בנק ישראל הכריז אתמול (שני) על העלאת ריבית נוספת של 0.75%, לרמה של 2.75%. ההכרזה אתמול לא הפתיעה איש, אך היא בהחלט תשפיע על משקי הבית, על העסקים ועל המשק הישראלי כולו. על מה נשלם יותר ועל מה פחות, מדוע בנק ישראל נוקט במדיניות כה אגרסיבית ומתי תהליך העלאות הריבית יגיע לסיומו?

הלוואות, מינוס ומשכנתא

כל סוגי ההלוואות יתייקרו שוב. ריבית הפריים הגיעה לשיעור של 4.25% - הרמה הגבוהה ב-11 השנים האחרונות. על פי בדיקת ביזפורטל ועל בסיס מחשבון המשכנתא של N12, עליית הריבית הנוכחית תביא לעלייה של כ-130-160 שקלים בהחזר החודשי של משכנתא ממוצעת, וכ-36 אלף שקל בעלות הכוללת במשכנתא ל-30 שנה.

גם תשלומי הריבית על המינוס בעו"ש ימשיכו להתנפח וכך גם החזרי ההלוואות. בהלוואות קיימות יתייקר בעיקר הרכיב המשתנה, שצמוד לריבית הפריים, אך בהלוואות חדשות הבנקים ייקרו באופן מהיר גם את הריבית הקבועות בהתאם לעלייה בריבית במשק.

פיקדונות

בתגובה לעליית הריבית הבנקים אמורים להעלות גם את הריבית על הפיקדונות של הציבור, ולהפוך אותם לאטרקטיביים יותר. בחודשים האחרונים, בעקבות העלאות הריבית התכופות, התעוררה ביקורת ציבורית רבה על התנהלות הבנקים בתחום זה. לעומת הריבית על ההלוואות שהתייקרה באופן מידי, דווקא בפיקדונות הבנקים פועלים לאיטם. כך העלאות הריבית רק מגדילות את הרווח של הבנקים, שמרוויחים יותר מהלוואות אך לא משלמים יותר על פיקדונות.

בנק (צילום: Moshe Shai Flash90, פלאש 90)
ההלוואות יתייקרו - האם הפעם גם הריבית על הפיקדונות תעלה? | צילום: Moshe Shai Flash90, פלאש 90

בחודשים האחרונים התחרות בין הבנקים החלה לעשות את שלה, וחלק מהבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות בהתאם לעליית הריבית במשק. בנוסף בנק ישראל החל לפרסם השבוע את הריביות בבנקים בעמוד ייעודי, בניסיון לייצר שקיפות ולעודד את התחרות בתחום.

אינפלציה

הריבית אמורה להאט את הפעילות במשק ובכך למתן את עליות המחירים. כשהנגיד מדבר על כך שהאינפלציה חדרה לסעיפים של ביקושים הוא מתכוון בדיוק לזה: לציבור קל מידי להוציא כסף והוא רוכש יותר ממה שהמשק יכול לספק. כתוצאה מכך המחירים עולים בקצב מהיר, גם בסופר וגם בקניון. העלאת הריבית נועדה לרסן את הביקושים שמניעים את עליית המחירים. העובדה שאתם תצטרכו לחסוך יותר ולקנות פחות היא לא באג בתוכנית, היא המטרה של העלאת הריבית.

לחם, חלב, אינפלציה, סופר, קניות, חמאה, יוקר המחייה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
המחירים יירדו בזכות הריבית הגבוהה? | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

למרות העובדה הזאת, הנגיד הזכיר כי אינפלציה גבוהה היא סכנה הרבה יותר גבוהה למשק מריבית גבוהה. מחירים שעולים בקצב מהיר ובחוסר שליטה פוגעים במשקי הבית, ובפרט באוכלוסיות החלשות ביותר. בנק ישראל התייחס גם לכך שהאינפלציה ירדה במדד אוגוסט, כפי שסביר שתרד גם במדד ספטמבר, אך הבהיר שמדובר באירוע יחידני שאינו מעיד על מגמה ארוכת טווח. עוד הסביר הנגיד שבניכוי מחירי האנרגיה, האינפלציה במשק דווקא ממשיכה לעלות במדדים האחרונים, ואף חודרת לסעיפים רבים יותר.

שוק הדיור

מצד אחד העלאת הריבית בהחלט מייקרת את המשכנתאות, כלומר מקשה על לקיחת הלוואות לדיור, אך מנגד עשויות להיות לה השפעות חיוביות על הביקושים לדירות. הריבית הנמוכה שנהוגה בישראל (ובעולם) מאז המשבר הכלכלי של 2008 האיצה את הביקוש לדירות לקצב שיא. בהיעדר פיקדונות אטרקטיביים ובהינתן התנודתיות של שוק המניות, דירות הפכו למוצר השקעה בטוח ואטרקטיבי. תנועת משקיעים לעבר שוק הדיור העלתה את המחירים והיא ממשיכה לעשות זאת. העלאת הריבית, שגם מקשה על גיוס הון לרכישת דירות וגם מייצרת אפיקי השקעה אלטרנטיביים, תוכל למתן באופן משמעותי את הביקוש לדירות מצד משקיעים ולהוביל לירידת מחירים.

העלאת ריבית חדה במיוחד

החלטת הריבית הייתה חלק ממהלך אגרסיבי במיוחד: מדובר בהעלאת ריבית חמישית ברציפות בתוך פחות משנה, והעלאה שנייה ברציפות בשיעור של שלושת רבעי אחוז. המטרה של העלאות חדות אלה, כפי שהסביר אתמול הנגיד במסיבת העיתונאים, היא לתת מכה חזקה עכשיו כדי להימנע ממכות קשות יותר אחר כך.

בנק ישראל רוצה להראות נחישות במלחמה באינפלציה, אולי אפילו קצת להפחיד את המשק, ולהשפיע בכך על הציפיות בשוק, מתוך תפיסה שהמחירים של היום מבטאים את הציפיות לעתיד. אם בשוק יאמינו שהריבית תעלה עוד ועוד עד שהאינפלציה תעצור, משקי הבית יתחילו לחסוך כבר היום, ועליות המחירים יתחילו בתהליך של האטה. לכך מקווים בבנק ישראל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
האם המשק יאמין לנחישות של בנק ישראל? הנגיד ירון, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

בנק ישראל אמנם העלה את ציפיות הריבית שלו אך הן עדיין נמוכות בהרבה מאשר בארה"ב. בנק ישראל צופה שהריבית תגיע ל-3.5% עד לאמצע 2023, ומצפה שבאותה תקופה האינפלציה תחזור לתחום היעד, כך שהריבית תעלה על האינפלציה. ובכל זאת מדובר בעלייה של 0.75% בלבד ביותר מחצי שנה. זה אמנם אומר שעליות הריבית לא הסתיימו, אך הן גם לא רחוקות מכך. המסר הזה לא ייעלם מעיני השווקים, ולא בטוח שהוא לא יסתור את תמונת הנחישות שבנק ישראל מנסה להציג.

חששות ממיתון? לא ממש

בנק ישראל הבהיר באופן חד משמעי שאינו חושש לכלכלת ישראל: שוק העבודה הדוק במיוחד, האבטלה נמוכה ושיעור התעסוקה גבוה, מגמות שבנק ישראל צופה שיימשכו גם לתוך 2023. תחזית הצמיחה של 2022 עודכנה כלפי מעלה, ולמרות שתחזית הצמיחה ל-2023 עודכנה מטה ב-0.5%, הנגיד הבהיר כי עדיין מדובר בקצב צמיחה טוב, שקרוב לפוטנציאל הצמיחה הטבעי של המשק. גם כשנשאל לגבי ההייטק הישראלי טען הנגיד שהסביבה העולמית בהחלט עלולה לפגוע בחברות מסוימות, אך הענף שמוביל את הכלכלה הישראלית נותר יציב, ואין חשש לקריסתו.

הנגיד אמנם הזכיר סיכונים אפשריים לכלכלה הישראלית, ביניהם משברים באירופה שייפגעו ביצוא מישראל, אי השתלטות על האינפלציה בחו"ל ולפיכך המשך מדיניות מוניטרית אגרסיבית, וכן אי-וודאות לגבי צעדי המדיניות שתנקוט הממשלה הבאה ובפרט בתחום הסכמי השכר, שיכולים להחמיר את לחצי האינפלציה. אך גם בצל סיכונים אלה סיכם הנגיד כי "כלכלת ישראל חזקה והוכיחה יכולת לצמוח בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות וקשיים גלובליים".