מבקר המדינה העלה בבדיקה כי הליך בניית הקו האדום היה יקר מהמצופה בכ-8 מיליארד שקלים. במקביל, הליך הקמת הקו הירוק והקו הסגול עלול להתעכב ביותר משנתיים, והמבקר חושש שהרשויות השונות לא הפיקו לקחים חשובים מבניית הקו האדום, שהיו מזרזים הליכים. כל שנה של עיכוב בקו הירוק והסגול עולה למדינה 1.14 מיליארד שקלים הפסד. 

עיכובים במועד הפתיחה

פתיחת הקו האדום נדחתה שש פעמים, לעיכוב כולל של חמש שנים. הפעלת הקו הירוק כבר נדחתה בשנה והסגול בשנתיים, ויתכנו עיכובים נוספים. 

המבקר מצא כי לחלק מהעדכונים שנעשו בלוח הזמנים אין תיעוד, וכי נת"ע לא מחזיקה במסמכים שמבססים את הסיבות לדחיות ואת האישורים הרלוונטיים. בשל הדחיות, העבודה על כחמישית ממקטעי הקו האדום צפויה להסתיים רק שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן להפעלת הקו, מה שמקשה על בדיקת הקו טרם הפעלתו. בשליש מהמקטעים התעכבה העבודה ביותר משנה.

בעבור הקו הירוק והקו הסגול, לא קבעה הממשלה יעד למועד הפעלת הקווים, והמבקר רומז כי המדינה נהגה בצורה של "שגר ושכח" - עקבה אחרי יציאתו לדרך של הפרויקט, ומשם נתנה לנת"ע לנהל את העניינים. בהיעדר יעד רשמי, נת"ע דחתה שוב ושוב את הפעלת הקווים, ולפי בדיקת המבקר ייתכן שהקו הירוק לא יופעל לפני מרץ 2028 (במקור 2025).

לפי נת"ע, הסיבה העיקרית לדחייה היא השפעת מגפת הקורונה שהביאה לפגיעה קשה ביכולת להביא צוותי עבודה ומומחים מחוץ לישראל, לבעיות שינוע, לבעיות אספקה של חומרים עקב סגירת מפעלים באירופה, להשבתת צוותי עבודה כתוצאה מבידודים ועוד. חלק מהעיכוב נובע מסכסוכים חוזרים ונשנים בין נת"ע וחברת החשמל המניחה את התשתיות. המבקר ממליץ כי החברות יפעלו בתיאום, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, לגישור על הפערים בינהן, וימצאו דרכים לייעל את העבודה. 

העיכובים משמעותיים גם בבדיקה בין לאומית: זמן הקמת הקו הסגול צפויה לארוך 3.7 חודשים לקילומטר, לעומת ממוצע של 2.5 חודשים לק"מ במדינות אחרות. 

החריגה התקציבית

ב-2010 הקצו לבניית הקו האדום 10.7 מיליארד שקלים. מאז בוצעו באומדן התקציב 12 עדכונים לפחות, בגובה של 8 מיליארד שקלים נוספים. עבור 4 מהעדכונים, לא ניתן פירוט הסיבות. 

האשמה חמורה שמפנה המבקר כלפי נת"ע היא שהחברה "שיחקה" עם הסעיפים התקציביים. כשהייתה צריכה כסף "מיידי" הייתה מקטינה את העלות של סעיף עתידי, משתמשת בכסף, וכשהגיעה להוצאה העתידית הייתה מגדילה אותו חזרה ודורשת תקציב נוסף. לפי הדוח, נת"ע ביצעה הקטנות בסך כ-500 מיליון שקלים בסעיפים מסוימים, ולאחר מכן הגדילה אותם ביותר מ-2 מיליארד שקלים. 

הנוהל הקיים לא מחייב דיווח על מפרט העדכונים למשרדי התחבורה והאוצר. מבקר המדינה מצא כי בנת"ע ובמשרד התחבורה אין תיעוד תומך לעדכון שבוצע באומדן עלויות ב-2014 בסך 2.2 מיליארד שקלים, יותר מעשירית מעלות הפרויקט. 

בפרויקטים מסוג זה נהוג להעריך עלויות בלתי צפויות בכמחצית מאומדן התקציב, אך בהערכת הקו האדום ב-2010, הקצו לעלויות הבלתי צפויות רק 16% מהתקציב הכולל, 1.7 מיליארד. המבקר מצא ליקויים בהליכי התכנון, בהערכת האומדנים, ובאישורם. מבקר המדינה מזהיר כי אישור פרויקט על בסיס אומדן נמוך עלול לגרום להשקעת משאבים רבים ומיותרים. אם הייתה לממשלה הערכה מדויקת של העלות, ניתן היה לבטל או לשנות מהותית את הפרויקט.

בנת"ע ובמשרד התחבורה אין תיעוד תומך לעדכון שבוצע באומדן עלויות ב-2014 בסך 2.2 מיליארד שקלים, יותר מעשירית מעלות הפרויקט

המבקר ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה, לאגף התקציבים ולאגף החשב הכללי במשרד האוצר להסדיר את מדרג הסמכויות לאישור עדכוני התקציב וכן לתעד את הבקשות ואת ההחלטות שהתקבלו בנושא. עוד מומלץ כי העברת סכומים בין סעיפים תקציביים תאושר רק לאחר הצגת ביסוס פרויקטאלי ותקציבי להקטנת האומדן בחבילת העבודה, אשר מתקציבה מוצע להקצות הסכום למימון ההעברה.

כל עיר אדון לעצמה

מאחר שלא התנהלו מולן כמקשה אחת, העיריות הצליחו כל אחת בדרכה לשבש ולעכב את העבודות. "במצב הדברים הנוכחי, לכל עירייה יש אינטרס לעכב את העבודות - כדי לקבל את מה שתרצה", אומר המבקר מתניהו אנגלמן ל-N12. עיריית בני ברק הפעילה חוק עזר עירוני על מנת לעצור עבודות, ובעיריית בת ים שלחו פקחים להטיל קנסות על הקבלנים מטעם נת"ע בטענה שלא שמרו על "הסדר והניקיון".

אחרי השיבושים בקו האדום, בנת"ע ובמשרד התחבורה לא הפיקו את הלקחים הנדרשים לעבודה מול הרשויות המקומיות, ולא חתמו על הסכמים שיאפשרו את הקמת הקו הירוק והקו הסגול. מאז 2016 נחתם רק הסכם אחד - מול עיריית ת"א. מול שאר העיריות מצויה החברה במשא ומתן, ולפי דיווחים שהעבירו הרשויות למבקר, לא נעשתה התקדמות משמעותית. 

אחרי השיבושים בקו האדום, בנת"ע ובמשרד התחבורה לא הפיקו את הלקחים הנדרשים לעבודה מול הרשויות המקומיות

המבקר מזהה מכשול נוסף שעלול לעכב עוד את הקו האדום, והוא הסכמים בנושא "הפיתוח הסביבתי" של אזור התחנות הבנויות. עם חלק מהעיריות חתמה נת"ע על הסכמים לגבי איך צריך להיראות אזור התחנה עם סיום העבודות (הצבת ספסלים, ניקיון, וכו'). עם חלק, לא נחתם הסכם כזה. גם ההסכמים שנחתמו עם הרשויות, לא אחידים. 

בעניין פיצוי הנפגעים, בתי עסק בתוואי הקו האדום בתל אביב נהנו מקרן פיצויים עירונית בהשתתפות המדינה. עסקים ברמת גן ובני ברק לא זכו לקרן דומה, ובכך נוצר חוסר שוויון בין העסקים. נת"ע לא קבעה נוהל רשמי מטעמה לפיצוי העסקים והיא לא פרסמה את המבחנים שלפיהם היא קובעת את הפיצויים. במצב הדברים הקיים אין לבעלי העסקים מידע נגיש לגבי זכויותיהם לקבלת פיצויים ולגבי אופן הגשת בקשות לפיצויים.

תגובת נת"ע לדו"ח מבקר המדינה לעניין הרק"ל: נת"ע מברכת על דו"ח מבקר המדינה ומאמצת את מסקנותיו החשובות של המבקר. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013 – עוד לפני תחילת העבודות. המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות.