ועדת הכלכלה מתכנסת הבוקר (רביעי) לדון בהתייקרויות במשק ולדיון יגיעו בכירים בחברות שמייצרות את מוצרי המזון. לקראת הדיון התאחדות התעשיינים, שמייצגת בין השאר את היצרנים הללו, שיגרה מכתב לשר האוצר ליברמן ולשרת הכלכלה אורנה ברביבאי שהגיע לידי N12 ובו טענה כי במהלך 8 השנים האחרונות האחראיות לעליות המחירים לצרכן לא היו היצרניות אלא דווקא רשתות השיווק. הממונה על רשות התחרות בדיון: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר". נציגי חברת דיפלומט לא הגיעו לדיון - וספגו ביקורת מביטון.

"קורא לראש הממשלה להקים קבינט ליוקר המחיה בו יהיו כל השרים הכלכליים – זה הנושא הכי חשוב לאזרחים", אמר יו"ר הוועדה מיכאל ביטון (כחול לבן) וביקר את נציגי חברת דיפלומט. "מי אחראי ליוקר המחייה? הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הממשלה במיסוי יתר כמו דלק ובפתיחת שווקים ובהקטנת אגרות. הממשלה אחראית למה שהיא משפיעה עליו באופן ישיר. אבל גם המונופולים. אנחנו נאמנים לאסם, האם אסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. היא מפקיעה מחירים ומחלקת רווחי שיא. פגשנו מנכ"ל של חברה עם שכר, בונוס ודיבידנדים של 30 מיליון שקל ב-9 חודשים. את זה מביאים מהצלחת של אנשים".

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה בוועדה: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. אם נזהה הפרה של החוק נאכוף".

"האכיפה של הרשות גם נגד מונופולים או קרטלים או חשדות לתיאומים בין מתחרים אנחנו נהייה כאן", הוסיפה. "לא צריך להגיד לנו את זה. האכיפה היא רק אם יש עבירה או הפרה של החוק. לא צריך להגיד לנו מה לעשות, אנחנו על זה. מעבר לחקירה פלילית אנחנו בודקים את העלאות המחירים, כי אם יש הפרה של החוק אנחנו נאכוף".

ועדת הכלכלה
הדיון בוועדת הכלכלה

"רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר", הסבירה. "לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. אם נזהה הפרה של החוק נאכוף. אנחנו רוצים לקבם תיקון שהציע היו"ר ביטון שמורשעים לא יוכלו לחזור לעסוק בתחום, או לאכוף נגד מי שפוגע בייבוא מקביל. האכיפה של הרשות גם נגד מונופולים או קרטלים או חשדות לתיאומים בין מתחרים אנחנו נהייה כאן. לא צריך להגיד לנו את זה. האכיפה היא רק אם יש עבירה או הפרה של החוק. לא צריך להגיד לנו מה לעשות, אנחנו על זה. מעבר לחקירה פלילית אנחנו בודקים את העלאות המחירים, כי אם יש הפרה של החוק אנחנו נאכוף".

לדיון בוועדת הכלכלה הגיעו מנכ"ל מן אבי פקר, מנכ"ל טעמן חיים דרור, מנכ"ל ויטה פרי גליל אושיק אפרים, מנכ"ל מחסני השוק שלום נעמן, היועץ המשפטי של אסם, עו"ד אלברטו פסח, ועוד. את הדיון מנהל יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון. גם נציגי דיפלומט היו אמורים להגיע לוועדה, אך לבסוף הם לא הגיעו.

במכתב ששיגר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, נכתב כי נתוני הלמ"ס מראים שתעשיית המזון הישראלית הוזילה את מוצריה בכ-7%, בעוד שמדד מחירי המזון לצרכן, המשקף את מחירי מוצרי המזון (מדד המזון ללא ירקות ופירות וארוחות מחוץ לבית), התייקר ב-2%. המשמעות, לטענת היצרנים: הרשתות הרוויחו משני הצדדים - גם את הירידה במחיר המוצרים, וגם את העלייה במחירים על חשבון הצרכנים.

"רמת האינפלציה בישראל משנת 2013 עומדת על כ-2% בלבד והיא מהנמוכות בעולם", כתב יו"ר איגוד המזון, דודי מנביץ במכתב. "הסיבה כידוע לכם אינה בגלל הורדת מחירי הדיור ו/או הוצאות אחרות להן אחראית הממשלה אלא בין היתר הודות למחירי המזון של תעשיית המזון שגרמה למדד המחירים לצרכן הכללי לרדת לאורך כל התקופה הנ"ל וקיזזה בחלקה את השפעת מחירי הדיור במדד".

דודי מנוביץ, אגף המזון התאחדות התעשיינים (צילום: חגית קדוש)
דודי מנוביץ, אגף המזון התאחדות התעשיינים | צילום: חגית קדוש

גורם בכיר בענף המזון מסר ל-N12 כי אי העברת הוזלות יצרני המזון לצרכנים אינה מפתיעה. הגורם אמר: "לאורך השנים האחרונות שיפרה קמעונאות המזון ובעיקר רשתות השיווק את ריווחיותם תוך כדי הדגשה כי הדבר נובע בין היתר מ"שיפור בתנאי הסחר עם הספקים". משמעות אמירה זאת היא כי הוזילו את מחירי הקניה מהספקים אבל במקום להעביר את ההוזלה לצרכנים העבירו את ההוזלה לשורת הרווח".