הפדרל ריזרב העלה את הריבית על הדולר אמש (רביעי) לרמה של 3.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הכלכלי ב-2008. יחד עם ההעלאה, ובתום דיונים של יומיים, פרסמה ועדת השוק הפתוח של הפד את התחזיות שלה לכלכלה האמריקנית. התחזיות היו פסימיות מהצפוי והשווקים הגיבו בתנודתיות ולבסוף נסגרו במסכים אדומים: המדדים המרכזיים נחתכו בשיעורים של 0.2% ועד 0.5%. מה אמר הנגיד, ג'רום פאוול, שהוביל לפסימיות, האם ארה"ב בדרך למיתון ואיך זה ישפיע על ישראל?
התחזית השחורה של הפד
התחזית שכולם ציפו לה הייתה תחזית הריבית - לאיזה שיעור הריבית בארה"ב תצטרך לעלות כדי למתן את האינפלציה? התשובה הייתה מאכזבת, אחרי שביוני צפה הפד שהריבית תגיע ל-3.8% ותיעצר שם, כעת צופים שהריבית תגיע ל-4.6% ורק אז האינפלציה תתמתן. כבר ב-2022 מתכננים בפד להעלות את הריבית ל-4.4% - כלומר צפויות שתי ההחלטות שנותרו בשנה זו צפויות להביא עמן עוד העלאות חדות. גם לאחר מכן בפד לא מתכננים להוריד את הריבית במהירות, ומצפים לסיים את 2024 עם ריבית של 3.9%, ואת 2025 עם 2.9%.
פאוול לא התעלם מכך שהמדיניות הנוכחית עלולה לכאוב לכלכלה האמריקנית. "אף אחד לא יודע אם התהליך הזה יוביל למיתון, ואם כן כמה משמעותי המיתון הזה יהיה", אמר הנגיד במסיבת העיתונאים שליוותה את ההחלטה. חלק מההשלכות של זה כבר נראה בתחזית הנוכחית: הצמיחה הצפויה ב-2022, שכבר הייתה נמוכה ביוני, ירדה משמעותית - מ-1.7% ל-0.2% בלבד. גם שוק העבודה ההדוק של ארה"ב צפוי להיפגע מעט, ושיעור האבטלה הצפויב-2023 עלה ל-4.4% (כיום 3.7%).
המטרה המרכזית של העלאות הריבית היא מאבק באינפלציה, אך גם שם מיתן הפד את התחזיות: אינפלציית הליבה, המדד המועדף על הפדרל ריזרב לבחינת מצב המחירים בארה"ב, צפויה לרדת ל-4.5% השנה ול-3.1% בשנה הבאה. מדובר אמנם בירידה מהמצב כיום (6.3% במדד אוגוסט), אך עלייה מהתחזיות של יוני שעמדו על 4.3% ו-2.7% בהתאמה.
האם ארה"ב בדרך למיתון?
הציפיות שפרסם אתמול הפד מראות שהבנק המרכזי בארה"ב מוכן להתמודד עם ההשלכות השליליות של המדיניות המוניטרית שלו. כרגע הוא שם את המלחמה באינפלציה בראש סדר העדיפויות, אך האם המחיר יהיה מיתון?
"מיתון זה מונח שמשתמשים בו נורא בקלות והוא מאוד מטעה", טוען גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. "רוב האנשים ששולפים אותו חושבים שסוף העולם הגיע, אבל זה לא המצב. יש הגדרות מאוד מדויקות למה זה מיתון, והדברים שהפד פרסם אתמול בתחזיות שלו – אין שם מיתון, יש רק האטה בצמיחה. מיתון זה משהו אחר, הוא צריך לבוא ידי ביטוי בהאטה נרחבת, ממושכת ועמוקה בכל מדדי הפעילות, מה שלא קורה היום בארה"ב. הוא צריך לבוא ידי ביטוי בהאטה בשוק העבודה בארה"ב, מה שלא קורה, להפך - נתוני העבודה טובים מאוד והנגיד גם ציין זאת אתמול. שוק העבודה נותר מאוד הדוק".
ובכל זאת ברור שהכלכלה העולמית עומדת בפני תקופה לא קלה. "בין אם פגשנו את התחתית של שוק המניות או לא, ברגע שהצמיחה איטית - גם העלייה של רווחי הפירמות תהיה איטית", מסביר בפמן. "אם הפירמות והעסקים, החברות הבורסאיות והלא בורסאיות, לא מגדילות בצורה משמעותית ומהירה את הרווחיות, ובמקביל יש את הריבית שמתחרה בשוק המניות באמצעות כל מיני אפיקים נושאי ריבית, אז גם אם אנחנו בתחתית וגם אם לא, העלייה של שוק המניות מכאן תהיה מאותגרת. כמגמה בעת הנוכחית נראה שיהיה קשה לשוק המניות לעלות בצורה מתמשכת עם תנאי רקע כאלה".
ישראל במקום אחר, אבל הריבית תמשיך לעלות
ומה לגבי בנק ישראל? בניגוד לארה"ב, אצלנו הירידה במחירי הדלק הצליחה להוריד את האינפלציה השנתית, שהגיעה באוגוסט ל-4.6%. אמנם רחוק מהיעד של בנק ישראל (2%-3%) אך גם רחוקה מאוד מארה"ב ומאירופה, שחוצות את 8% מלמעלה. ובכל זאת נראה שגם בהחלטה הקרובה, רגע לפני יום כיפור, בנק ישראל יעלה את הריבית באופן חד.
בפמן, שכיהן בעברו ככלכלן בכיר במחלקה המוניטרית של בנק ישראל, מסביר: "בנק ישראל שואף להביא את הריבית במונחים ריאליים, כלומר בניכוי האינפלציה, לרמה שהיא כבר לא תהיה שלילית. אפשר לעשות חשבון לאן זה לוקח אותנו. כרגע זה לוקח את הריבית עוד כלפי מעלה ואנחנו צופים שבהחלטה בתחילת אוקטובר בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד 3/4 אחוז. ריבית בנק ישראל תגיע ל-2.75%, ואני לא חושב שזו תהיה נקודת העצירה.
"אני חושב שהם ימשיכו להעלות את הריבית בהחלטות שנותרו עד סוף 2022 וכנראה גם בראשית 2023, לסדר גודל של 3.5%, זה מספר שמסתדר כרגע עם הכיוון שבנק ישראל מכוון אליו. האינפלציה צריכה לגלות סימנים ברורים של האטה ורק כאשר הסימנים האלה יהיו ניכרים לעין, בנק ישראל יעצור את תהליך העלאות הריבית. גם אחר כך אני חושב שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בצורה מהירה, אלא ימתין עם הריבית שהוא יגיע אליה לאורך זמן. בדיוק כמו שהפד אמר אתמול גם בתחזיות וגם במילים. לא יהיה שוב מהלך של pivot, שהדברים ייסוגו לאחור פתאום, זה לא יקרה".