות, היא הספיקה להוציא לפועל את גיבוש נבחרת הדירקטורים החדשה של הרשות. מאז החלו ההצהרות בממשלה לביטול הנבחרת, נכנסה רוזנבוים לקרב בלימה כנגד הכוונה.
ויכוחים פוליטיים מונעים את איוש החוסרים
נכון להיום, על רשות החברות אמון עדיין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. האחרון נתן עד כה גיבוי מסוים, גם אם רפה למדי, לרשות החברות ולנבחרת הדירקטורים. שר האוצר המתין עם רפורמות במינויים לדירקטוריונים עד אשר תסיים את עבודתה הוועדה המיוחדת בראשות רקפת רוסק עמינח לבחינת שינויים במערך המינויים. אולם, בפגישה עם נתניהו ושר המשפטים יריב לוין - שותפיו של סמוטריץ' למהפכה המשפטית - השתכנע שר האוצר בקלות כמעט מפתיעה להעברת הסמכויות מידי אל אמסלם, כדי למנוע בקיעים בחומה הקואליציונית.
כפי שפורסם בגלובס בחודש שעבר, עוד לפני שיצאה לדרך התוכנית לביטול נבחרת הדירקטורים, המטרה שהציבה לעצמה הממשלה כבר מחריפה את המחסור הקיים בחברות הממשלתיות. זאת, כאשר בחודשים האחרונים שרים בממשלה מקפיאים את איוש התקנים החסרים, עד לביטול הנבחרת.
נבחרת הדירקטורים כוללת כ-1,400 אנשי ניהול בכירים שעברו תהליך סינון ארוך, ולבסוף התקבלו לסגל העדכני של הנבחרת שפורסם לפני כמעט שנה. אלא שעד שהנבחרת גובשה, ממשלת בנט־לפיד התפרקה והמינויים הוקפאו בגלל הבחירות. בחברות הממשלתיות המתינו להשבעת ממשלה חדשה שתאייש את החוסרים, אך התנגדות הממשלה לנבחרת גוררת בלימה של מינויים חדשים כבר כשמונה חודשים.
רשות החברות אחראית על 70 חברות המעסיקות כ-55 אלף עובדים, עם שווי נכסים של כ-222 מיליארד שקל והכנסות של כ-75 מיליארד שקל. רוזנבוים התייחסה החודש לקיפאון במינויים בראיון לגלובס: "העובדה שהשרים לא בוחרים מתוך הנבחרת ולא ממנים היום דירקטורים היא שערורייה של ממש, כי זה פוגע בתפקוד של החברות. הנתונים לא טובים. יש 286 מקומות פנויים של מתוך 625. יש לנו 39 חברות ללא יו"ר. חברת החשמל עדיין ללא יו"ר, חברת דירה להשכיר ללא יו"ר, החברה לשירותי איכות הסביבה. 21 חברות בלי קוורום (הרכב מלא להצבעות), שש חברות ללא דח"צים, 14 חברות ללא מנכ"לים, ובלי יו"ר אי אפשר להתקדם למינוי מנכ"ל".
הידיעה המקורית פורסמה בגלובס.