אתמול נחתמה עסקה חריגה בקנה מידה בינלאומי: אילון מאסק רוכש את הרשת החברתית טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר. הדירקטוריון של החברה אישר את העסקה והאיש העשיר בעולם יהפוך את טוויטר לחברה פרטית. הדבר ישפיע על כל בעלי המניות של החברה, חלקם ישראלים. בעזרתו של יריב דרור, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת StoreYa ובעל מניות של טוויטר בעצמו, ננסה לענות על שאלת מיליון הדולר - מי מרוויח ומי מפסיד?
טוויטר הונפקה ב-2013 במחיר של 42 דולר למניה ונמכרה כעת לאיש העשיר בעולם במחיר של 54.20 דולר למניה, ובסכום של 44 מילארד דולר בסך הכול. בשיאה הגיעה המניה למחיר של 77 דולר אולם בחודשים האחרונים היא נסחרה בסכומים הנמוכים מ-40 דולר.
אם כך המניות ימכרו אוטומטית בערך של 54.20 דולר, שעליו הסכים דירקטוריון החברה. מרגע אישורה של הרכישה על ידי החברה לא ניתן עוד לרכוש את מניות טוויטר, וכל בעל מניות יזוכה לפי מספר המניות שהחזיק עד לאישור העסקה אתמול.
מי שקנה את מניותיו בסכום נמוך יותר, ירוויח וייהנה מההפרש ומי שקנה את מניותיו במחיר גבוה יותר, נכפה עליו להפסיד. אך חשוב לציין שגם מי שמרוויח לא יקבל את כל ההפרש ויצטרך לשלם למדינה מס ריווחי הון בגובה של 25% על ההפרש בין מחיר הרכישה לקניה. המס משולם במקור בשם בעל המניות על ידי הבנק, כלומר הכסף שיתקבל בחשבון בעל המניות יהיה כבר לאחר הפחתת המס ותשלומו על ידי הבנק. מי שהפסיד מהמכירה לא משלם מס.
האם ניתן להמשיך ולהחזיק במניות של החברה, כדי להימנע מהפסדים?
התשובה היא לא. אין אפשרות להמשיך ולהחזיק במניות של טוויטר משום שהחברה נרכשה בשלמותה והחלטת הדירקטוריון מאפשרת זאת. (אחרת, יכול היה כל בעל מניה בודדת להחליט כי הוא ימכור אותה למאסק רק תמורת מיליון דולר ולא תמורת 54.20).
המכירה הייתה טובה לבעלי המניות או לא?
המניה לא הייתה הצלחה בבורסה. מי שהשקיע בעת ההנפקה והחזיק את מניותיו עד עכשיו, אמנם הרוויח כ-28% אך הוא עשה זאת על פני כעשור. לשם השוואה, לו היה משקיע באותה עת ברשת החברתית המתחרה, מטא (פייסבוק), היה עושה בתקופה זו רווח של 500% על הכסף שלו (וזה אחרי שהמניה נחתכה ב-50% בחודשים האחרונים). מבחינה זו יכול להיות שהמחיר שהציע מאסק הוא המחיר הגבוה ביותר שהיו מקבלים בעלי המניות אילולא היה נכנס לעסקה.
יש עוד סיכוי שהעסקה תיפול?
דנה טירנגל ליפקה, ראשת מחלקת תחרות במשרד עו"ד יוסי לוי ושות' שעבדה עד לאחרונה במחלקה המשפטית ברשות התחרות, מסבירה: "זו ככל הנראה עסקה שדרושה בדיווח והרשויות יכולות להתנגד לעסקה, אם הן יצליחו לבסס תזה שהעסקה יכולה לפגוע בתחרות. נראה שזו תזה מאוד מסובכת לבסס, כי יתר הפעילויות של מאסק אינן בתחום של אמצעי תקשורת. אמנם יש סיכוי שהרגולטור יחליט שהעסקה תוביל לכוח שוק גדול מידי למאסק, אם מצרפים את טוויטר ואת טסלה, אבל זה פחות סביר".