רז היה פשוט במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. השנה הייתה 2016 ורז, אז חייל משוחרר בן 21, עבר כברמן בבר בתל אביב כשפקח של עיריית תל אביב החליט ל"העניק" לו במתנה שלושה דוחות: אחד על אי מניעת עישון בבר שבו עבד בסך 5,000 שקלים, ושני דוחות בסך 475 שקלים בגין הפעלת עסק מעבר לשעות הקבועות בחוק. הפקח אמר לו שהדוחות הם עבור הבעלים של הבר והמעסיקים הבטיחו לו שהדוחות שולמו. הוא גם יידע את העירייה על זהות הבעלים של העסק, וחשב שהעניין סגור. אלא ש-4 שנים לאחר מכן הגיעה פתאום לתיבת הדואר של הוריו דרישת תשלום על סך 15 אלף שקלים, יותר מכפול מהסכום המקורי. "הייתי בהלם", נזכר רז, "ידעתי שאין סיכוי שאלו דוחות שאני קיבלתי ולקח לי המון זמן לברר על מה הם בכלל".
רז, שלא זכר בכלל את הדוחות, ניסה להשיג בכל דרך אפשרית איש קשר בעירייה שינסה לעזור לו להבין על מה הוא בכלל נדרש לשלם ואיך ניתן לבטל או לערער, אך לטענתו לא קיבל תשובה מספקת. העירייה הפנתה אותו למשרד עורכי הדין סנדרוביץ, רינקוב ושות', שגובה כספים עבור עיריית תל אביב ורשויות מקומיות נוספות. במשרד עורכי הדין היו נחרצים לגבי תשלום הקנס הגבוה שצבר ריביות, ולא עניינה אותם העובדה כי הדוחות אינם שלו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"פשוט הותשתי מלרדוף אחרי מישהו שיעזור לי, לא ידעתי מאיפה להביא את הכסף, זה נחת עליי וטלטל את עולמי", אומר רז על הסיפור ש"נפל" עליו ככה פתאום באמצע החיים.
רז הוא לא היחיד שדרישת תשלום על דוחות מהעבר שבכלל לא זכר, צצה פתאום בתיבת הדואר שלו בתוספת קנסות וריביות שניפחו את הסכום. למגזין N12 הגיעו עדויות של אנשים שקיבלו דוחות בטעות והתקשו לבטל אותם או להבין על מה הם, רק בגלל חוסר מענה מצד הרשויות. אחרים מספרים שקיבלו פתאום דרישת תשלום גבוהות במיוחד על קנסות בני עשרות שנים: כך למשל דוח חניה על סך 150 שקלים שהתקבל לפני 42 שנה הלך ותפח ל-32 אלף שקלים.
לא מעט רשויות מקומיות במדינה משתמשות במשרדים חיצוניים כדי שיגבו עבורם את החובות של התושבים - דוחות חניה, ארנונה, תברואה - וכן, גם קקי של כלבים - והחייבים מעידים שהמשרדים החיצוניים מוסיפים עמלות גבוהות, מפעילים צווי עיקול ואין להם עם מי ליצור קשר או לערער על דוחות שלא הגיעו או נמסרו, משום שהרשויות טוענות שהדוח כבר לא נמצא בידיהן ומסירות אחריות.
"פשוט הותשתי מלרדוף אחרי מישהו שיעזור לי, לא ידעתי מאיפה להביא את הכסף, זה נחת עליי וטלטל את עולמי"
רז, נדרש לשלם 15 אלף שקלים
"נפגעי סנדרוביץ מתאגדים"
רז שקיבל פתאום דרישת תשלום על מקרה שקרה 4 שנים קודם לכן, הרגיש אבוד וחסר אונים, עד שנתקל בקבוצת הפייסבוק "נפגעי סנדרוביץ מתאגדים", שבה מתארים החברים תרחישים דומים: דוח שלא ידעו על קיומו ולא הגיע לתיבת הדואר שלהם - מתגלה לראשונה כעבור זמן רב דרך עיקול בבנק באמצעות משרד עורכי הדין.
חברים בקבוצה שהוקמה על ידי קים תגלת, נפגעת בעצמה, טוענים כי המשרד נוקט בשיטת גביית כספים אגרסיבית מהחייבים על ידי עיקולי חשבונות בנק, הוצאות לפועל ועמלות טרחה גבוהות. אל מנהלי הקבוצה חברו אסף זוהר ממובילי המאבק בקנסות הגבוהים בכביש 6 ועורך הדין מוטי לוי, ושניהם מבקשים "לעשות צדק מול שיטת הגבייה הדורסנית של משרד עורכי הדין ומול הרשויות שנותנות דוחות לעיתים ללא כל הצדקה", כך מצהיר זוהר.
"משרדי עו"ד פועלים באגרסיביות ומחייבים בהוצאות גבייה גבוהות על כל הפעולות, כך שהוצאות הגבייה עולות לרוב עשרות מונים על החוב עצמו"
עו"ד מוטי לוי, ממובילי המאבק
זוהר ולוי שואפים לטענתם לעשות סדר בחוסר צדק שנעשה פה במשך שנים בחסות החוק ותובעים את העיריות על עוגמת הנפש שגרמו לחייבים במשך שנים. לפני כמה שבועות הניח שר המשפטים גדעון סער הצעת תקנה למשרד המשפטים שתנסה לפתור חלק מהבעיה: היא תחייב את הרשויות להודיע על קנסות וביצוע עבירות באמצעים מקוונים כמו מסרונים ודוא"ל, אך הצעת החוק לא תפתור את הבעיות של החייבים היום – שנאלצים להתמודד עם חובות שצברו ריביות וקנסות לאחר עשרות שנים ומאיימים להרוס את חייהם.
"כחלק מהמאבק החברתי, החלטנו לטפל בתיקים האלו בעלויות סמליות ובפרו בונו כדי להנגיש שירות משפטי למי שאין באפשרותו לקבל"
עו"ד מוטי לוי
כחלק מהמאבק שלו ושל זוהר החל עו"ד מוטי לוי לתבוע בשם הנקנסים את הרשויות בתביעות קטנות בבית המשפט במטרה לתת כוח לאלו שכבר ויתרו, אך עוד לא שילמו. "אחת הבעיות בסיפור הזה היא שהסכומים בקנסות הם לרוב קטנים ולרוב עורכי דין יימנעו מלטפל בהם, בגלל שלא יהיה שכר טרחה משמעותי", מציין עו"ד לוי. "כחלק מהמאבק החברתי, אנחנו החלטנו לטפל בתיקים האלו בעלויות סמליות ובפרו בונו בכדי להנגיש שירות משפטי למי שאין באפשרותו לקבל".
אחת מהתביעות הראשונות שהגיעו איתה לבית משפט הייתה המקרה של רז. ואכן בגזר הדין שלו כתב השופט עמית ציון קאפח ש"שיעור הקנס אינו עולה בקנה אחד בשום יחס לשיעור ההצמדה במשק. כך למשל, הקנסות המקוריים בסך כולל של 5,950 שקלים צמחו בקירוב ל-13,000שקלים !!" (סימני הקריאה הם במקור).
"משרדי עורכי הדין וחברות הגבייה פועלים באגרסיביות ומחייבים בהוצאות גבייה גבוהות על כל פעולות גבייה, כך שהוצאות הגבייה עולות לרוב עשרות מונים על החוב עצמו. בית המשפט העליון קבע כבר בשנת 2013 כי הדבר לא חוקי, אך העיריות ממשיכות בשלהן, כי הן טוענות שאין להן אפשרות לגבות את החובות שלהן, ובית משפט העליון נתן להם הארכה", אומר עו"ד לוי. "הדוחות האלו הם אחת מהפרות היותר חולבות של העיריות", מוסיף זוהר.
לאחר דיונים לא מעטים בבית משפט הקנס של רז הופחת ל-3,000 שקלים. "זה מאוד מסתדר לעיריות למצוא את התושב כשהן צריכות אותו, אך דווקא כשנשלח אליו דוח, הן מאבדות את הקשר איתו", אומר זוהר.
"למעשה היא כלל לא חיה בישראל"
זוהר מספר על מקרה הזוי במיוחד שבו ייצג עו"ד לוי אישה בת 52 שקיבלה דוח על נסיעה על קורקינט על המדרכה באחת הערים במרכז הארץ. אלא שהזיהוי של האישה כמבצעת העבירה היה טעות, כי בזמן מתן הדוח היא שהתה בכלל בחו"ל, ולמעשה היא כלל לא חיה בישראל. כשהגיעה לארץ שלחה האישה לעירייה מכתב שבו היא מביאה רישום ממשרד הפנים שמוכיח שהיא לא הייתה בארץ בעת ביצוע העבירה וכן תמונה שלה, כי בתמונה שצירף הפקח לדוח נראה בברור שמבצעת העבירה היא בחורה כבת 16-18.
"זה מאוד מסתדר לעיריות למצוא את התושב כשהן צריכות אותו, אך דווקא כשנשלח אליו דוח, הן מאבדות את הקשר איתו"
אסף זוהר
בתשובה קיבלה האישה מהעירייה מכתב כללי, שכלל אינו מתייחס לטענות שהעלתה. "במועד רישום הודעת תשלום הקנס נמצא כי רכבת על קורקינט חשמלי על המדרכה, דבר המהווה עבירה", נכתב במכתב. "תובע מוסמך בדק את פנייתך והחליט לדחות את בקשתך לביטול הדו"ח". בעקבות זאת, נאלצה האישה לתבוע את העירייה - ורק אז בוטל הקנס. "בהליך העירייה טוענת שהיא גם עיקלה מיטלטלין שלקחה מהדירה שלה. אך זו עוד טעות כי אין לה דירה, היא גרה בחו"ל עד היום", אומר זוהר.
דוחות מלפני 30 שנה
סיפור קשה הרבה יותר הוא סיפורה של כ'. לפני כשנה, עולמה של כ' מהצפון כמעט חרב עליה - לתיבת הדואר שלה הגיע דרישת תשלום לעירייה בצפון הארץ על סך 17 אלף שקלים. בהתחלה חשבה שזו טעות, כי הרי את כל חשבונותיה היא משלמת בזמן, היא גם נלחצה, מהיכן תשיג את כל הכסף לשלם על החוב הפתאומי? כשקראה את כל המכתב גילתה כי החוב הוא הצטברות של ריביות ועמלות על דוחות חניה שלא ידעה על קיומם ואשר בעלה קיבל לפני 30 שנה, בשנים 1995-1997.
אלא שכאן הבלגן של כ' רק התחיל. גם היא כמו רז ניסתה ליצור קשר עם משרד עורכי הדין סנדרוביץ, רינקוב ושות' שגבה את החוב עבור הרשות המקומית, אך ניסיונותיה לדבר איתם ולברר את הנושא לא קיבלו מענה. בינתיים חשבון הבנק שלה עוקל. "תשובות לא קיבלתי אך יחס מזלזל בהחלט כן", מציינת כ' שהתייאשה והפסיקה לברר על הדוחות אחרי מספר ניסיונות. "הם כמו עבריינים", היא אומרת בכעס על העירייה ביישוב הצפוני שאחראית על הדוחות.
כ' נאלצה להעסיק עו"ד שהצליח להגיע עם סנדרוביץ, רינקוב ושות' להסדר על סך 9,000 שקלים ב-2 תשלומים, אך האישור להסדר הגיע אל כ' מאוחר מידי, ומשרד עורכי הדין דרש ממנה לשלם את שני התשלומים יחדיו, כלומר את כל הסכום בבת אחת - מה שלא היה באפשרותה לעשות. "ביקשתי שידחו את התשלומים והם סירבו בתוקף, אז ביקשתי שיסירו את העיקול כדי שאוכל למשוך כסף מהחשבון, גם את זה לא הסכימו לעשות", היא מוסיפה.
לאחר מספר ניסיונות וסירובים נאלצה כ' לקחת הלוואה מהבנק ורק אז היא הצליחה להעביר להם את כל סכום הפשרה, "התקשרתי כל יום לוודא שהם קיבלו את הכסף ואז גיליתי לתדהמתי שההסדר לא בתוקף מבחינתם בגלל הזמן שעבר ושאני חייבת להם את שאר הסכום". כ' המיואשת שוב עירבה את עורך הדין שלה ורק אז הם הסכימו לשלוח אישור לגבי התשלום. אך למרות הסדר התשלומים, העסקת עורך הדין ושנה של התקשרויות - העיקול על חשבונה עדיין לא הוסר.
חיה בדירה עם עכברושים - בגלל חוב של 150 שקלים
אם דוחות לפני 30 שנה נשמעים לכם כמו היסטוריה רחוקה, הסיפור של ל' הולך רחוק יותר. הכול התחיל כשהגרוש שלה קיבלה דוח חניה מעיריית תל אביב על סך 150 שקלים לפני 42 שנה ולא היה באפשרותם לשלם אותו בזמן והדוח הלך וגדל ל-32 אלף שקלים. חשבון הבנק שלה עוקל ובמשך 3 עשורים היא התנהלה ללא חשבון בנק, גידלה 3 ילדים לבד מהיד אל הפה ומצבה הנפשי הידרדר. לאורך כל השנים היא ניסתה לבטל את החוב ולשחרר את העיקול על חשבונה, אך סורבה והסכום הלך וגדל. גם משפחתה ניסתה לסייע לה מול העירייה במשך כל השנים, אך כלום לא עזר. הסיפור שלה הגיע למערכת N12 לאחר שהיא כבר חיה בדירת שני חדרים מתפרקת עם חורים בקירות, ג'וקים ועכברושים מבלי שיהיה לה רצון לחיות - והכל בגלל חוב של 150 שקלים. "היא חשה נבגדת", ציין בזמנו בן משפחתה. רק בעקבות פנייתנו בשנה שעברה לעירית תל אביב, הסכימה העירייה לנוכח מצבה לבטל את החוב המדובר.
"העיקולים האלו ואי החזרת החובות מסמנים את החייבים בבנקים והם שנים אחר כך לא יכולים לקחת הלוואות ומשכנתאות. גמרו על החיים של הבן אדם ברגע שסימנו אותו מול הבנקים"
אסף זוהר
דוחות שקיבל לפני 24 שנה
מ' סיים לאחר שנים ארוכות של הליך לפשיטת רגל, שילם את חובותיו וקיווה להתחיל את חייו מחדש, אלא שבדיוק אז קיבל דרישת תשלום מעיריית רמת גן, גם היא מטעם משרד סנדרוביץ, רינקוב ושות', על דוחות שקיבל 24 שנה לפניכן, בשנים 1997-1998, שכלל לא ידע על קיומם. רק בשנת 2015 כשהוא שינה כתובת במשרד הפנים, "צצו" לדבריו הדוחות מהעירייה: 7 דוחות חניה בסכום סופי של 490 שקלים. אלא שבדרישת התשלום דרשו ממנו לשלם 4,095 שקלים.
"במשך שנים שלחו בעירית רמת גן לכאורה את הדוחות לכתובת אחרת ששנים אני כבר לא גר שם. הם אפילו לא טרחו לבדוק אם הכתובת רלוונטית, לנסות להשיג אותי בטלפון, הכי קל לדרוש עוד אלפי שקלים", מספר מ'. "דרשתי מהם לשלוח אסמכתא שיש אישור מסירה, אך עד היום לא קיבלתי".
"הם החלו להבין שאני הולך לנצח במשפט ולכן ביקשו להגיע לפשרה. זה היה עקרוני לא לוותר להם, גם אם זה היה אומר לחכות את כל השנים האלו כדי לסגור את כל הסיפור הזה"
מ', קיבל פתאום דרישת תשלום על חובות בני 24 שנה
בזמן שמ' ניסה להשיג את משרד עורכי הדין של העירייה בטלפון הוא גילה ששני חשבונות בנק שהיו על שמו עוקלו בשל החוב. "הם רצו שאוכיח להם בהצהרה כלכלית שאין באפשרותי לשלם את הסכומים האלו אחרי פשיטת הרגל. ביקשתי לשלם רק את הסכום המקורי, אך הם סירבו בתוקף". עד השנה למעשה לא היה למ' חשבונות בנק על שמו מאחר וחשבונותיו היו מעוקלים על ידי העירייה והוא התנהל ללא חשבון בנק, ללא כרטיסי אשראי ולא הצליח להפקיד משכורת כמו שצריך. "הם שלטו לי בחיים, עשו מה שרצו בחיים שלי", הוא מוסיף.
מ' החליט לפנות לזוהר ולעו"ד לוי ולתבוע את עירית רמת גן על סך 30 אלף שקלים ולדרוש, על פי כתב התביעה: "פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע על ידי הנתבעת, בשל הליכי גבייה קפקאיים שנוקטת כלפיו הנתבעת, במשך שנים ארוכות, באמצעות משרד עורכי דין חיצוניים (סנדרוביץ, רינקוב ושות') בשל שישה (הטעות במקור) דוחות חניה".
"משרד סנדרוביץ הפגין אטימות, חוסר התחשבות והתעלמות והכול בכוונה לא להביא לסגירת החוב או לפשרה, כדי שהחוב ימשיך לתפוח לממדים גרנדיוזיים לצורך מקסום רווחים", אומר עו"ד לוי. "התובע זכה ליחס מזלזל בכל פניותיו הטלפוניות למשרד. המתנה על הקו במשך 20-30 דקות בכל שיחה (לפחות 6 שיחות!), הבטחות שווא שיחזרו אליו טלפונית שלא קוימו, חסימה וסירוב של פקידת הקבלה לקבוע פגישה או אפילו לשוחח טלפונית עם אחד מעורכי הדין במשרד. רק פנייתו בכתב הביאה לתגובה מצד משרד העו"ד במענה בכתב".
"גילינו שלפי החוק הם היו אמורים לשמור על רצף פעולות בתיק ואחת ל-3 שנים לשלוח מכתב התרעה והם לא עשו את זה", ממשיך זוהר לתאר את המקרה. "למעשה בשנת 2010 כבר הייתה התיישנות בתיק, כי הם לא שמרו על הרצף. למה הם לא הכניסו את החוב של הדוחות בפשיטת הרגל שלו?".
"הם החלו להבין שאני הולך לנצח במשפט ולכן ביקשו להגיע לפשרה", מספר מ', "השופט קבע שזכיתי ליחס מזלזל". לאחר 3 חודשים של דיונים עיריית רמת גן שילמה למ' 10 אלף שקלים בהסכם פשרה. "זה היה עקרוני לא לוותר להם, גם אם זה היה אומר לחכות את כל השנים האלו כדי לסגור את כל הסיפור הזה", מסכם מ'.
חשבון הבנק עוקל פתאום
סיפור נוסף שייצג לוי הוא סיפורה של עידן כהן: בשנת 2019 היא החנתה את הרכב שלה בחניון רפידים בתל אביב, שבכניסתו הופיע שלט "חניון לרווחת הציבור" וחנו בו רכבים נוספים. יום אחד, לדבריה, היא הבחינה על שמשת הרכב ב-3 פתקים שהונחו בימים עוקבים. "אלה לא היו דוחות, לא היה עליהם מספר דוח, או ברקוד - זה היה פתק של הסיירת הירוקה על דוח שיגיע מתישהו לבית שלי", היא מספרת. כל אחת מההודעות בישרה לה על קנס בסך 475 שקלים שתקבל על כך שחנתה בשטח שמוגדר כ"גן". בהודעות נכתב שהקנס יישלח לביתה.
"ביחד איתי קיבלו דוחות עוד מספר רכבים שחנו במקום, אנשים שאני מכירה, הם פעלו לבטלם ואכן אישרו להם לבטל את הדוח", מציינת עידן. אך הסיפור שלה נגמר אחרת. בניגוד לחבריה, עידן לא קיבלה את הדוחות לתיבת הדואר שבכתובת המגורים שלה. "חשוב לי לציין שהכתובת שלי למשלוח דואר הייתה מעודכנת בכל אותן שנים, ובכל זאת מכתב אחד אפילו לא הגיע", היא מספרת. "הייתי בטוחה שבגלל שלחברים שלי ביטלו את הדוחות, עיריית תל אביב לא תגבה ממני את הדוח שניתן שלא כדין". אלא שאחרי שנתיים היא גילתה לפתע שחשבון הבנק שלה עוקל, בשל חוב של 2,700 שקלים.
"אני עצמאית וזה גרם לי למבוכה גדולה מול הלקוחות שלי, מול הבנק. היה צריך לרדוף ולריב עם נציגה ממשרד עורכי הדין סנדרוביץ כדי שישלחו טופס על מנת להסיר את העיקול, ובכל פעם שנראה שהגענו להסכמה, דבר לא התקדם". עידן נאלצה לשלם את החוב כדי להסיר את העיקול על החשבון שלה, ורק כשהגישה תביעה קיבלה את הכסף בחזרה.
"עברו עליי שנים של התנהגות כוחנית מול גוף שחזק ממני בהרבה", היא אומרת, "שנים שבהן הרגשתי קטנה, מנוצלת, כלי במשחק שלהם. זה לקח ממני הרבה משאבים, הרבה תסכול, הרבה כעס וחוסר הבנה אל מול הגוף הענק הזה".
"משרדי הגבייה הם אכזריים"
זוהר ועו"ד לוי ממשיכים לפעול למען נפגעי הדוחות בקבוצת הפייסבוק ובקבוצת הווטאסאפ "המסחטה", שנפתחה יחד עם עידן כהן ויניב גרין מאותה סיבה, והם זמינים לכל תושב שמציף את הבעיה שלו מול הרשויות ומשרדי הגבייה. עד היום הם הגישו 5 תביעות ולפניהם עוד עשרות תביעות והליכי פשרות של נקנסים שפנו אליהם.
"זה הורס חיים של בן אדם", מציין זוהר, "משרדי הגבייה הם אכזריים וכואב הלב. רשות שאמורה לפעול ללא משוא פנים ככה ממררת חיים של אנשים שגרים בה ברמה שבאמת הם לא מצליחים להמשיך עם החיים שלהם לאחר מכן".
"העיקולים האלו ואי החזרת החובות מסמנים את החייבים בבנקים והם שנים אחר כך לא יכולים לקחת הלוואות ומשכנתאות", הוא ממשיך. "גמרו על החיים של הבן אדם ברגע שסימנו אותו מול הבנקים. זה הפך להיות מוסד. העיריות נשענות על זה חזק כי זה מקור ההכנסה שלהן. רוב האנשים משלמים כי אין להם כוח להתעסק בזה. אנחנו מתעסקים באלו שמגיעים לנקודות קיצון ופונים אלינו".
עד כה הרשויות הסתמכו על פקודה מנדטורית משנת 1922 "חזקת המסירה" שמחייבת אותם לשלוח דואר לכתובת שמופיעה במשרד הפנים, גם אם זו לא הכתובת הרלוונטית. עניין זה כאמור גרם לתקלות רבות, דוחות רבים שלא הגיעו ליעדם ונקנסים שמגלים על הקנסות שלהם באיחור של עשרות שנים. בעקבות תלונות רבות, גיבש לפני שבועיים שר המשפטים גדעון סער תקנות חדשות שיחייבו את רשויות האכיפה ליידע בהודעה מקוונת על קנס או זימון למשפט. "שר המשפטים למעשה החליט להרחיב את חזקת המסירה ואומר שיש על הרשויות הוכחת הודעה מוגברת לוודא שהחייב באמת יודע שיש לו חוב", אומר עו"ד לוי. "הגיע הזמן שרשויות החוק יתקדמו לכיוון 2022 ולא יחכו שהריבית תעלה ורק אז ימצאו את הנקנס". "זהו צעד אחד קטן מאוד בכיוון וחיובי, אבל יש עוד הרבה לפנינו", מסכם זוהר.
תגובות
עיריית תל אביב –יפו:
ראשית נציין כי החל מינואר 2021 העירייה קלטה את כלל הטיפול בדוחות מסוג ברירת משפט ולא נעזרת במשרדי עורכי דין. במסגרת הטיפול פועלת העירייה להסדיר את חובות הלקוחות בשלבי טרום האכיפה בטרם צבר החוב כפלי קנס והוצאות אכיפה.
בהתייחס לדוחות ישנים שנותרו עדיין בטיפול משרד סנדרוביץ, העירייה פועלת בשיתוף פעולה עם המשרד לשמירה על רמת שירות נאותה. חשוב לציין, כי פניות בנושא חובות של דוחות וברירות משפט נשלחות לתושבים למענם הרשמי הקיים בקובץ מרשם האוכלוסין לפי חוק.
בכל הנוגע ל ע', הוא פנה לבית המשפט בבקשה להישפט באיחור בגין הודעת תשלום הקנס, ומשכך עניינו יבחן ויוכרע ע"י בית המשפט.
משרד סנדרוביץ, רינקוב ושות':
המשרד דוחה בתוקף את הטענות. התנהלותנו כלפי סרבני חוב היא הנוחה ביותר בגבולות הדין, ובשום פנים אנו לא נוקטים באמצעים פסולים כדי ליצור חלילה הכנסה גדולה יותר. משרדנו פועל על-פי הכללים הקבועים בחוק ומשקיע מאמצים כדי לשרת את האזרח ביעילות, תוך השתת ההוצאות המינימליות על החייבים.
משרדנו מתחיל את הליכי הגביה לאחר קבלת הקנסות החלוטים שהעירייה לא הצליחה לגבות, חרף התראות ששלחה ולאחר שכבר נוספה עליהם על ידי העירייה ריבית פיגורים של 50%. פעילות המשרד נעשית באופן מיידי וללא שיהוי ונעשים מאמצים גדולים לאיתור כתובות המגורים בפועל, כאשר ישנה אינדיקציה שהחייב אינו מתגורר בכתובת המעודכנת ברישומי משרד הפנים, הכרוכים אף הם בעלויות כספיות משמעותיות.
יודגש כי משרדנו משיב לכל פונה, ובמידת הצורך - לפנים משורת הדין, מופנות לעיריות המלצות להפחתת הקנס או לביטולו. ללקוחותינו רגישות רבה לציבור ואנו מחויבים ומתנהלים על-פי אותן אמות-מידה.
חוק, במהלך תקופה זו הקפאנו את הליכי הגבייה עד לסיום הליך פשיטת הרגל. למען הסר ספק, עוד בשנת 2007 יצר מר דרור קשר עם משרדנו בעניין קנסות אלה ובחר שלא לשלמם. עם החזרה לפעילות גבייה עפ"י החוק לאחר סיום תקופת פשיטת הרגל, משרדנו חוזר לפעול לגביית החוב עבור לקוחותיו בהתאם לחוק.
בנוגע למקרה של מ': המקרה של מ' וטענותיו להימשכות הליכי הגבייה אינו תומך בטענות נשוא כתבתך, שכן מ' נכנס לפשיטת רגל בשנת 2005 וההליך בוטל וחודש לאורך למעלה מעשור. בהתאם לחוק, במהלך תקופה זו הקפאנו את הליכי הגבייה עד לסיום הליך פשיטת הרגל. למען הסר ספק, עוד בשנת 2007 יצר מ' קשר עם משרדנו בעניין קנסות אלה ובחר שלא לשלמם. עם החזרה לפעילות גבייה עפ"י החוק, לאחר סיום תקופת פשיטת הרגל, משרדנו חזר לפעול לגביית החוב עבור לקוחותיו בהתאם לחוק.
במקרה זה כמו באחרים - הקנסות נרשמו כדין, הומצאו כדין ונאכפו כדין. מפאת נסיבות ספציפיות, טכניות במהותן, הקשורות בעיקר בעיתוי יציאתו מסטטוס פושט רגל, נפלה במקרה שלו טעות טכנית.