מי הם העובדים שמשתכרים הכי הרבה במשק? מחקר חדש של מרכז טאוב שפורסם הבוקר (חמישי) בדק את מאפייני העובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון. על פי המחקר, העשירון העליון הוא יהודי וגברי יותר, עובדי העשירון העליון בעלי השכלה גבוהה וניסיון עשיר, וההכנסה הממוצעת לגבר בעשירון זה גבוהה מ-36 אלף שקלים ברוטו בחודש.
המחקר, שנערך בידי מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב, פרופ' גיל אפשטיין, חוקר ראשי במרכז, ופרופ' אבי וייס, נשיא המרכז, בוחן מיהם העובדים המשתייכים לעשירון השכר העליון בישראל ומהם הגורמים המשפיעים על התפלגות השכר בתוכו. החוקרים התבססו על סקרי הוצאות והכנסות משקי הבית של הלמ"ס בשנים 2017–2018 וניתחו נתונים של כ-25 אלף עובדות ועובדים שדיווחו על תעסוקה בהיקף כלשהו.
כמה מרוויחים בעשירון העליון?
על פי המחקר, עובדי העשירון העליון בשוק העבודה בישראל הם כל העובדים והעובדות אשר שכרם החודשי ברוטו גבוה מ-20,380 שקלים בשנת 2017 וגבוה מ-21,430 שקלים ב-2018. כלומר קצת מעל 20 אלף שקלים, זה רף הכניסה לעשירון ההכנסה הגבוהה בישראל.
עם זאת השכר ההמוצע בקרב עובדי העשירון גבוה בהרבה: נשים משתכרות בממוצע 32,500 שקלים לחודש, לעומת גברים שמשתכרים בממוצע 36,300 שקלים בחודש. שיעורן של הנשים בעשירון העליון הוא 27% בלבד, ונמצא שהן עובדות פחות שעות. הפערים המגדריים בעשירון זה, הן בשכר הממוצע והן בשעות, נמוכים מהעשירונים הנמוכים יותר.
בעשירון העליון דורשים השכלה, לא בהכרח אקדמית
עוד מצא המחקר כי להשכלה ולניסיון יש השפעה קריטית על הסיכוי להשתייך לעשירון העליון, אך השפעתם של על המיקום בתוך העשירון העליון זניחה. "ההשכלה ממלאת תפקיד כבד-משקל בהגעה לעשירון השכר העליון: ההישגים האקדמיים של העובד הפוטנציאלי נותנים למעסיקים אינדיקציה לגבי יכולותיו ומסייעים להם לקבוע את שכרו", מסביר פרופ' אפשטיין. "עם זאת, בתוך העשירון העליון להשכלה אין הרבה משמעות, מה שיקבע זה הביצועים, בעיקר בקרב העצמאים".
כ-74% מהעובדים בעשירון העליון הם בעלי תואר אקדמי: 34% הם בעלי תואר שני ו-7% בעלי תואר שלישי. תארים אקדמיים משפיעים באופן דומה על סיכוייהם של עובדים מכל רקע אתני להגיע לעשירון העליון, כך שעורכי המחקר מסיקים כי השכלה היא מנוע לצמצום פערים בין עובדים מאוכלוסיות שונות. גם תעודה על-תיכונית שאינה אקדמית צפויה להגדיל את סיכוייהם של לא-יהודים ושל יהודים מזרחים להגיע לעשירון העליון.
העובדים המרוויחים ביותר הם מבוגרים: מנהלים, אקדמאים ומהנדסים
בנוסף, בשל הזמן הנדרש כדי להגיע לעשירון העליון, מרבית העובדים בעלי כושר ההשתכרות הגבוה הם בטווח הגילים 40–60. רוב מכריע של העובדים בעשירון העליון, כ-88%, הם מנהלים, בעלי משלח יד אקדמי, מהנדסים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה.
שיעורם של יהודים ממוצא מזרחי בעשירון העליון הוא 21% (זהה לחלקם בקרב משתתפי המדגם – 21%), של יהודים ממוצא אשכנזי 34% (25%), ואילו יהודים שהוריהם ילידי הארץ או יבשות שונות מהווים 40% (36%). לעומתם הלא-יהודים הם 6% (18%) בלבד מהרכב הקבוצה.
כ-15% מכלל כוח העבודה בעשירון העליון הם עצמאים ועצמאיות. בקרב הלא-יהודים שיעור העצמאים בעשירון זה עומד על 27%. החוקר מיכאל דבאוי מסביר: "ההסתברות של עובד עצמאי לא-יהודי להגיע לעשירון העליון גבוהה בכ-6 נקודות אחוז מזו של עובד שכיר".
מה משפיע על השכר בתוך העשירון העליון?
כאמור, ממצאי המחקר מראים כי ההשפעה של רמת ההשכלה בתוך העשירון העליון מוגבלת: עובד בעל תואר ראשון אינו צפוי להשתכר יותר מעובד שלא סיים תיכון. עם זאת, כושר ההשתכרות של בעלי תואר אקדמי גדל עם כל שנת ניסיון נוספת, ומגיע למיצוי אחרי כ-32 שנים.
על פי המחקר, משקלם של מאפיינים כמו השכלה, ניסיון, מוצא ולאום בניבוי השכר הולך ומצטמצם ככל שהשכר גבוה יותר. השכר השעתי של עובד עצמאי בתוך העשירון העליון גבוה מזה של עמיתו השכיר. כך, עובד עצמאי משתכר בממוצע 290 שקלים ברוטו לשעה ואילו שכיר משתכר בממוצע 150 שקלים לשעה, אם כי ממצא זה אינו נכון לכל הקבוצות.
פרופ' וייס סיכם: "הקושי היחסי של נשים ושל לא-יהודים להגיע לעשירון העליון עשוי לשקף גורמים היסטוריים, גורמים הקשורים בעובד, למשל בחירה של משלח יד, היקף משרה או נכונות להתנייד, או גורמים שמכתיבים המעסיקים או הלקוחות, כגון אפליה. ככל שההסבר טמון בגורמים שנובעים מאפליה, דרושה התערבות של גופים שונים, כולל גופים ממשלתיים, כדי לעקור את התופעה הזאת מן השורש".