מאז תחילת השנה עלתה הריבית במשק בארבע פעימות לרמה של 2%, וריבית הפריים בהתאם הגיעה ל-3.5%. הריבית היא המחיר של הכסף, ואכן נראה שכולנו משלמים יותר - על המינוס בבנק, על המשכנתא ועל ההלוואות. היחידים שלא משלמים יותר, ולמעשה מרוויחים מיליארדים מעליית הריבית, הם הבנקים שממשיכים להציע ריביות נמוכות במיוחד על הפקדונות של הלקוחות, רובם לא מגיעים אפילו ל-1%.
בכנסת כבר מתכננים לטפל בנושא ויו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר, פועל כדי לשנות את המצב, אך בינתיים כדאי לדעת איפה בכל זאת תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר על הכסף שלכם, ומה אפשר לעשות עם החסכונות שלכם עד שהבנקים יואילו בטובם לגלגל קצת מהרווחים?
מבדיקת תוכנית חיסכון עולה שהמרווח הממוצע בין הריבית שאנחנו משלמים על המינוס לריבית שאנחנו מקבלים על הפלוס מגיע כבר ל-3%. באופן לא מפתיע הבנקים הגדולים הם שמציעים את הריביות הנמוכות ביותר על הפקדון, ובתחתית בנק דיסקונט שיציע לכם ריבית של 0.2% בלבד - עשירית מריבית בנק ישראל.
אחרי דיסקונט בסדר עולה נמצאים קבוצת הבינלאומי, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות ובנק יהב - כל אלה יציעו לכם ריבית שלא עולה על 0.5%. בקצב האינפלציה הנוכחי, המשמעות היא שתפסידו בכל חודש כסף. הבנקים היחידים שיציעו לכם ריבית גבוהה מ-1% על הפקדון הם בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי ONE ZERO. הבנקים הקטנים האלה רוצים למשוך לקוחות ומוכנים לשלם על כך.
"בהחלט אפשר לפתוח פקדון בבנק אחר ולאו דווקא בבנק שבו אני מנהל את החשבון הראשי שלי", מסביר תומר ורון, ייעוץ ותכנון פיננסי. "צריך להכיר את האופציה הזאת ולא לחשוב שחייבים לצרוך את כל השירותים הבנקאיים רק מהבנק שלי. אפשר וצריך לעשות 'שופיניג' ולבדוק את האפשרויות שבנקים אחרים מציעים. יש בנקים קטנים וחדשים שרעבים עכשיו לכסף כי הם רוצים לגדול ולכן הם יציעו לנו כנראה מחירים טובים יותר".
אך גם אם תצליחו לקבל את הריבית הגבוהה ביותר, על ידי פתיחת פיקדון בבנק אחר או על ידי משא ומתן מול הבנק שלכם, ברמת האינפלציה הנוכחית זו עדיין תהיה ריבית ריאלית שלילית ואתם למעשה תפסידו כסף בכל חודש.
"אנחנו צריכים להבין שבסביבת האינפלציה היום להשאיר את הכספים בעו"ש או בפקדון, שנותן לנו פירורי ריבית, זה פשוט להפסיד כסף", מבהיר ורון. "הרי אם שמנו את הכסף בפקדון שנותן לנו חצי אחוז בשנה ובינתיים המחירים במשק (האינפלציה) עולים ב-4% אז דה פקטו הפסדנו את הכסף. הערך של הכסף שלנו נשחק וזה מה שנקרא ריבית ריאלית שלילית. זה הפסד קצת חמקמק שעובר מתחת לראדר כי אנשים נכנסים לאתר הבנק ורואים שהם הפקידו 100 שקל ועכשיו יש להם 100 וקצת - אז על איזה הפסד מדברים? אבל בפועל הפסדנו כי הכסף הזה כבר לא יכול לקנות לנו את אותם דברים".
אז מה עושים עם הכסף?
על פי ורון, "בסביבה של היום כאמור אנחנו צריכים להבין שאם לא נעשה כלום ונשאיר את הכסף בעו"ש אנחנו נפסיד כסף ולכן אפשר וצריך לשקול להוציא את הכסף מהבנק ולהפנות אותו גם לאפיקי השקעה כאלו ואחרים. חייבים להבין שבכל השקעה יש אמנם סיכון אבל יש גם סיכוי, סיכוי שהכסף שלנו יעבוד ויצמח.
"יש אלטרנטיבה לפקדון בנקאי שאמנם לא שמענו עליה בשנים האחרונות, כשהריבית הייתה אפסית אבל היא בהחלט משהו שאנחנו צריכים להכיר. קוראים לזה קרן כספית, זו קרן נאמנות שמפוקחת על ידי רשות ניירות ערך ומי שמנהלים אותה הם בתי השקעות או חברות ביטוח. הרעיון הוא שבית ההשקעות משקיע בדברים מאוד סולידיים כמו מק"מ, אגרות חוב בדירוג גבוה לטווח קצר ואפילו בפקדונות בנקאיים. כשבית השקעות שמנהל 5 מיליארד שקל לצורך הדוגמא שם פיקדון של מיליארד שקל בבנק, אז יש לו כמובן כח מיקוח גבוה יותר מאשר האדם הממוצע ולכן הוא יכול לקבל מהבנק ריביות טובות יותר על הכסף. הריבית על קרן כספית תהיה יותר קרובה לריבית בנק ישראל מאשר הפקדונות בבנקים. כמובן שהגופים האלו לא עושים את זה לשם שמים אלא לוקחים דמי ניהול. לרוב הם נמוכים אבל צריך לבדוק את זה. רמת הסיכון פה מאוד נמוכה אבל עדיין קיימת.
"כשאנחנו מדברים על שוק ההון יש לנו כמה וכמה מוצרים, זה יכול להיות קופת גמל להשקעה שהפכה להיות פופולארית מאוד ושם אנחנו יכולים לבחור את רמת הסיכון שאנחנו רוצים ובעצם נותנים לבתי ההשקעות לנהל את כל הדבר הזה, תמורת דמי ניהול כמובן. הם מחליטים איזה מניות לרכוש ומתי, איזו אגרות חוב ובאיזה השקעות אלטרנטיביות להשקיע. זה יכול להיות גם במסחר עצמאי שבו אנחנו מנהלים את התיק שלנו באמצעות קרנות מחקות וכדומה.
יש גם מוצרים נוספים כמו קרנות נאמנות או פוליסות חיסכון. כך או כך חשוב להבין למה אנחנו נכנסים, לא להתעוור מכל מיני מספרים חלומיים ותשואות עבר אלא פשוט להבין האם זה מתאים לנו ומה רמת הנזילות של הכסף. יש גם אפיקי השקעה שהם לא שוק ההון כמו הלוואות עמיתים ושוב גם כאן נדרש לבדוק את רמות הנזילות".
איך מחליטים מה לעשות עם הכסף?
"לפני שאנחנו רצים לאפיקי השקעה אנחנו צריכים לברר עם עצמנו קודם כל מה טווח ההשקעה שלנו", מסביר ורון. "זו שאלה קריטית כי אם אנחנו צריכים את הכסף בעוד כמה חודשים אז לא מומלץ להשקיע את הכסף ולחשוף אותנו לסיכונים ולתנודתיות של שוק ההון, אבל אם יש לנו טווח השקעה ארוך של כמה שנים טובות אז אפשר לבדוק אופציות השקעה כדי שבינתיים הכסף ישמור על ערכו ואפילו גם יצמח. הרציונאל על הנייר פשוט – ככל שיש לנו טווח השקעה ארוך יותר כך אנחנו יכולים לשקול להיחשף להשקעות ברמת סיכון גבוהה יותר מתוך הנחה שככל שמגדילים את הסיכון מגדילים את פוטנציאל התשואה שלנו.
טווח ההשקעה זו אמנם שאלה חשובה שאנחנו צריכים לברר עם עצמנו אבל צריך גם להתייחס לרכיב האישי הסובייקטיבי שלנו. התנודתיות בשוק ההון זה חלק מובנה של העסק הזה. אין כזה דבר השקעה ללא סיכון בכלל, ואם בגלל ירידה של 3%-4% רצנו למשוך את הכסף או שאנחנו לא ישנים בלילה - אז אולי אנחנו לא נמצאים במקום הנכון עבורנו. כל אחד מגיב שונה לירידות או לתנודות בשוק ההון ולכן חשוב שנתאים את הדבר הזה אלינו. חשוב שנבין ששוק ההון הוא לא רק תנודתיות, הוא גם מקום מעולה להגדלת הכסף שלנו לאורך זמן, וזה שם המשחק כאן".