מדד המחירים לצרכן שפורסם אמש (שלישי) הציג עלייה משמעותית וחצה את יעד האינפלציה. אמנם בהיבט הזה ישראל נמצאת במקום טוב ביחס למדינות אחרות בעולם, אך אם המגמה תימשך בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית כדי למתן את העליות. עלייה של הריבית עשויה לייצר ירידות מחירים של נכסים להשקעה, ובכך לפתוח חלון הזדמנויות לרכוש דירות או מניות. אחזקה בנכסים כאלה עשויה להיות קריטית בסביבה של עליות מחירים משמעותיות. איך המעגל הזה עובד?

על פי חוק בנק ישראל המשימה המרכזית של הבנק היא לשמור על יציבות מחירים. בפרקטיקה, המשמעות של זה היא לשמור על האינפלציה (כלומר על העלייה השנתית של מדד המחירים לצרכן) בתוך היעד. היעד לא קבוע בחוק, בנק ישראל בוחן את האינפלציה יחד עם הציפיות והמטרות לטווח הארוך, ויכול להמליץ לממשלה לשנות אותו. בימים אלה נמצא בנק ישראל בשיאו של תהליך כזה, לאחר 19 שנים שבהן יעד האינפלציה לא השתנה והוא עומד על 1%-3%.

דוכן פירות בשוק הכרמל בתל אביב (צילום: TamuT, shutterstock)
עליות מחירים בולטות בינואר ישפיעו על מדיניות בנק ישראל. ארכיון | צילום: TamuT, shutterstock

הכלי המרכזי שיש בידי בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים היא שינוי של הריבית. מידי כחודש מתכנסת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וקובעת את הריבית לטווח הקצר – זו הריבית שעל פיה נקבעת הריבית שמשלמים הבנקים המסחריים לבנק ישראל על הלוואות ממנו, וגם הריבית שמשלם בנק ישראל על הכסף שהם מפקידים אצלו. מריביות אלה נגזרות גם הריביות שמספקים הבנקים המסחריים ללקוחות, כלומר לנו.

הריבית הנמוכה משפיעה על המחיר בסופר

ככל שהריבית שקובעת בנק ישראל נמוכה יותר (היום הריבית כמעט אפסית, על 0.1%), כך הריבית שנקבל על פיקדון בנקאי תהיה נמוכה יותר וכך גם הריבית שנצטרך לשלם על הלוואות מהבנקים. כלומר, ריבית נמוכה מקלה על לקיחת הלוואות – הלקוח משלם מעט יחסית על הכסף שהוא מלווה. במובן זה ריבית נמוכה מעודדת צריכה, כלומר מגבירה את הביקושים, מה שמייצר עליות מחירים ועל כן מגדיל את האינפלציה.

לכן, כשיש חשש לאינפלציה גבוהה הבנק המרכזי מעלה את הריבית. כך למשל מאותת הפד: בשל שיעורי האינפלציה ההיסטוריים שאליהם מגיעה ארה"ב, הפדרל ריזרב צפוי להעלות את הריבית שלוש פעמים לפחות במהלך שנת 2022. בבריטניה הבנק המרכזי כבר העלה את הריבית, מאותה סיבה בדיוק. המטרה – להאט את הביקושים ולהוריד את קצב עליות המחירים. בנק ישראל אמנם משתרך מאחור בהיבט זה, והאינפלציה פה אינה גבוהה כמו במדינות אחרות, אך הצפי שגם הוא יעלה את הריבית בסופו של דבר.

להחלטות של בנק ישראל יהיו השפעות על שוק הנדל"ן

כמו כל שינוי, עליית ריבית טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות. ריבית נמוכה אינה תומכת רק בצריכה, אלא גם בהשקעה – ככל שההלוואות זולות יותר והפיקדונות הבנקאיים אטרקטיביים פחות, כך משקיעים מחפשים נתיבים אחרים לכסף שלהם, והם משקיעים באג"ח ובמניות, כמו גם בנדל"ן.

אמיר ירון (צילום: הדס פרוש, flash90)
יצטרך להחליט איך להגיב לעליות המחירים. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | צילום: הדס פרוש, flash90

החשש מעליות ריבית משמעותיות בעתיד הקרוב, שתהפוך את הכסף ליקר יותר ואת הפקדונות הבנקאיים לשווים יותר, עשוי להוביל לירידה בערכם של נכסי ההשקעה השונים. זה בדיוק מה שקרה לאחר הכרזת הריבית האחרונה בארה"ב: הפד עדיין לא העלה את הריבית אך רמז שזה יקרה בעתיד הקרוב, ובתגובה נפלו הבורסות ברחבי העולם. בירידות כאלה רבים מפסידים, אך אחרים רואים הזדמנות לרכישה של נכסים שהיו יקרים מידי בעבר, מתוך ציפייה שהם יעלו שוב בעתיד. עליית ריבית משמעותית עשויה לייצר תגובות דומות גם בשוק הנדל"ן, עם אותם סיכונים ואותן הזדמנויות.

ולמה חשוב להחזיק נכסים להשקעה? בסביבה אינפלציונית, כלומר כשעליות המחירים לא נפסקות, ערכו של הכסף שלנו נשחק. מי שמחזיק כסף מזומן מפסיד ככל שהמחירים עולים, משום שהוא יכול לקנות פחות ופחות. אך מי שמחזיק נכסים, אותם נכסים שהמחירים שלהם עולים - מרוויח, או לפחות לא מפסיד.