אפשר לומר שבשנה האחרונה המערכת הבנקאית עברה לא מעט שינויים: בנק חדש נפתח בישראל אחרי 70 שנה, רפורמות גדולות שנועדו להיטיב עם הצרכן נכנסו לתוקף ועוד שינויים רבים שמטרתם להסיר את החסמים במערכת הבנקאית ולפתוח אותה לתחרות. משרד מבקר המדינה ציין לחיוב בדוח בנושא את יוזמת הפיקוח על הבנקים לקידום הבנקאות הפתוחה, לקדם את התחרות בין השחקנים השונים ולפעול לטובת הציבור בהגברת שקיפות המידע ובקבלת שירותים מתקדמים מגופים שונים. אבל מנגד עלו מספר נקודות שעלולות לפגום ביעילות הרפורמות הללו.
- המבקר: הכשלים בהקמת הרכבת הקלה ומפת הקווים המלאה
- המבקר: המדינה לא עוצרת עוקץ קשישים גם כשכבר מוגשות תלונות
ריכוזיות הבנקים בישראל
זה לא חדש שמערכת הבנקאות בישראל היא ריכוזית מאוד. חמש קבוצות בנקאיות, הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, שולטות שנים הן על נכסי המערכת הבנקאית (כ-96%) והן באשראי הבנקאי (כ99%), כך לפי דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום. לפי מדד HHI (מדד לריכוזיות בענפים במשק), ישראל נמצאת עם המדינות הריכוזיות בענף הבנקאות בעולם, מעל הממוצע ומעליה מדינות כמו פינלנד, קפריסין יוון ואסטוניה.
כפי שהצגנו בכתות רבות בנושא, הריכוזיות בין הבנקים פוגעת בתחרות, העמלות בבנקים זהות, הריביות על הפיקדונות נמוכות, וקשה מאוד להתמקח. בשנה האחרונה בנק ישראל הוציאו לפועל מספר תוכניות כדי לשפר את התחרות, אך הביקורת העלתה כי אין בידי הפיקוח על הבנקים תוכנית כוללת המפרטת את מועדי היישום הנדרשים של הצעדים המשמעותיים לקידום התחרות והחדשות בענף הבנקאות וכי על הפיקוח על הבנקים לגבש תוכנית תוקפתית עם לוחות זמנים ליישום הצעדים לקידום התחרות, שתפורסם לצביבור.
מערכת הניוד המקוון
אחד המהלכים העיקריים שהוביל בנק ישראל בשנה האחרונה לקידום התחרות הוא פתיחת מערכת הניוד המקוון שהושקה בספטמבר 2021. המערכת, שנועדה להגביר את התחרות בין מעבר מהיר בתוך שנה בין הבנקים, הוקמה בהמלצת משרד האוצר במתכונת רחבה כדי להגביר את כוח המיקוח של הלקוחות ואת אמון הציבור במערכת.
עם זאת, המבקר מציין כי המסמכים ששימשו לקידום הרפורמה לא הצביעו על קיומו של חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. כלומר לא ברור שהרפורמה, שמטרתה להקל על הבירוקרטיה שכרוכה במעבר בנק, פותרת את הבעיה המרכזית בענף.
משרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד: החסם הפסיכולוגי וחינוך פיננסי ירוד
לפי סקר פנימי של משרד האוצר 51% מהלקוחות לא עוברים בנק מפני שהם רגילים לבנק שלהם. נתונים נוספים שהוצגו בדוח, עלה כי רוב המשיבים (59%) הביעו שביעות רצון גבוהה מהשירות שניתן להם בבנק. רוב משלמי העמלות (59%) ורוב משלמי הריבית על חריגה בחשבון או על הלוואות (71%) ציינו כי התשלום שהבנקים גובים גבוה, ורק כשליש (31%) מהמשיבים דיווחו שלדעתם יש הבדלים גדולים בין הבנקים לעניין גובה העמלות. נתונים אלה יכולים להעיד כי לדעת הציבור, יש הבדלים קטנים בין הבנקים בעלות השירותים והמוצרים וכי בהיעדר חלופות נפגעים יכולת המיקוח והתמריץ לעבור בין בנקים.
הביקורת העלתה שמשרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים. על פי המבקר, יש חשיבות להעלאת מודעות הציבור לצד התנעה של תהליך חינוך פיננסי נרחב כדי להגביר את התחרות באמצעות העצמת כוח המיקוח של הצרכנים.
הבנקים סוגרים סניפים ומרוויחים: הלקוח נשאר מאחור
הרחבת השירותים הבנקאיים בערוצים הישירים תומכת במהלכי ההתייעלות שהמערכת הבנקאית מקדמת. לפי דוח המבקר, התופעה של סגירת סניפי בנק אופיינית גם למדינות ה-OECD, יש לציין שממוצע סגירת הסניפים בישראל נמוכה אל מול ממוצע מדינות הארגון, עם זאת אולם הסניפים בישראל לכל 100 אלף מבוגרים הייתה נמוכה בהשוואה לכמות הסניפים הממוצעת במדינות ה-OECD לכל אורך העשור האחרון. כך בשנת 2020 בישראל היו 16.2 סניפים לכל 100 אלף מבוגרים, מול 18.3 בממוצע מדינות ה-OECD.
הדיגיטציה הפחיתה עלויות ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים - אך לא הורידה את המחירים שמשלם הציבור
עוד צויין, כי סגירת הסניפים פוגעת באוכלוסיות המתקשות להשתמש בערוצים הישירים ונזקקות לשירותים פרונטליים, בהם אוכלוסיות ראויות לקידום, אזרחים ותיקים, לקוחות עם צרכים מיוחדים או מוגבלות ובעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה. הבנקים נדרשים בעת סגירת הסניפים להציג ללקוחות חלופה הולמת – הן בהפניית הלקוחות לסניף סמוך, הדרכה וליווי של לקוחות במעבר לבנקאות ישירה, פתיחת סניף נייד או חלקי והשארת מכשירים אוטומטיים בסביבה.
נושא נוסף שנוגע בו הדוח הוא רווחי הבנקים מהמעבר לדיגיטציה. על פי המבקר, הדיגיטציה הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בשנים 2014 - 2021. עם זאת היא לא תרמה לירידה במרווחי האשראי, ורווחי הבנקים במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ- 10.4 מיליארדי שקלים בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי שקלים בשנת 2021.
הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת: הבנקים יכולים להוריד מחירים אך בשל היעדר התחרות הם לא עושים זאת ומרוויחים יותר על חשבון הלקוח. כך הלקוח נפגע פעמיים, גם מסגירת הסניפים וגם מהעלויות שנותרו גבוהות. זה מחזיר את המבקר לנקודה הראשונה ומחדד את הצורך של בנק ישראל, והפיקוח על הבנקים בתוכו, ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות.