הקורונה הצליחה לעצור את התנפחות המגזר הציבורי בישראל: לאחר שנים של גידול קבוע במספר המשרות הכולל בגופים הציבוריים, בשנת 2020 הוא נותר ללא שינוי. כך עולה מדוח הממונה על השכר שפורסם היום (רביעי). העלייה בהוצאות השכר של הגופים הציבוריים הייתה קטנה משנים קודמות ולראשונה לא חלה עלייה בהוצאה על הטבות בשווי כסף.

הדוח מתייחס לכ-400 אלף עובדי הגופים הציבוריים, שהם כ-55% מעובדי המגזר הציבורי כולו (כ-750 אלף עובדים בסך הכול). עובדים אלה מועסקים בכ-800 גופים נתמכים ומתוקצבים ובתאגידי בריאות: חברות ממשלתיות (חברת חשמל, הנמלים ועוד), מערכת ההשכלה הגבוהה, עובדי השלטון המקומי ועוד. שנת 2020 הייתה שנת השיא של התפרצות הקורונה ולכן ניתן ללמוד מדוח זה על התמודדות המגזר הציבורי עם המגפה.

מספר המשרות הכולל בגופים הציבוריים נותר ללא שינוי בשנים 2019–2020, זאת לעומת גידול שנתי ממוצע של כ-3% בכמות המשרות בשנים 2015-2019. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים עלו בשנת 2020 בכ-2% בלבד לעומת עליה ממוצעת של כ-4.5% בשנים 2015–2019. בשנת 2020 הופחתה ההוצאה על הטבת ארוחות בכ-22 מיליון שקלים, ולראשונה לא חלה עלייה בהוצאה על זקיפות הטבה, כלומר על הטבות שוות כסף שחייבות במס (הוצאות רכב, ארוחות ועוד).

קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר (צילום: דוברות האוצר)
קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר | צילום: דוברות האוצר

באוצר גאים על התפתחויות אלה שמעידות על התמודדות טובה של המגזר הציבורי עם המגפה, ומייחסים אותן לשיתוף פעולה בין הנהלות הגופים, האוצר וארגוני העובדים. במהלך הקורונה הצליח אגף השכר במשרד האוצר להגיע להסכמות עם ההסתדרות שאפשרו למגזר הציבורי להמשיך לפעול בהתאם למגבלות ועצרו אותו מלצמוח על חשבון המגזר הפרטי שנאבק בעול המגפה.

שיאני השכר: 12 עובדים בשירותי בריאות כללית

לראשונה מפרסם הממונה על השכר את הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע, אשר משקף את פערי השכר בין הפרטים בקבוצות השונות. פער השכר החציוני הגבוה ביותר נוכח בגופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה ועומד על כ-35%, והוא קשור גם לחלקיות המשרה הנהוגה בדרגים הזוטרים במערכת. פער השכר החציוני גבוה יותר בקרב גברים ביחס לנשים, הדבר עולה בקנה אחד עם שיעור גבוה יותר של גברים בתפקידים מרכזיים ובמשרות בעלות שכר גבוה.

שכר השיא שניתן בגופים הציבוריים בשנת 2020 הוא בקופת חולים כללית: 12 עובדים הרוויחו שכר ממוצע של 87,879 שקלים ברוטו. אחריהם ניצבת, שלא במפתיע, התעשייה האווירית, שם 19 עובדים הרוויחו שכר של 79,936 שקלים ברוטו. קרן המחקרים של בית החולים וולפסון השתכרו 18 עובדים 75,898 שקל בחודש. במקום הרביעי שוב כללית שירותי בריאות בקהילה, שם 17 עובדים השתכרו 74,424 שקלים ברוטו בחודש.

 

מגמה שלילית שנמשכה גם ב-2020 ואף הגיעה לשיא היא העלייה בשיעור העובדים המקבלים רכיב השלמה לשכר מינימום, מבלי שהם מרוויחים כלל שכר מינימום. בשנת 2020 שיעור זה הגיע לשיא של כ-43%. עלייה זו שמעוגנת בהסכמי השכר נובעת מעליית השכר הממוצע במשק בשנה זו. הרכיב לא משולם בהכרח לעובדים המשתכרים שכר מינימום והשכר הממוצע של העובדים שקיבלו את ההשלמה ב-2020 היה 10,684. בתאגידים, השכר הממוצע עמד על 18,215. ההוצאה הציבורית על רכיב ההשלמה עלתה בכ-19% בשנת 2020.

רק 30% ממרוויחי השכר הגבוה הן נשים

נשים מאיישות כ-30% בלבד ממשרות בעלי התפקידים ומקבלי השכר הגבוה בגופים הציבוריים, והוא ירד ב-3% בלבד מ-2015. פער השכר המגדרי של בעלי התפקידים ומקבלי השכר הגבוה בשנת 2020 עומד על כ-10%. בקרב עובדי הדירוגים המציאות כמעט הפוכה: נשים מהוות כ-65% מעובדי הדירוגים, ופער השכר עומד על כ-22%.

בחברות הממשלתיות שיעור הנשים עומד על כ-60% מכלל המשרות. עם זאת, שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות ממשלתיות נמוך בכ-28% מהנתון המקביל לגבר. הפער המשמעותי ביותר הינו במונופולים – שם הוא מגיע לכ-32%. בחמש השנים האחרונות הצטמצם פער זה בכלל גופי האשכול בכ-2% בלבד.

תובע 2.5 מיליון מקופ"ח "כללית" (צילום: חדשות)
שיאני השכר: 12 עובדים מקופת חולים כללית | צילום: חדשות

בשלטון המקומי פער השכר המגדרי נאמד בכ-24% החל משנת 2017 ועד 2020. בשנת 2020 הפער בין שיעור המשרה לגברים, לעומת נשים, נאמד בכ-10%. שיעור המשרה לנשים עומד על 74% ולגברים 85%. פער השכר בין גברים לנשים הצטמצם בכ-2% בין השנים 2019-2020.

במערכת ההשכלה הגבוהה פער השכר המגדרי לשנת 2020 נאמד בכ-24%. נתון זה גבוה מהנתון הזהה עבור כל דירוג משרה בנפרד, כלומר יש שונות בשיעור הנשים המועסקות בכל דירוג. בסגלים האקדמיים, שבו פער השכר גבוה ביחס לשאר הדירוגים, נשים מהוות כ-41% מסך המשרות. זאת בעוד שבדירוגים האחרים שיעור הנשים מהווה כ-63% מסך המשרות.

מספר העובדים ברשות שדות התעופה נחתך ב-38%

בחברות הממשלתיות הועסקו 54,666 אלף עובדים, ששכרם הממוצע עמד על 24,436 שקלים בחודש, עלייה של 2.1%. שכר עובדי הנמלים הוא הגבוה ביותר ועמד על 32,958 שקלים בחודש בממוצע. הוצאות השכר בסקטור זה עמדו על כ-19 מיליארד שקלים. הוצאות השכר של חברת חשמל, שמעסיקה 21% מהעובדים בחברות הממשלתיות, הן הגבוהות ביותר ועמדו על כ-5 מיליארד שקלים.

בשלטון המקומי הועסקו 191,575 עובדים, בשכר חודשי ממוצע של כ-11,246 שקלים. חלקיות המשרה הממוצעת עומדת על 75% משרה לעובד. בשנים האחרונות חלה עלייה של 6% בשכר העובדים באשכול זה. עם זאת, שכרם הממוצע של בעלי השכר הגבוה – עלה רק ב1%, נוכח ההצמדה למדד המחירים לצרכן.

בגופים הציבוריים במערכת ההשלכה הגבוהה הועסקו בשנת 2020 כ-54,500 עובדים ב-32 מוסדות ושכרם הממוצע עמד על 17,740 שקלים בחודש. עלייה של 2.5% בשנת 2020. קיים פער של 17% בגובה השכר בין המכללות לאוניברסיטאות, בעיקר בשל רובד 'עבודה נוספת' שגבוה יותר באוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר קיים בקרב עובדי הסגל האקדמי, כששכרם באוניברסיטאות עמד על 25,044 שקלים בחודש בממוצע ואילו במכללות על 19,582 שקלים בחודש בממוצע.

מספר העובדים בתאגידים הסטטורים עמד על כ-17,680, העובדים ב-58 תאגידים, ששכרם הממוצע עמד על 18,563 שקלים בחודש. בשנת 2020 חלה ירידה משמעותית במספר המשרות, בעיקר בעקבות השינוי שחל בנפח פעילות התאגידים בעקבות התפשטות בנגיף הקורונה, בין היתר, בגלל ירידה בהכנסות, ירידה במספר המבקרים במוזיאונים ואתרים וירידה במספר הנוסעים בנתב"ג. כך למשל, ברשות שדות התעופה ירד מספר העובדים בכ-38%.

הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "בשנים האחרונות חתמנו על מגוון הסכמים חדשניים, אשר תרמו לשיפור הפריון במגזר הציבורי. בנוסף, משבר הקורונה אפשר לבחון כלי גמישות ניהולית חדשים בגופים הציבוריים. את הכלים האלו שכוללים, בין היתר, ניוד עובדים ושינוי הגדרות משרה - הטמענו בעסקת החבילה שנחתמה בשנת 2021 בכדי להתאים את המגזר הציבורי לשוק העבודה החדש".