בדצמבר 2011 רעד עולם הטכנולוגיה כולו כשנחשף שאפל במגעים מתקדמים לרכוש את אנוביט (Anobit) הישראלית בכ-390 מיליון דולר. העסקה יצאה לפועל במה שהייתה גם אחת הרכישות הגדולות בהיסטוריה של אפל, וגם הוביל לפתיחת מרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב.
אנוביט הוקמה חמש שנים קודם לכן על ידי פרופ' אהוד (אודי) ויינשטיין, ד"ר אופיר שלוי ואריאל מייסלוס. יזמי אנוביט היו יזמים מנוסים עם כמה איקסים על הקנה וזה בא לידי ביטוי כבר בתחילת הדרך. בשיחה עם tech12 מספר מייסלוס שההחלטה בראשית הדרך היתה לא לגייס כסף, ושני השותפים שלו היו גם האנג'לים של החברה, כך שהיזמים מימנו מיליון וחצי דולר ראשונים. רק מאוחר יותר התחממו לכספי משקיעים, ועד המכירה גייסה אנוביט כ-76 מיליון דולר מקרנות כמו פיטנגו, באטרי ונצ'רס, ואינטל קפיטל - כך שמדובר במכירה מוצלחת.
עוד בפרויקט האקזיטים: העסקה שהולידה את חלום האקזיט הישראלי
יותר מעשור חלף מאז העסקה והרעיונות של אנוביט עדיין פועמים בלב האייפון שלכם: "עסקנו בתחום של זיכרונות פלאש, שנהיה יותר ויותר פופולרי אבל סבל מבעיית אמינות", משחזר מייסלוס. בזיכרונות מהסוג הזה, שהיום במידה רבה כבר החליפו את ההארד דיסק המסורתי, יש טרייד-אוף בין מהירות קריאת הזיכרון, צפיפות (נפח) ואמינות. "עד אז מי שעסקו וחיפשו לזה פתרונות היו כימאים ופיזיקאים", מסביר מייסלוס. "אנחנו אמרנו שאפשר לשפר משמעותית את הביצועים בעזרת עיבוד אותות, אלגוריתמיקה".
לכתבה הקודמת בסדרה: האקזיט של ICQ
כדי ליישם את הפתרון, החברה הייתה צריכה לפתח שבב. "איך הופכים אלגוריתמיקה למוצר?", שואל מייסלוס ומשיב: "על ידי פיתוח שבב, והצמדה של השבב לזיכרון הפלאש באריזה אחת". החברה התחילה למכור את הפתרון השלם ליצרניות של זכרונות פלאש, ואפל רכשה את אותם הזיכרונות עבור המוצרים שלה.
"אחד הלקוחות הלא ישירים הייתה אפל", מספר מייסלוס. מפתחת האייפון ראתה כי טוב והיחסים התחממו. "הייתה הזדמנות השקעה והצענו לאפל להיכנס", מייסלוס משחזר. "ואז הם השיבו 'אולי במקום להשקיע נקנה אתכם'. היו אין סוף דרמות מאחורי הקלעים, אבל לא ניכנס לזה".
אריאל מייסלוס, מייסד אנוביט: "הצלחה של רכישה נמדדת לפי מה שקורה אחר כך. המרכז שנוצר כאן בעקבות הרכישה נהייה משמעותי ומיליארדי שקלים במיסים נכנסו מאז לקופת המדינה. זו גאווה גדולה שנוצרו כאן אלפי מקומות עבודה"
אפל הייתה ענקית כבר אז, אבל לא כמו היום. לפי פרסום של טק-קראנץ', סמוך לאישור העסקה העסיקה אפל כ-1,000 מפתחי שבבים, ואנוביט אפשרה לה לגדול בכ-200 מפתחים נוספים. "זו הייתה הצלחה אדירה בכמה מובנים. המשקיעים והיזמים הרוויחו לא רע, אבל אני חושב שהצלחה של רכישה נמדדת על פי מה שקורה אחר כך", אומר מייסלוס. "המרכז שנוצר כאן בעקבות הרכישה נהייה משמעותי ומיליארדי שקלים של מיסים נכנסו מאז לקופת המדינה. זו גאווה גדולה שנוצרו כאן אלפי מקומות עבודה".
"כשהאקזיט נחשף הוא קיבל כותרות לא רק בישראל אלא בכל העולם", נזכר אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו שהייתה משקיעה מוקדמת באנוביט. "צריך לזכור את התקופה, זו הייתה 2011 - היינו אחרי המשבר וכמעט לא היו אקזיטים. זה היה מרכז הפיתוח הראשון מחוץ לקופרטינו".
מנקובסקי מסכים עם ההערכה של מייסלוס על השפעת המכירה: "האקזיט של אנוביט חשוב כי הוא יצר כאן את מרכז הפיתוח של אפל. עוד קודם לכן באפל הייתה הערכה לישראל מבחינת הטכנולוגיה, ואני חושב שהיא ניצלה את ההזדמנות שנוצרה בעסקת אנוביט להיכנס לישראל".
מנקובסקי מעריך גם שהעובדה שג'וני סרוג'י, מבכירי אפל, הוא ישראלי לשעבר - השפיעה על ההחלטה. "אולי היה לו בראש שהוא רוצה לעשות משהו בישראל, אבל אני לא יודע זאת כעובדה".
מרכז הפיתוח גדל במהרה אחרי הרכישה ולפי הערכות, אפל מעסיקה כיום בישראל כ-1,900 איש בשני מרכזים, בהרצליה ובחיפה. אחרי אנוביט, אפל ביצעה בישראל רכישה גדולה של פריימסנס בסוף 2013 בכ-350 מיליון דולר, ועוד שלוש רכישות קטנות.
מרכז הפיתוח הישראלי של אפל עוסק לפי הפרסומים בקישוריות אלחוטית, צילום, חישה, אחסון אך חשוב מכל: שבבים. החשיבות האסטרטגית של מרכז הפיתוח הישראלי התבהרה בנובמבר 2020 כשאפל הציגה לראשונה את ה-M1, השבב שפיתחה עבור מכשירי המק וה-iPad שלה כחלק מתוכנית ההתנתקות מאינטל.
"למרכז הישראלי היה חלק מהותי בפיתוח משפחת מעבדי ה-M1 שהוכרזה בשנה שעברה, המיועדים למחשבי המק, כמו גם בקווי מוצרים אחרים", ציטט המרקר את רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל, בהתבטאות ציבורית נדירה לפני מספר חודשים. וגם היום אפל ממשיכה לגייס, יש שיגידו באגרסיביות, מהנדסי שבבים בישראל.
מייסדי אנוביט עזבו את התפוח הגדול והמשיכו כיזמים ומשקיעים, אבל הם דווקא החריגים: "כמעט כל ההנהלה של אנוביט עדיין באפל", אומר מייסלוס. מדובר במאפיין בולט ומעניין של מרכז הפיתוח של אפל, שאנשים כמעט לא עוזבים אותו אף שאפל לא ידועה בתרבות "הייטקס" וראוותנות. ייתכן שהעובדים שם מונעים מדברים אחרים: "אפל עוסקת בטכנולוגיות פורצות דרך, ומצבה הכלכלי מצויין מה שמתבטא במנייה ובתגמול לעובדים", מסביר בכיר אחר שמכיר היטב את פעילות החברה.