הצבא הרוסי פלש לאוקראינה הבוקר (חמישי) וכמעט גרם לעולם לשכוח את המשבר הקודם שאירופה הייתה מצויה בו – משבר אנרגטי שמעלה את מחירי הדלק והאנרגיה באופן חסר תקדים. הפלישה לאוקראינה מובילה את מנהיגי האיחוד להטיל סנקציות על רוסיה, אך לא ברור עד כמה היא תוכל לעמוד בכך שכן מדובר בספקית המרכזית של גז טבעי ליבשת.
יבשת אירופה, שמתמקדת בפיתוח אנרגיות ירוקות, מסתמכת היום כמעט לחלוטין על מקורות חיצוניים לאנרגיה. בשנת 2019, לפני עידן הקורונה, 60% מהאנרגיה של מדינות האיחוד הייתה מיובאת. כבר בחורף הזה, מחירי האנרגיה באירופה זינקו בעקבות מחסור במאגרים, עליית מחירי הפחם, ומחסור במשלוחים של מכליות גז נוזלי.
הגז הטבעי הופך בהתמדה למקור האנרגיה המשמעותי ביותר של אירופה, בניסיונה "להיגמל" משימוש בפחם המזהם. עם עתודות הגז השופעות, שדות הנפט ורשת צינורות נרחבת, רוסיה שולטת בשוק הגז של האיחוד האירופי עם 38% מסך האספקה. נורבגיה, מקור הגז הטבעי הבא בגודלו לגוש, אחראית רק ל-19% מהשוק.
יש היום ארבעה נתיבי גז מרכזיים מרוסיה לאירופה, נורד סטרים, ימאל, אוקראינה וטורקסטרים, שיבושים בכל אחד מהם עלול להכניס את אירופה למשבר אנרגיה. אמש הודיע נשיא ארה"ב ביידן שיטיל סנקציות על פרויקט נורד סטרים 2, והצטרף בכך לקנצלר גרמניה, אולף שולץ, שהשהה את קידום הפרויקט בצל המתיחות. עיכוב ההסמכה לצינור החדש, שכבר עלה יותר מ-11 מיליארד דולר והיה אמור להכפיל את האספקה הישירה של גז טבעי מרוסיה לגרמניה, מהווה איום עתידי על האספקה ליבשת.
גם רוסיה צריכה את אירופה
ככל שנעים מזרחה במדינות האיחוד, התלות בגז הרוסי גדולה יותר. באופן כללי לאירופה יש מעט מאוד חלופות לאספקת הגז הרוסית ואין ספק שעל רקע המחסור ברזרבות גז גלובליות בעידן הקורונה ובצל עליית המחירים התלולה - שווקי האנרגיה באירופה והצרכנים האירופיים, עלולים לשלם את המחיר על המאבק הדמוקרטי באוקראינה.
אך התלות הזו היא הדדית, וכפי שאירופה צריכה את רוסיה לשם אספקת גז, רוסיה זקוקה למדינות אירופה לשם ייצוא גז. אירופה היא שוק הייצוא העיקרי של רוסיה: גרמניה, איטליה וצרפת לבדן רכשו כמעט 36% מכלל יצוא הגז הרוסי ב-2020. עובדה זו נותן בהחלט מעניקה ליבשת כוח משמעותי מול ההתקפיות הרוסית.
אבדן ההכנסות יפגע במוסקבה אנושות, אך במקביל הממשלה שם מבצעת מהלכים שנועדו לגוון את שווקי האנרגיה שלה. כך למשל סיכמה רוסיה על חוזה ל-30 שנה של אספקת גז לסין, גז שיגיע משדות הנפט שנמצאים תחת סנקציות של וושינגטון מאז 2015, המשבר הקודם באוקראינה.
הפתרון יגיע מקטאר?
"אירופה יכולה לשרוד את החורף הזה למרות שענקית האנרגיה הרוסית גזפרום צמצמה במכוון את אספקת הגז", אמרה השבוע נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. "גם במקרה של הפרעה או הפסקה באספקת הגז מרוסיה, אנחנו בצד הבטוח לחורף הזה". עוד ציינה כי בריסל כבר גיוונה את ספקי הגז שלה כדי להיות מוכנים למקרה שגזפרום תסגור את הברז. "לעת עתה נוכל להחליף את הגז הרוסי במשלוחי LNG [גז טבעי נוזלי] שאנו מקבלים מחברינו בכל רחבי העולם". בין החברים האלה - הנסיכות קטאר.
אך האם מדובר בפתרון לטווח הארוך עבור אירופה? "לא לקטאר ולא לאף מדינה אחת אחרת אין את היכולת להחליף את אספקת הגז הרוסית לאירופה בגז טבעי נוזלי (LNG) במקרה של בעיות בגלל הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה", אמר שר האנרגיה הקטארי, סעד אל-כעבי. נורווגיה, הספקית השנייה בגודלה באירופה, מספקת כיום גז טבעי בקיבולת מרבית ואינה יכולה להגדיל את האספקה וודאי שלא להחליף את רוסיה. "רוסיה (מספקת) לדעתי 30-40 אחוז מהאספקה לאירופה", הוסיף השר. "אין מדינה אחת שיכולה להחליף נפח כזה. שינויים מהירים הם כמעט בלתי אפשריים".