בנק ישראל החליט היום (שני) להעלות את הריבית לשיעור של 1.25%. זו הפעם הראשונה שריבית בנק ישראל חוצה את רמת ה-1% מאז 2013, צעד נוסף לעבר סוף עידן הריבית האפסית. ריבית הפריים, שגבוהה ב-1.5% מריבית בנק ישראל, תעמוד על 2.75%.
במסיבת העיתונאים שנלוותה להחלטה, הנגיד שב והדגיש את החשיבות שבנק ישראל רואה בהחזרת האינפלציה לתחום היעד: "תפקידנו המרכזי הוא לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית. עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק".
"לכן אנו, בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי", ציין הנגיד. "אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כמובן שבנקיטת מדיניות זו איננו לבד, מדובר במגמה עולמית. במדינות רבות אחרות חרגה האינפלציה מהיעד והבנקים המרכזיים נוקטים בתהליכים דומים".
"ראוי לזכור שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD", המשיך. "אך עם זאת אחזור ואדגיש: שמירה על יציבות המחירים היא אבן יסוד לפעילות כלכלית סדירה ולצמיחה בת קיימא. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות".
הנגיד הציג כי בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל ב-0.5%: "החטיבה צופה כי התוצר יצמח בשנת 2022 בקצב של 5% ובשנת 2023 בקצב של 3.5%. זהו אמנם קצב נמוך במעט מזה שהוערך בתחזית הקודמת, אך ברצוני להדגיש כי זו בהחלט צמיחה שמשקפת רמת פעילות כלכלית איתנה. התחזית מצביעה כי האינפלציה צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 אך בשנת 2023 היא צפויה לחזור אל תוך היעד ולהסתכם ב-2.4%".
"ההייטק הישראלי של 2022 לא דומה לזה של שנת 2000"
בנוגע למצב ההייטק הישראלי הרגיע הנגיד ואמר: "אנו נחשפים גם לירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בעולם וגם לאלו הישראליות. ברמת המיקרו בהחלט ייתכנו קשיים לחלק מהחברות בענף. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מגזר ההייטק הישראלי בשנת 2022 לא דומה לזה של שנת 2000. מדובר במגזר הייטק עם ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות למקורות מימון".
לבסוף סיכם הנגיד ופנה לפוליטיקאים והפציר בהם להעביר תקציב: "רגע לפני סבב בחירות נוסף וסביבת אי-ודאות פוליטית חשוב לזכור כי אי ודאות בכלל ופוליטית בפרט אינן טובות לכלכלה. עם זאת, כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות. אך על מנת להבטיח את צמיחת המשק בעתיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית בתקופה זו ושכל ממשלה שתיבחר תפעל להעברת תקציב מדינה עם כניסתה לתפקיד תוך קידום הרפורמות וההשקעות הנדרשות".
ההשפעה של העלאת הריבית על המשכנתאות
העלאת הריבית משפיעה באופן ישיר על מחזיקי המשכנתאות ומי שמתכננים לקחת הלוואות מהבנקים. בהלוואות ישנו חלק שצמוד לריבית הפריים, ששווה לריבית בנק ישראל ועוד 1.5%. כלומר העלאת הריבית תייקר את החזרי ההלוואות לישראלים. בתחזית של בנק ישראל שפורסמה יחד עם החלטת הריבית נכתב כי עד אמצע 2023 הריבית צפויה לעלות ל-2.75%, מה שייקר את המשכנתאות אפילו יותר.
כשהנגיד נשאל בכמה יתייקרו המשכנתאות הוא השיב: "אם אנחנו מסתכלים על משכנתאות שנלקחו בחמש השנים האחרונות אז סך העלאות הריבית עד עכשיו מעלות את ההחזר החודשי של המשכנתא הממוצעת ב-140 שקלים בממוצע. משכנתאות קצה גבוהות במיוחד, מגיעים לסכום של 180 שקלים".
השיקולים שהובילו להעלאת הריבית
בדיוניה, הוועדה המוניטרית הייתה צריכה לשקול שתי תנועות הפוכות שרואים במשק בימים אלו. האחת היא האינפלציה: נתוני האינפלציה האחרונים במשק העידו על התגברות קצב עליית המחירים. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% בחודש מאי, ובכך השלים עלייה שנתית של 4.1% - הרבה מעבר ליעדי האינפלציה שקבע בנק ישראל (בין 1% ל-3% בשנה).
עליית המחירים נעוצה בין היתר בהתפרצות הביקושים הכבושים מתקופת הקורונה, שמואצים על ידי מדיניות מוניטרית מרחיבה: ריבית נמוכה והזרמת כסף זול למשק. הישראלים רוכשים יותר, ההיצע העולמי לא עומד בקצב, והמחירים עולים. בנק ישראל מקווה שהעלאת הריבית תמתן את הפעילות הצרכנית, תוביל לעצירה בעליית המשכורות ובסופו של דבר תוריד את המחירים.
במקביל העולם הכלכלי מתחיל לחוות האטה מסוימת בצל העלאות הריבית. הבורסות חטפו מכה קשה והמחצית הראשונה של 2022 הייתה המחצית עם הביצועים הגרועים ביותר בעשורים האחרונים. הבורסות הן ביטוי למצב הרוח הכללי של המשקיעים כתוצאה מעליות הריבית הצפויות בארה"ב ובשאר העולם. בנק ישראל לא ירצה שהעלאות הריבית יובילו את המשק הישראלי למיתון. עם זאת, גם אחרי שתי העלאות הריבית האחרונות המשק הישראלי מביע עוצמה ויציבות: נתוני סקר כח האדם של הלמ"ס מראים שהאבטלה במשק יציבה ברמה נמוכה באופן היסטורי, מה שמעיד על פעילות כלכלית גם בצל השינויים בריבית והנפילה בבורסות.
נתוני השכר הממוצע במשק באפריל, שהראו ירידה של אחוזים בודדים בשכר הממוצע בכלל המשק, עשויים גם הם להשפיע על ההחלטות הבאות של בנק ישראל ולמתן אותן. אחת הדאגות הגדולות בנוגע לאינפלציה היא שהציפיות לעליות מחירים יובילו את העובדים לדרוש עליות שכר בהתאם, ועליות השכר יובילו להגדלת הביקושים ובתורם לעליית מחירים נוספת. זהו גלגל שברגע שהוא מתחיל קשה מאוד לצאת ממנו. יכול להיות שהנחישות שהביע בנק ישראל בהחלטות הריבית האחרונות כבר השפיעו על המשק ועצרו את המגמה, לפחות בינתיים.
במשק מעריכים שהאינפלציה תיעצר בתחילת 2023, כשהבעיות בשרשראות האספקה יפתרו באופן סופי והעלאות הריבית ימתנו את הביקושים ברחבי העולם, וגם בישראל. אם אכן כך יקרה, סביר שהבנקים המרכזיים ישנו את המדיניות בהתאם, ויעצרו או אפילו יחזרו להוריד את הריבית במשק באמצע 2023.