מאז שפלטפורמת הבינה המלאכותית CHAT GPT נפתחה לציבור בחודש שעבר, רבים בכל העולם החלו לשחק עם הגימיק החדש ולבדוק מה הוא יכול לעשות. נראה שגם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, לא ויתר על ההזדמנות להתנסות בפלטפורמה החדשה. בנאומו בכנס "הון אנושי ושוק העבודה" של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוקר (שני) הפתיע הנגיד את הקהל כשהקריא נאום שנכתב עבורו על ידי הצ'אט.
"אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן בינה מלאכותית יכולה להשפיע על ההון האנושי היא על ידי אוטומציה של משימות ותהליכים מסוימים המבוצעים כיום על ידי בני אדם", אמר הנגיד ירון. "זה יכול גם להוביל לפיתוח של תעשיות חדשות המבוססות על שימוש בבינה מלאכותית. בסופו של דבר, ההשפעה של AI על ההון האנושי תהיה תלויה באופן האימוץ והשימוש בו, כמו גם במדיניות וביוזמות שיוקמו כדי לתמוך במעבר לכוח עבודה אוטומטי יותר".
סך הכל, נראה שמדובר בנאום יחסית סטנדרטי של הנגיד, על שילוב של אוטומציה בשוק העבודה הישראלי. רק שאז, חשף את התרגיל: "איך אני יודע שאני לא לגמרי טועה פה? כל 2 הפסקאות האחרונות שהקראתי נכתבו בשלמותן על ידי 'CHAT-GPT' כלי הבינה המלאכותית שהושק בחודש שעבר".
צ'אט GPT היא פלטפורמה מבוססת אינטילגנציה מלאכותית, שדומה קצת לבוט איתו ניתן להתייעץ בעניינים שונים. אפשר לדוגמה לבקש ממנו לכתוב קטע קצר בכל נושא שעולה על הדעת, לשאול איך לבצע פעולות שונות באקסל, או לבקש ממנו לפתור סוגיות מתמטיות שונות.
הצ'אט מקביל לפלטפורמות טכנולוגיה מלאכותית נוספות שפגשנו בשנה האחרונה, כמו לדוגמה DAL-E שיכולה לצייר תמונה בעצמה מפקודה פשוטה, או אתרים שיודעים לפענח כתב יד או דיבור לכדי טקסט. כפי שהנגיד רמז, הכלים הללו מוכיחים לנו שלא רק עובדים בעבודת כפיים צריכים לחשוש מאוטומציה - גם לעובדי תוכן יש תחליף טכנולוגי, והוא כבר ממש כאן. רק שהנגיד לא ממליץ לחשוש מהשינוי, אלא להיערך אליו. אוטומציה מסוג זה מביאה איתה גם הזדמנויות, כשמדינות שידעו לנצל נכונה את הטכנולוגיה - יוכלו להביא לקדמה, וגם לרווח כלכלי.
בנאומו עסק הנגיד ירון גם בנושא החינוך לגיל הרך. הנגיד שב וחזר על המלצתו לסבסד חינוך לילדים מתחת לגיל 3, אך רמז לפוליטיקאים להימנע מסקטוריאליות: "ההוצאה בישראל על מסגרות לפעוטות עד גיל שנתיים נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית. המלצנו בעבר לשקול להרחיב את מימון מסגרות החינוך גם לגילים נמוכים יותר. בד בבד, הספרות מראה כי תרומה של מסגרות חינוך בגיל הרך מתבטאת בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות ולכן, בחשיבה במונחי 'עלות-תועלת' חשוב למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, להתנות זאת במיצוי כושר עבודה ולהימנע מסבסוד גורף".