ההודעה של שטראוס על הימצאות חיידק סלמונלה במוצרי השוקולד שלה הובילה לאחד הריקולים הגדולים בתולדות המדינה, ובוודאי שבשוק המזון. עלית, חברת הבת של שטראוס, חולשת על ענף השוקולדים בישראל – וכבר עכשיו צופים ברשתות השיווק מחסור.
המפעל שבו יוצר השוקולד הנגוע נסגר בינתיים כדי לנקות אותו, כלומר ייצור השוקולד בפסים אלו נעצר, מה שעלול להגביר את המחסור שנוצר מהריקול (איסוף מהמדפים) לבדו. בסופרים הגדולים הנחו שלא להעביר את המוצרים המדוברים בקופות, כך שגם אם הם עדיין נמצאים על המדף לא יהיה ניתן לרכוש אותם. ראש שרותי המזון במשרד הבריאות, פנינה אורן, תקיים מסיבת עיתונאים בנושא בהמשך היום.
רבים מהישראלים כבר צרכו את מוצרי השוקולד של עלית בימים האחרונים וישנה בהלה רבה בקרב הצרכנים בנוגע להשפעות המחלה והתפשטותה בימים הקרובים. בנוסף רבים תוהים מי אמור להחזיר להם את הכסף על המוצרים שנקנו וכעת נזרקים – אומנם את הנציגים בקו הייעודי של שטראוס לא ניתן להשיג, אך בשירות הלקוחות עונים ואף טוענים שמי שקנה ממוצרי החברה יקבל זיכוי, אך לא ברור כיצד זה יתבצע.
מניית שטראוס צנחה בעקבות ההודעה על הריקול חסר התקדים, שדווח גם לבורסת ת"א. ההודעה התקבלה בסביבות השעה 10:00 בבוקר ועד השעה 14:00 צנחה המניה בכ-2.85%. "מאוד קשה לאמוד כמה כל המצב הזה עולה ויעלה לחברה", הסבירה פרופ' דנית עין גר, הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב. "יש הבדל אם זה נמכר רק בסופר או במקומות נוספים, נגיד במכונות חטיפים. יש הבדל אם זה מוצר שצריך להיות במקרר או לא, ועוד. יש פה את העלות של הריקול, את העלות של הפסקת הרווחים בשבוע הקרוב - גם מפסיקים למכור וגם כל מערך ההפצה משתנה, וגם את עלות תגובת הצרכנים".
שטראוס יתמודדו עם נזק ארוך טווח?
ואכן מלבד הנזק וההפסד הכספי של החברה, שנאלצת להסיר את כל המוצרים החשודים כנוגעים בסלמונלה, ישנו היבט נוסף שעלול לחולל לנזק גדול אף יותר – תגובת הצרכנים: כמה זמן יחלוף עד שיסכימו לקנות שוב ולאכול חטיף שוקולד של החברה? "היו הרבה מקרים של סלמונלה, ואפשר לראות כיום איך החברות השונות התמודדו עם התקלה וכיצד זה השפיע על התגובה של הצרכנים", מסבירה ד"ר ענב פרידמן, חוקרת במחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
"לרוב, תגובת הצרכנים קצרת טווח. אנשים נוטים לשכוח. אז אולי חודש-חודשיים פחות יקנו את המוצרים, אבל אחרי זה אני מעריכה שיחזרו לצרוך אותם. סלמונלה איננה בגדר סכנת חיים לרוב האנשים, וצרכנים נוהגים להיות סלחנים כשמדובר במצב כזה ולא לקחת את זה יותר מדי ברצינות. קחו לדוגמה את ארומה – לפני כשבועיים אדם שתה שם חומר מסוכן, אבל כעבור ימים בודדים כולם חזרו כבר לקנות ברשת. לרוב מצב כזה הוא רק מכה קלה בכנף".
גם עין גר אופטימית יחסית בנוגע להשלכות ארוכות הטווח: "זה מותג מאוד חזק, ומאוד ישראלי. ככל שמותג יותר אהוב בציבור מחפשים יותר הוכחות לכך שאפשר לסלוח להם ולהמשיך לאהוב אותם. בנוסף, לרוב הצרכנים יסתכלו על מצב כזה כמעידה חד פעמית, מפני שזה לא משהו שהחברה עשתה בכוונה".
עם זאת, העובדה שבשטראוס ככל הנראה ידעו עוד מפסח על הימצאות החיידק ולא הודיעו על כך לציבור עלולה להשפיע עליהם לרעה. "לציבור נדרש הרבה יותר זמן לסלוח כשהוא רואה שהחברה לא עושה את כל המאמצים להיות שקופה", מסבירה פרידמן. "לדוגמה, בשנת 2016 היה מקרה של סלמונלה בקורנפלקס של חברת יוניליוור, והחברה הסתירה זאת מהצרכנים. במצב כזה הצרכנים לא מבליגים בכזו קלות".