שלושה נתונים התפרסמו אתמול (רביעי) משמעותיים לכלכלה הישראלית: האינפלציה ומחירי הדירות בישראל והחלטת הריבית בארה"ב. בעוד שמדד המחירים לצרכן ומדד מחירי הדיור הפתיעו לטובה, הריבית בארה"ב נסקה באופן חריג. מה כל אחד מהם אומר, האם מחירי הדיור באמת התחילו לרדת, ואיך תשפיע עלינו העלאת הריבית של הפד בארה"ב?
נתחיל במדד מחירי הדירות, שמתפרסם תמיד בצמוד למדד המחירים לצרכן אך אינו נכנס לתוכו. המדד עלה ב-0.9% "בלבד". למה בלבד? כי בחודשים האחרונים ראינו עליות גבוהות הרבה יותר, של 1.7% ועד 2.2%. אז למה המרכאות? כי אי אפשר להתבלבל, עלייה חודשית של כמעט אחוז היא עדיין עלייה גדולה, והעובדה שבשנה האחרונה מחירי הדיור עלו בלא פחות מ-15.4%, תמשיך להכאיב לנו בכיס גם עכשיו.
ובכל זאת, מה הגורמים להתמתנות העלייה במחירי הדיור, והאם מדובר בתחילתה של מגמה? שר האוצר ליברמן סוף סוף הוציא מפיו בשבועות האחרונים את ההבטחה לירידת מחירי הדיור עד סוף השנה או תחילת שנה הבאה. ברגע שבאוויר מרחפת תקווה שהמחירים יירדו אנשים עוצרים את הרכישות שלהם, ומחכים לראות מה יקרה.
עם זאת הסיבה לירידה במחירי הדיור, אם תהיה כזו, לא נעוצה בצעדים שמבצעת הממשלה, או לפחות לא בצעדים שלה להגדלת היצע הדירות בישראל. עד כה הממשלה לא הציגה שום תוכנית בסדר גודל משמעותי שיוכל להתמודד עם הבעיה הזו, ולא סביר שהשוק מאמין שבקרוב יהיה מלאי דירות גדול מספיק כדי לפגוש את הביקוש העצום ולהוריד את המחירים.
הממשלה כן מאיצה, מרחיבה ומעמיקה את ההגרלות שמחלקות דירה בהנחה לזכאים. הגרלות אלה יכולות לעצור באופן זמני את הביקושים בקבוצת האוכלוסייה הספציפית, שזכאית להשתתף בהגרלות. זוגות צעירים ממתינים עם רכישת הדירות עד לאחר שיתפרסמו שלל ההגרלות הרלוונטיות להם, מה שעשוי להיות חלק מהירידה בביקושים.
בנוסף ומעל הכול, העלאות הריבית שהחלו, יחד עם החששות מפני משבר כלכלי, מדאיגות את הרוכשים ועוצרות אותם מלקיחת משכנתא ורכישת דירה, בוודאי לשם השקעה. כלומר ההתמתנות הנוכחית בעליית מחירי הדיור מסמלת יותר את חוסר הוודאות שפשה בשוק, ולא מגמה ארוכת טווח.
עליות המחירים והריבית בארה"ב ישפיעו על בנק ישראל
האינפלציה גם היא עלתה בקצב מתון יותר מהצפוי – עלייה חודשית של 0.6% בלבד, ועלייה שנתית של 4.1%. זה אמנם שיא ב-11 השנים האחרונות והרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל, אך זו בהחלט עלייה מתונה. יחד עם נתוני הצמיחה המאכזבים שפורסמו היום, שמראים התכווצות של 1.9% בתוצר ברבעון הראשון של 2022, יכול להיות שבנק ישראל ירגיש בנוח ליישם מדיניות מתונה יותר בהחלטת הריבית שלו בתחילת יולי.
אך ישראל לא מתקיימת בחלל הריק, וההתפתחויות בכלכלה העולמית לא יפסחו גם עלינו. בימים אלה ארה"ב מתמודדת עם אינפלציה דוהרת של 8.5%, הגבוהה ב-41 שנים. הבנק הפדרלי החליט אמש להעלות את הריבית ב-0.75%, עלייה שלא הייתה כמותה ב-28 השנים האחרונות. באיחוד האירופי הבנק המרכזי כינס דיון חירום ובשוויץ היום העלו את הריבית במפתיע.
בנק ישראל יצטרך לשקול היטב איפה עומדת ישראל ביחס לעולם, ולא ירצה להגיע למצב שהריבית פה רחוקה מהריביות באירופה ובארה"ב. סביר להניח אם כך שהבנק בכל זאת יעלה את הריבית, גם בהתאמה למדיניות הכלכלית הכללית וגם בבחינת הקדמת תרופה למכה במלחמה באינפלציה. השאלה שנותרה היא בכמה.