בנק ישראל העלה את הריבית היום (שני) לשיעור של 3.25%, הרמה הגבוהה ביותר ב-11 השנים האחרונות. ההחלטה הזו תשפיע באופן ישיר על משקי הבית ועל רוכשי הדירות, אך היא גם תכביד על המגזר העסקי שמתבסס על אשראי ועל השקעות. הביקורת לא איחרה לבוא, ועם פרסום ההחלטה גורמים מקרב התעשיינים, המגזר העסקי והייצואנים הביעו את מורת רוחם. בבנק ישראל הגנו על ההעלאה, אך למעשה כבר בהחלטה הזו סימן הבנק שפניו להאטה. העלאת הריבית הבאה ככל הנראה תהיה נמוכה באופן משמעותי.
ביקורת על בנק ישראל
בקרב התעשיינים והמגזר העסקי נשמעה קולות שתקפו את ההחלטה להעלות את הריבית פעם נוספת בשיעור גבוה. רבים טענו שהמהלכים של בנק ישראל יובילו את הכלכלה למיתון. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, טען כי להעלאת הריבית יהיה מחיר כבד: "השימוש בכלי העלאת הריבית, בשיעור כה גבוה - יהיה הרסני, עם מחיר מיותר שייגבה מעסקים ומהציבור כולו". אמיתי קרא לנגיד "לפרסם מיידית המלצות לממשלה המתגבשת, לאחר שיח אחראי עם ראשי המשק ונשיאות המגזר העסקי".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, טען כי העלאת הריבית היא "צעד בעייתי של בנק ישראל", והוסיף: "טוב אמנם שלא נגרר והעלה את הריבית כמו בארה"ב ועדיין מדובר בעליית ריבית מצטברת ומהירה שמקשה מאד על האזרחים והעסקים". נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, התייחס להכבדה על נוטלי ההלוואות: "החזרי המשכנתאות התייקרו היום פעם נוספת, ואני חושש שהכיוון הזה עשוי להוביל לחדלות פרעון של רבים ממהלווים. אין לי ספק שעליית הריבית גם תגרור אחריה פיטורים המוניים וכתוצאה מכך הצמיחה במשק תדוכא".
"הצורך של נגיד בנק ישראל לרסן את האינפלציה באמצעות העלאת ריבית הוא מובן, אבל מדובר בפעם השישית ברצף, כשההשפעה כמעט אינה מורגשת, ולעומת זאת הסיכון לצמיחה בישראל, בלא כלים נוספים מתחיל להיות מורגש", טענה יו"ר מכון היצוא, איילת נחמיאס ורבין. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את ההחלטה: "על אף העלייה במדד בחודש אוקטובר, מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד. בוודאי בתקופה בה מתגלים סממנים ראשונים של האטה במשק ועליה בשיעור האבטלה שמצריכים חשיבה אחרת ומקיפה יותר לבלימת האינפלציה".
למרות הטענות, חשוב לזכור שהאינפלציה בחודש אוקטובר עלתה שוב מעל 5%, ואינפלציית הליבה, שמנטרלת את השפעות המזון והאנרגיה (אשר מושפעים יותר מגורמים גלובליים) עלתה בשיעור דומה. למעשה עליות המחירים באוקטובר התפשטו לסעיפים רבים במדד המחירים. בנק ישראל מבין מזה שהאינפלציה בארץ עדיין במגמת התגברות, וחלק גדול ממנה נובע מהביקושים בישראל, ולא משיבושי אספקה בעולם.
בבנק מרמזים על האטה
ובכל זאת בנק ישראל לא מתעלם מהאזהרות מפני מיתון. למעשה כבר ההחלטה הנוכחית נחשבה למתונה יחסית, אחרי שרבים ציפו להעלאה של 0.75%, בעקבות נתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו בשבוע שעבר. ד"ר סיגל ריבון, מנהלת האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, הסבירה את ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.5%: "זה השינוי הראוי והמתאים בשלב שבו אנו נמצאים. האינפלציה מעבר ליעד וצריך לפעול להוריד אותה, מצד שני אנו קרובים לרמה שכנראה תהיה הרמה שבה נעצור".
למרות המסר המתון, בתוכנית איפה הכסף ב-103 FM, שם התראיינה ריבון, היא העריכה כי "יכול להיות שרמת הריבית שנגיע אליה תהיה קצת יותר גבוהה מ-3.5%". כלומר אנחנו קרובים לקצה, אבל עדיין לא שם.
גיא בית אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, הסביר כי בהחלטת הריבית הזו בנק ישראל נתן משקל גדול יותר לסיכונים לפעילות הכלכלית העולמית בעוד שהלחצים האינפליוניים מצד הכלכלה הגלובלית מתחילים לרדת. "בשורה התחתונה, בבנק ישראל ניסו בהחלטה זו לאזן בין הפעילות הכלכלית המקומית שממשיכה להיות חזקה ואינפלציה שממשיכה להתרחק מהיעד, לבין ענני המיתון העולמי שמתקרבים ביחד עם ההקלה המסתמנת מצד ההיצע במבט ל-2023", כתב בית אור.
ההחלטה הבאה של בנק ישראל תתפרסם כבר בשנה הבא, בתחילת ינואר 2023. בפסגות מעריכים כי הבנק עשוי להעלות את הריבית ב-0.25%-0.5%, כתלות בנתונים השוטפים. הכלכלן הראשי בבנק לאומי, גיל בפמן, מעריך שההעלאה הבאה תהיה בשיעור של 0.25% בלבד, לרמה של 3.5%.
בחודשים הקרובים יבחן בנק ישראל את ההשפעות של העלאות הריבית על המשק, ויקווה לראות התמתנות באינפלציה ובמחירי הדירות, לצד המשך צמיחה של הכלכלה הישראלית. הבנק יסתכל גם מעבר לים, על ההחלטות של הבנק הפדרלי בארה"ב ועל נתוני האינפלציה והריבית באירופה, כמו גם על ההתפתחויות בשווקי המניות. ככל שהחששות למיתון יגברו, כך הסיכוי להעלאת ריבית חדה נוספת בישראל יקטן.