2021 הייתה השנה הוורודה בתולדות ההייטק. הקורונה, שרק העצימה את השימוש באינטרנט, נוסף על הריבית האפסית והמשקיעים שרצו עוד ועוד, פתחו בפני חברות טכנולוגיה ישראליות הזדמנות לגייס סכומים מטורפים.
"כל מי שהיה פה והסתכל בעיניים אובייקטיביות על 2021 הבין שהמצב בשוק לא יימשך לאורך זמן. הרי ברור שבסוף חברות צריכות להראות כלכלה מאחורי העסקים שלהן. כשחברה מכניסה מעט מאוד כסף ומעריכים אותה בשווי מאוד גדול, אם היא לא עושה דברים מדהימים - היא לא יכולה להגיע לשווי הזה" מסביר שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר.
רבות מחברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות ספגו מכות כואבות במיוחד. חברת monday שבשיאה הגיעה לשווי של כ-20 מיליארד דולר ירדה מאז בכ-75%. חברת fiverr שעלתה לגדולה בתקופת הקורונה נסחרה בשיאה ב-12 מיליארד דולר וכיום ב-1.5 מיליארד - ירידה של 88%. חברת wix נסחרה בשווי של 20 מיליארד דולר וכיום עומדת על פחות מ-4 מיליארד. 
"חברות חלום"
ניר צוק, היזם הישראלי המצליח בעולם שהקים את חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס לא הופתע מהצמיחה החדה בשווי של החברות הישראליות. הוא מדגיש שחלק מהן עלו לגדולה בזמן שהן רק מפסידות "יש הרבה חברות שהיום אנחנו קוראים להן 'חברות חלום'. שיש להן חלום להיות רווחיות יום אחד ונראה שהמשקיעים קצת שכחו את הבסיס של איך להעריך שווי של חברות".
לפי צוק, המשבר של החברות האלה נובע מכך שהן גייסו סכומי עתק בלי להוכיח שהן יכולות להרוויח כסף. "אלה חברות שמוציאות 120 דולר בהוצאות שיווק ומכירות כדי למכור במאה דולר. לדוגמה - נציב כספומטים מיוחדים בכל רחבי העיר - אתה מכניס שטר של 100 שקל, יוצא 120, אז יהיה ביקוש. מה שהחברות האלה עושות לא מאוד רחוק מזה. החלום שהן מוכרות למשקיעים זה 'יום אחד נהיה רווחיים'".
כשהמניה צוללת זה לא בהכרח אומר שהחברה בצרה. החברות הישראליות הבריאות תצלחנה את המשבר אבל הן כן נאלצות להתמודד עם בריחת המשקיעים ועם לחץ כבד לשפר תוצאות. "מי שטעה זה זה שהסתכל מהצד ואמר – 'ואו, גידלנו כאן יוניקורן'. זה לא היה נכון, זה היה בלוף, זה לא היה אמת" אמר חיים סדגר, שותף מייסד של קרן S Capital.
משבר עולמי
לא מדובר במשבר שחוות רק החברות הישראליות - הן רק טיפה בים. העלאת הריבית בארצות הברית סימנה את צניחתן של כל החברות הטכנולוגיות בחודש אפריל, שהיה הגרוע ביותר בנאסד"ק מאז המשבר הגדול של 2008. אמזון, אפל, נטפליקס, גוגל, פייסבוק, המניה של כולן צללה דרמטית.
פייסבוק-מטא למשל, הפסידה בפברואר רבע מהשווי שלה ביום אחד. מארק צוקרברג באופן אישי הפסיד כ-30 מיליארד דולר באותו יום. בפחות משעה הוא הפסיד 17 מיליארד דולר, שזה בערך התוצר הגולמי המקומי של מדינת ג'מייקה או כמעט כפול ממה שטען הנשיא טראמפ שהרוויח כל חייו.
מחשבים מסלול מחדש?
השאלה הבוערת כעת היא איך הטלטלה בשווקים תשפיע על תעשיית ההיי-טק הישראלית כולה. לדוגמה, החברה המבטיחה "טורו", שכבר רצה להנפקה בשווי של יותר מעשרה מיליארד דולר ואפילו כיכבה בפרסומת בסופרבול, שוקלת לחזור בה לאחר שהשווי שלה נחתך דרמטית. בשבועיים האחרונים עוד שני סטארט-אפים בולטים בישראל הודיעו על סגירה.
חברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים כבר מגלות שקשה יותר לגייס כסף באקלים החדש. אלה שכבר גייסו, אולי יחשבו מסלול מחדש בנוגע לדרך שבה הן שורפות את המזומנים. לדברי צוק "לחברות מאוד קשה לשנות תרבות ארגונית בכל תחום שהוא. למשל, בתחום של הוצאת כספים. ברגע שחברה מתרגלת להוציא כסף כאילו הכסף לא שווה כלום וכאילו אף אחד לא הולך למדוד אותם על זה, ומה שחשוב זה רק כמה מכירות יש וכמה מסיבות עושים, היא נשארת כך".
ההיי-טק הישראלי הוא עדיין הקטר של המשק ואחראי ליותר מרבע מהכנסות המדינה ממיסים. היזמות, החדשנות והחלומות הגדולים לא הולכים לשום מקום. בהמשך הפרויקט המיוחד שישודר היום (חמישי) ב"מהדורה המרכזית" נעסוק בשוק העבודה בעקבות המשבר בהיי-טק. האם אנחנו בדרך לגל פיטורין? ומה תהיה ההשפעה על המשכורות, התנאים, והחופשות לעובדים בחו"ל.