לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, ביום שני נפתח השימוע בסכסוך בין מותג הגלידות בן אנד ג'ריס וחברת האם שרכשה את החברה, יוניליוור. המשפט נוגע להחלטה של יוניליוור למכור את המותג בישראל לזכיין הישראלי, על מנת לאפשר המשך מכירתו בארץ בכלל וביישובי יהודה ושומרון בפרט.  

בן אנד ג'ריס טוענת בתביעה כי ההחלטה למכור את החברה לזכיין הישראלי מפרה את הסכם שנחתם בעת הרכישה של המותג על ידי יוניליוור בשנת 2000, ולפיו תישמר העצמאות של דירקטוריון החברה. הדירקטוריון של בן אנד ג'ריס עוסק בעיקר בנושאים של אתיקה בנוגע למכירות ולייצור הגלידה והוא אמור לשמור על המוניטין של המותג. 

יוניליוור מצידה טוענת כי לבן אנד ג'ריס "אין לא את הכוח ולא את הסמכות" לתבוע את תאגיד האם שלה. "לדירקטוריון יש אך ורק את הסמכויות שניתנו לו באופן מפורש", מסר עורך הדין של החברה בשימוע הטלפוני שנערך מול שופט מחוזי של מנהטן. "הסמכויות הללו לא כוללות את היכולת לתבוע את יוניליוור, מחזיקת המניות הבלעדית של החברה". עוד מסר עורך הדין כי הנקודה הזו מפוקפקת במיוחד משום שהעסקה נסגרה ב-29 ביוני, לפני שבן אנד ג'ריס בכלל הגישו את התביעה. 

בן כהן, ג'רי גרינפלד - מייסדי בן אנד ג'ריס (צילום: רויטרס)
בן כהן וג'רי גרינפלד, מייסדי בן אנד ג'ריס שתומכים בחרם | צילום: רויטרס

עורך הדין שמייצג את בן אנד ג'ריס אמר באותו שימוע כי עמדות כמו זו שמתבטאת בהחרמת היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, הן בלתי נפרדות מהמותג שעליו הדירקטוריון מתחייב להגן. "זה מוסד אמריקני שבנה את המוניטין שלו על האמינות של המשימה החברתית שהוא לקח על עצמו", מסר.

במוקד המשפט: הבעלות של הזכיין הישראלי על המותג

ביולי אשתקד, זמן קצר לאחר המבצע הצבאי "שומר חומות", התקבלה החלטה בדירקטוריון בן אנד ג'ריס, לעצור את מכירת הגלידות ביהודה ושומרון ולשלול את הזיכיון מהזכיין הישראלי אם יסרב לכך, כפי שאכן קרה. ההחלטה להחרים את יהודה ושומרון גררה ביקורת רבה כלפי בן אנד ג'ריס ויוניליוור, לא רק מצד ממשלת ישראל, אלא גם מצד מדינות רבות בארה"ב. מספר קרנות פנסיה אמריקניות משמעותיות, ביניהן אלה שמנוהלות על ידי מדינות ניו יורק, אילינוי, ניו ג'רזי, פלורידה וטקסס, מכרו את אחזקותיהן ביוניליוור.

לפיכך החליטה יוניליוור, שרכשה את חברת הגלידות כבר בשנת 2000 תמורת 326 מיליון דולר, לעצור את החרם ולאפשר את המשך מכירת הגלידות. הבעיה הייתה שבין החברות התקיים הסכם חריג, שהותיר בידי דירקטוריון בן אנד ג'ריס סמכויות נרחבות לקבלת החלטות על פעילות החברה, על מנת לשמור על המטרות החברתיות שלה.

שרת הפנים איילת שקד בביקור תמיכה במפעל בן & ג'ריס
החרם עורר זעם לא רק בקרב ממשלת ישראל. אבי זינגר לצד שרת הפנים במפעל החברה

כדי לעקוף את בן אנד ג'ריס, ולאחר תהליך ארוך מול הזכיין הישראלי, החליטה יוניליוור למכור את הזכויות הבלעדיות לייצור ומכירת מוצרי בן אנד ג'ריס בישראל לזכיין אבי זינגר. בכך הפך זינגר למעין בעלים עצמאי של החברה בישראל. ההסכם נחתם וכבר יצא על הפועל בסוף יוני 2022.

בבן אנד ג'ריס לא התלהבו וב-1 ביולי הצביעו על פתיחת הליך משפטי נגד יוניליוור, ברוב של 5 על שניים. שני המתנגדים היו נציגי יוניליוור בדירקטוריון. בתגובה ענקית המזון הקפיאה את משכורותיהם של שבעת חברי הדירקטוריון. ההליך המשפט נעצר למשך שבועיים, שבמהלכם ניסו הצדדים להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, אך בשבוע שעבר הודיעו לשופט כי הדיונים נעצרו בגין חוסר הסכמות, וכך נקבע השימוע של יום שני. 

אך גם אם יוניליוור תפסיד במשפט, יש עוד פתרונות. "אם בן אנד ג'ריס ינצחו בתביעה נגד יוניליוור ויקבלו צו מניעה כנגד הסכם המכירה, שורת הדין תמשיך בפעולת ההשתלטות על הסימן המסחרי שלהם ותפתח חברה למכירת גלידת בן אנד ג'ריס ביו"ש", מסרה נשיאת ארגון שורת הדין, עוד ניצנה דרשן-לייטנר. "לפי החוק האמריקני ההחלטה לוותר מבחינה מסחרית על מכירה בשטחי יו"ש - מהווה ויתור על הסימן המסחרי מבחינת בן אנד ג'ריס באיזור זה. סימן מסחרי חייב להיות מלווה בכוונה מלאה לנהל עסקים באותו איזור, וזו אינה קיימת במקרה זה. לפיכך, שורת הדין תהפוך לבעליו החוקיים של המותג בן אנד ג'ריס ביו"ש. זאת התשובה הניצחת למלחמה ב-BDS ולכוונתה של בן אנד ג'ריס למנוע את מכירת הגלידה בישראל".