שנת 2021 היוותה שנת מפנה בכלכלת ישראל במדדים משמעותיים כגון אחוז האבטלה, אחוז גירעון ביחס לתוצר ויחס חוב תוצר חלה ירידה עקבית זאת לצד עליה מתמשכת בהכנסות ממסים וירידה בהוצאות בגין התוכנית הכלכלית – כך עולה מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2021, שפרסם היום (חמישי) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.

היקף הנכסים של המדינה, על פי הדוחות המאוחדים (כולל החברות הממשלתיות ומרבית התאגידים הסטטוטוריים) הסתכם בסוף שנת 2021 בכ-800 מיליארד שקלים. בנוסף, ערך הקרקעות של מדינת ישראל נאמד בסך של כ-685 מיליארד שקלים. היקף התחייבויות המדינה הסתכם בכ-3,458 מיליארד שקלים, הכוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים או תלויים לגביהם נוצרה עד למועד הדוח עילה לזכאות בסך של כ-1,048 מיליארד שקלים, התחייבות להטבה בגין סיום יחסי עובד מעביד בסך של כ-970 מיליארד שקלים ועוד.

בפרק התשתיות בדוח מוזכרות, בין היתר, השקעות הממשלה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. באגף החשכ"ל מבהירים כי פרויקטים אלו מביאים לתנופה בפיתוח התשתיות במדינת ישראל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. הפרויקטים המפורטים בדוחות הינם בתחום התחבורה, המים, האנרגיה והבינוי בהיקף של כ-30.8 מיליארדי שקלים.

החשכ"ל החדש יהלי רוטנברג (צילום: דוברות משרד האוצר)
החשב הכללי, יהלי רוטנברג. ארכיון | צילום: דוברות משרד האוצר

נכון לחודש מאי 2022 נמשכת מגמת הקיטון בגירעון של המדינה ביחס לתוצר. שיעור הגירעון עמד בחודש דצמבר 2021 על כ-4.4% לעומת 11.4% אשתקד ובחודש מאי 2022 עומד על כ-0.04%, שהינו הגירעון הנמוך ביותר מזה שנים.  מסגרת התוכנית הכלכלית שאושרה נכון לשנים 2022-2020 עומדת על כ-186.2 מיליארד שקלים. הביצוע הכולל של התוכנית לתקופה זו הסתכם בכ-175.2 מיליארד שקלים, מתוכם ביצוע תקציבי בהיקף של כ-133.8 מיליארד שקלים במזומן והתחייבויות. גם בזירה הבינלאומית, הירידה ביחס החוב הציבורי לתוצר בולטת לטובה, הן בהשוואה למדינות מפותחות והן בהשוואה למדינות הייחוס של ישראל.

חוב של 1,000 מיליארד בפנסיות תקציביות: העלאת הריבית תגדיל את הסכום הזה

הדוחות הכספיים מפרטים ומבהירים את התחייבויות המדינה בתחום הפנסיה התקציבית. הפנסיה התקציבית היא התחייבות אקטוארית שמסתכמת ב-1,014 מיליארד שקלים, וגם מספר זה הוא חסר שכן אינו כולל את השלכות הגדלות הרמטכ"ל ואת קצבאות הגישור, בשל חוסר השקיפות בצה"ל.

שיא החבות בגין הפנסיה התקציבית יגיע בשנת 2042, אז התזרים צפוי לעמוד על 45.67 מיליארד שקלים. אמנם ההוצאה גבוהה אך אל מול התוצר החזוי מתקבלת תמונה אחרת: ההוצאה על פנסיה תקציבית כשיעור מהתוצר הולכת ופוחתת עד התאפסות מוחלטת ב-2080. בשנת 2043 יהיה שיא בתשלום לעובדי מערכת הביטחון, והוא יגיע ל-16.66 מיליארד שקל. השיא בתשלום לעובדי הוראה יעמוד על 14.05 מיליארד (בשנת 2042).

לעלייה בריבית יש השפעה דרמטית על החבות האקטוארית בגין הפנסיה התקציבית: כל שינוי של 0.5% בריבית (שכבר עלתה בשנת 2022 בשיעור גבוה מזה) מגדילה במאות מיליונים את החבות הכוללת, עלייה שיכולה להגיע ל-8%.

חצי מגמלאי מערכת ההוראה מקבלים פחות מ-6,644 שקלים, במערכת הביטחון המצב שונה

החלק הגבוה ביותר בחבות הפנסיה התקציבית הוא כצפוי לעובדי מערכת הביטחון – 389 מיליארד שקלים שהם 38% מכלל התשלומים. אחריהם עובדי ההוראה (294 מיליארד שהם 29%), משטרה ושב"ס (185 מיליארד שהם 18%), עובדי מדינה (141 מיליארד שהם 14%). יש לציין שבמערכת הביטחון מספר הזכאים לפנסיה התקציבית הוא מסווג, מספר הזכאים ב-2021 במערכת ההוראה למשל הסתכם ב-64,327.

לעומת מערכת הביטחון שבה עיקר החוב לפנסיה תקציבית היא בגין גמלאים (285 מיליארד מתוך 389 מיליארד), בסקטור ההוראה עיקר החבות היא בגין עובדים פעילים (172 מתוך 294 מיליארד). הקצבה הגבוהה ביותר ששולמה במערכת הביטחון בדצמבר 2021 הגיעה ל-71,250 שקלים בחודש, זאת לעומת הקצבה הגבוהה ביותר במערכת ההוראה שהגיעה ל-18,203 שקלים.

במערכת הביטחון רק 25% מהגמלאים מקבלים קצבה נמוכה מ-8,814 שקלים לחודש, 50% מהגמלאים מקבלים מעל 12,838 שקלים בחודש ו-25% מהגמלאים מקבלים מעל 17,707 שקלים. בקרב גמלאי ההוראה לעומת זאת, הממוצע ב-2021 עמד על 6,601 שקלים ומחצית מהגמלאים קיבלו פחות מ-6,644 שקלים.