ההצעה של יו"ר ועדת הכספים משה גפני להקפיא את הריבית על המשכנתא עוררה סערה בעולם הבנקאי. נגיד בנק ישראל ביקר את ההצעה בחריפות, והזהיר שהצעות מהסוג הזה עלולות לפגוע בחלשים ביותר ולדרדר את המשק כולו. בבנקים טענו שההצעה לא רק בעייתית, אלא לא חוקתית ועל כן לא תעבור. גפני הכריז שהביקורת המופנית כלפיו לא תגרום לו להתקפל. אז מה בדיוק מציע גפני, ולמה רבים כל כך מתנגדים לו?
תשלום המשכנתא נפרס על פני שנים ארוכות, ועל כן הבנקים מצמידים לתשלומים ריבית. את הריבית ניתן לקבל במספר מסלולים, על שיעורים שונים מהמשכנתא: חלק מההחזר החודשי משולם בריבית קבועה, ועל חלקים אחרים הלקוח משלם בריבית משתנה: צמודה למדד המחירים לצרכן או לריבית בנק ישראל. העליות האחרונות בריבית במשק העלו את החזרי המשכנתא של רבים במאות שקלים בחודש.
הקפאת הריבית רק תפגע בלווים
גפני הציע לקבוע שהריבית על המשכנתא לא תעלה גם כשהריבית במשק עולה, והמטרה לטענתו היא להקל על רוכשי הדירות בתשלום המשכנתא. עם זאת, במערכת הבנקאית מבהירים שזה פשוט לא נכון. "המשמעות של ההצעות שעל סדר היום היא שנבטל את המנגנון של ריבית משתנה, וכל המשכנתאות יהיו בריבית קבועה", מסבירה ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים לשעבר, וכיום משנה למנכ"ל איטורו. "אנחנו יודעים שלאורך שנים הריבית הקבועה היא הרבה יותר יקרה מהריבית המשתנה. לכן אם יהיו רק ריביות קבועות שלא תלויות בריבית בנק ישראל, המשמעות היא שלאורך זמן אנשים ישלמו הרבה יותר".
ניתן לראות שבר צודקת בגרף הנ"ל, מתוך סקירת המערכת הבנקאית של הפיקוח על הבנקים. הריבית בכל המסלולים אמנם עלתה, אך הריבית הלא צמודה והקבועה, זו שאינה משתנה יחד עם הריבית במשק או עם מדד המחירים, גבוהה מכולן. הסיבה לכך פשוטה: בריבית קבועה הלקוח קונה "ביטוח" נגד עליית הריבית או האינפלציה, והביטוח הזה עולה כסף. אבל, כמו שהריבית עלתה היא יכולה בהמשך גם לרדת, ובר מציינת את נתוני המקרו שמראים שהאינפלציה תחזור ליעד בעתיד הקרוב, מה שעשוי לגרום לבנק ישראל להוריד שוב את הריבית.
"חברי הכנסת שרוצים לעזור לציבור בסופו של דבר ייפגעו בציבור כי הם יגרמו לו לקחת תמהיל יותר יקר", מסבירה בר. "אני חושבת שההצעה הזו היא לא טובה. מי שמנחה את הבנקים לגבי הנושאים השונים והמשכנתאות זה הפיקוח על הבנקים כחלק מבנק ישראל, ונדרש שתהיה לו עצמאות. לא סביר שחברי הכנסת יתנו הוראות למערכת הבנקאית. כשאני הייתי מפקחת של הבנקים הופעלו לחצים של חברי כנסת שכל הריבית של משקי הבית יהיו בריבית משתנה, עכשיו זה התהפך. לכן הפתרון הנכון הוא שמירה על תמהיל מאוזן, ולתת לציבור את האפשרות לבנות לעצמו תמהיל משכנתאות".
האם זו בכלל הצעה חוקתית?
עם בעיית ההתייקרות של המשכנתאות ניסה להתמודד גפני על ידי הצעה חלקית – להקפיא את הריבית רק על משכנתאות קיימות ולא על משכנתאות חדשות. כלומר, לאפשר לבנקים להציע ריבית שצמודה לריבית בנק ישראל לנוטלי משכנתא חדשים, אך למנוע מהם לייקר את הריבית על הלוואות שכבר נלקחו כשהריבית הייתה נמוכה יותר. גם בהצעה הזו יש בעיות, המרכזית ביניהן היא שלא ברור אם היא בכלל חוקתית.
ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום שותף במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', מבחין בין חוזים קיימים שסוכמו בתנאים מסוימים ומהווים קניין של שני הצדדים, לבין חוזים חדשים שבהם הרגולטור יכול בקלות רבה יותר לשנות את התנאים. בחוזים קיימים, מסביר קמיניץ, יש מערכת סיכונים קיימת שללא ספק שני הצדדים היו מודעים אליה, והתמחור בהסכם הוא בהתאם לסיכונים הידועים הללו: "הרי אחד התנאים המשמעותיים שנוטלי משכנתא שואלים את עצמם לגביו זה שיעור הריבית, הם יודעים שהם יכולים לקחת סיכון יותר גבוה בריבית משתנה או סיכון יותר נמוך בריבית קבועה, אבל במחיר יותר גבוה. לכן ההתערבות פה נראית על פני הדברים מאוד קשה חוקתית".
למרות שלא מדובר בחוזה רגיל - הבנקים הם צד חזק יותר, עם ידע רב מהלקוח, והם גופים ציבוריים שבית המשפט מטיל עליהם חובות רבות יותר - על אף כל אלו קמיניץ לא מאמין שהפרה כזו של חוזה קיים תוכל להיות חוקתית. "הייתי אומר שהתערבות כזו בחופש החוזים אפשרית רק בתנאים קיצוניים של סיכול, של כוח עליון. כלומר העלייה בריבית צריכה להיות קיצונית וחדה כמו באירועי הקורונה, וגם אז בתי המשפט לא מפעילים את הדיסציפלינה הזו בקלות".
קמיניץ מציין השלכה חמורה נוספת שבית המשפט שוקל לפני שהוא מאשר להפר חוזים קיימים: "ההשפעה המקרו כלכלית היא הרסנית, כי כל מי שעושה עסקים במדינת ישראל רואה שהמדינה מתערבת בחלוקת סיכונים חוזית שנעשתה בין לווים למלווים, אז אני צריך לחשוב לפני שאני נכנס להרפתקה של השקעות בישראל, והבנקים לא יוכלו לחשב את הריבית שלהם, ומלכתחילה יגדרו את ההתערבות האפשרית העתידית על ידי גביה יותר גבוהה בשוטף. ברגע שאין ודאות לקיום החוזים זה מעלה את מחיר השירות".
התייקרות ההלוואות היא המטרה
בנוסף, צריך לזכור שהתייקרות ההלוואות אינה תופעת לוואי לא רצויה של העלאות הריבית, אלא היא אחת המטרות המרכזיות של המהלך. התייקרות הכסף נועדה למתן את הביקושים ולצמצם את האינפלציה, כלומר לעצור את עליות המחירים. "כל המהלך של העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נועד להוריד את האינפלציה - וזה מאוד חשוב דווקא לשכבות החלשות, שהן נפגעות מאינפלציה ומעליית מחירים יותר מאשר השכבות החזקות", מזכירה בר.
בר מאמינה שכבר היום בנק ישראל מגן היטב על רוכשי הדירות. "ישראל היא אחת המדינות שהטילו הכי הרבה מגבלות על נוטלי המשכנתאות, בהיקף ההחזר החודשי ביחס להכנסה והגבלת גובה המשכנתא ביחס לשווי הנכס, הכול כדי לשמור על יציבות המערכת הבנקאית ועל משקי הבית. אני לא רואה מקום להוסיף על זה".
קמיניץ, שכיהן כמשנה ליועמ"ש בתקופת הקורונה, מציין שיש גם דרכים אחרות. "אפשר בשיח של בנק ישראל עם הבנקים להגיע לתוצאות אחרות, להקלות מול לווים פרטניים, יש כל מיני דרכים להקל על הציבור. בקורונה בנק ישראל הפציר בנו (בממשלה, נ"ר) לא להתערב, הוא אמר – 'אנחנו נגרום לבנקים לפרוס הלוואות'. וזה באמת קרה".