הבנק המרכזי האירופי העלה היום (חמישי) את הריבית ב-0.75%, לרמה של 1.25%, בצל האינפלציה הנוסקת באיחוד, שהגעה באוגוסט לקצב של 9.1% בשנה. מדובר בהעלאת הריבית החדה ביותר אי פעם באיחוד האירופי, ובשווקים צופים שהבנק ימשיך במגמה גם בהחלטות הריבית הבאות שלו בחודשים הקרובים.
על אף העלאת הריבית האגרסיבית, האיחוד האירופי משתרך מאחורי מדינות העולם, ובפרט ארה"ב שהספיקה להעלות ריבית כבר 4 פעמים מאז תחילת השנה. מדובר בהעלאת הריבית השנייה של הבנק המרכזי האירופאי, והיא מסמלת שינוי מדיניות משמעותי מזו שננקטה על ידיו במחצית הראשונה של השנה.
בעוד שבמדינות רבות אחרות, כמו ישראל, ישנו ביטחון מסוים בצמיחה הכלכלית, באיחוד האירופי ישנו חשש אמיתי ממיתון. מחירי האנרגיה עלו בעשרות אחוזים בעקבות המלחמה באוקראינה והתלות האנרגטית של מדינות רבות באירופה בגז הרוסי. ההתייקרות הזו כבר הובילה מפעלים בגרמניה לצמצם את הפעילות שלהם.
מדינות שירצו לסייע לתושבים ולעסקים להתמודד עם עליית מחירי האנרגיה, יצטרכו לגייס לשם כך כסף, אך העלאת הריבית תייקר את ההלוואות ואת ההחזרים שלהן. כבר היום מדינות כמו איטליה ויוון מתקשות לגייס כספים, וקיים חשש שהעלאות ריבית חדות ואגרסיביות יובילו אותן למשבר חוב.
הבעיה של הבנק האירופי נובעת גם מהעובדה שאחד הגורמים המרכזיים לאינפלציה הוא מחירי האנרגיה, שנובע מצד ההיצע ולא מצד הביקוש. כלומר, עליות המחירים בתחום הזה אינן קשורות לביקוש גדול בקרב תושבי אירופה, אלא לבעיות באספקה. על גורמים אלה לבנק המרכזי אין כלל השפעה, והעלאת הריבית רק תקשה על תושבי אירופה להתמודד עם המשבר המתקרב אליהן.
ומנגד, במובנים רבים הבנק המרכזי היה חייב להעלות את הריבית: העובדה שהריבית על האירו נותרה נמוכה מהריבית על הדולר מחלישה את המטבע האירופאי, דבר שמוסיף ללחצי האינפלציה ומייקר את המוצרים המיובאים עבור הצרכן האירופאי. בנוסף, מצג של נחישות מצד הבנק המרכזי יוכל להפחית את הציפיות לאינפלציה באיחוד, מה שאמור להשפיע ברמה מסוימת על האינפלציה בפועל ולהחליש אותה.