בנק ישראל צפוי להכריז היום (שני) בשעה 16:00 על העלאת ריבית נוספת, העלאה חמישית ברציפות, וזו כנראה לא תהיה ההעלאה האחרונה. הריבית החדשה תיכנס לתוקף ב-5.10 וההכרזה תלווה בהצהרה של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, וכן עדכון של התחזיות הכלכליות למשק הישראלי. החלטת הריבית יחד עם התחזיות החדשות יעידו על מה שצפוי לנו בהמשך, ובפרט האם הנגיד מתכוון להמשיך להילחם באינפלציה באופן אגרסיבי, או לחילופין להוריד את הרגל מהגז?
האנליסטים בשוק מצפים להמשך המדיניות הניצית הציג בנק ישראל עד כה. מאפריל העלתה הוועדה המוניטרית את הריבית משיעור של 0.1% לשיעור של 2%, ואת ריבית הפריים משיעור של 1.6% לשיעור של 3.5%. בהעלאת הריבית הנוכחית מאמינים האנליסטים שנראה עוד קפיצה של לא פחות מ-0.75%, לריבית של 2.75% וריבית פריים בגובה 4.25%. עם זאת עדיין קיים סיכוי, אם כי נמוך יותר, שבנק ישראל יעלה את הריבית במחצית האחוז בלבד.
האינפלציה ירדה, למה הריבית עולה?
החלטת הריבית הנוכחית מגיעה לשם שינוי על רקע ירידה באינפלציה: בחודש אוגוסט ירד קצב האינפלציה מ-5.2% ל-4.6% "בלבד". גם בספטמבר צפויה ירידה דומה. עם זאת בבנק ישראל לא מתרשמים מהנתון הזה שכן הוא מושפע בעיקר מהירידה במחירי האנרגיה ונחשב לירידת מחירים "עונתית". למעשה, כבר במדד המחירים לצרכן של אוגוסט ניתן לראות התרחבות של עליות המחירים לסעיפים חדשים. משום שבבנק ישראל לא רואים בירידה באינפלציה סממן למגמה ארוכת טווח של התמתנות מחירים, בבנק צפויים להמשיך להשתמש בכלים שיש ברשותם, ובפרט בהעלאת הריבית, כדי לעצור את העלייה באינפלציה.
גם הדולר משפיע על בנק ישראל
שיקול נוסף של בנק ישראל הוא שער החליפין של השקל מול הדולר. לפני כשבוע וחצי פרסם הפדרל ריזרב את החלטת הריבית שלו, ובה הקפיץ את הריבית בשיעור של 0.75% בפעם השלישית ברציפות, לשיעור של 3.25%, מה שחיזק מאוד את הדולר מול סל המטבעות. כתוצאה מכך הדולר התחזק גם מול השקל, לרמה של 3.57 שקלים. הייסוף בדולר והפיחות בשקל מעלים את מחיר היבוא לישראל (ומוזיל את היצוא לארה"ב) ובכך מוסיפים ללחצי האינפלציה בארץ. אם בנק ישראל לא יתאים את הריבית על השקל לריבית על הדולר המגמה הזו תלך ותתחזק, כפי שקורה במדינות אחרות שבהן הריבית נמוכה, כמו סין ויפן או האיחוד האירופי.
השלכות העלאת הריבית
להעלאת הריבית יש השלכות על שלל גורמים במשק ומטרתה להאט במידה מסוימת את הפעילות. העלאת הריבית מייקרת את הכסף, והיא משפיעה הן על הפיקדונות והן על ההלוואות. כאשר הריבית על הפיקדונות עולה נוצרים מסלולי השקעה סולידיים ואטרקטיביים למשקיעים, שמאפשרים להם להסיט את הכסף שהושקע בנדל"ן ובמניות למסלולים בטוחים יותר. כתוצאה מכך נוצרות מפולות בשווקים, וככל שבשוק צופים העלאות ריבית חדות יותר כך גוברת ה"בריחה" מנתיבי ההשקעה שנחשבים מסוכנים. ניתן לראות זאת באופן בולט בהשפעה של הכרזת הריבית האחרונה של הפד בארה"ב והעלאת תחזית הריבית שלו על השווקים.
במקביל העלאת הריבית מייקרת גם את ההלוואות. ריבית הפריים צפויה לעלות בעקבות ההחלטה הנוכחית לשיעור של 4.25%, מה שייקר את תשלומי המשכנתא לכל מי שלקח מסלולים צמודי פריים. בנוסף הבנקים מייקרים גם את הריבית הקבועה שהם מציעים. התייקרות הכסף מקשה על הציבור לקחת הלוואות ובכך להשקיע בנכסים כמו נדל"ן, ואמורה לייצר האטה בשוק שתתבטא בסופו של דבר בירידות מחירים או לפחות בהאטה של העליות. עם זאת, שוק הנדל"ן לא מושפע רק מהריבית, שכן הביקוש לדירות למגורים נותר קבוע גם בריבית גבוהה, ועל כן ההאטה בשוק הזה עלולה להיות איטית במיוחד.
החששות במשק
החשש המרכזי שנובע מהעלאות הריבית האגרסיביות הוא שההאטה הכלכלית שבנק ישראל מייצר תוביל למיתון. במגזר העסקי כבר מתריעים שהעלאות הריבית אגרסיביות מידי ושברמה שבה נמצאת האינפלציה בישראל אין צורך להקפיץ את הריבית בכל החלטה. עם זאת המשק הישראלי במצב טוב, שוק העבודה הדוק ותחזיות הצמיחה אמנם ירדו, אך הן עדיין אופטימיות ביחס לשאר העולם, ועל כן בנק ישראל מרגיש ביטחון בבואו להעלות את הריבית.
בכמה הריבית עוד תעלה?
השאלה הגדולה היא עד כמה בנק ישראל עוד יעלה את הריבית. במשק צופים כי הריבית תמשיך לעלות עד לרמה של כ-3.5% לפחות, כלומר ריבית פריים של 5%. כרגע המטרה של בנק ישראל היא להגיע לריבית ריאלית חיובית - כלומר ריבית שעולה על שיעור האינפלציה, ועל כן גובה הריבית הסופי יושפע מההשפעה של העלאות הריבית הקרובות על התפתחות האינפלציה בישראל. החלטת הריבית הבאה ב-21 בנובמבר תהיה החלטת הריבית האחרונה של השנה, וגם בה צפוי בנק ישראל לנקוט במדיניות ניצית.