ההייטק הישראלי הרותח, שמתמודד כל הזמן עם קשיי גדילה, הגביר בשנים האחרונות את גיוס העובדים באוקראינה - בעיקר במשרות טכנולוגיות של פיתוח ובדיקת תוכנה. כעת, ברקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, חברות ישראליות רבות עומדות בפני משבר משמעותי עקב מחסור בכוח אדם - עובדים באוקראינה שנאלצו לברוח או להפסיק לעבוד. על פי גורם בענף ששוחח עם N12, ישנו סדר גודל של 40-30 אלף עובדים אוקראינים בחברות ישראליות - 20% מכלל המפתחים.
"באוקראינה הייתה צמיחה מדהימה בתחום, היא נתנה כוח אדם נוסף ומשמעותי שלישראל אין", מסביר שי מישל, מנהל הקרן Merlin Ventures TLV. "הם נתנו פיתרון לכוח אדם החסר בישראל ובמחיר סביר, זו הייתה אלטרנטיבה מצוינת. בנוסף, בכל התקופה של קורונה גילינו שאפשר לעבוד מרחוק - לא רק חברות ענקיות כמו אמדוקס, כולן יכולות. וזה גרם אפילו לגיוס מוגבר יותר מאוקראינה".
בין חברות הישראליות המסתמכות על עובדים באוקראינה נמצאים כמה שמות מוכרים ביותר: ב-WIX, חברה ישראלית המפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט, ישנם כ-1,000 עובדים מאוקראינה. גם לפלייטיקה, חברה המפתחת משחקי רשת יש על פי לינקדאין כ-1,000 עובדים אוקראינים. חברות נוספות המעסיקות עובדים באוקראינה בסדרי גודל קטנים יותר הינן Fiverr, אופטימוב, וולנט ונטורל אינטליג'נס. והאם כבר מורגשת המצוקה?
"זה כמו שלוקחים צנצנת חרוזים ושופכים אותה על הרצפה - ככה כל העובדים התפזרו בכל רחבי אוקראינה או ברחו," אומר גורם בענף ל-N12. "לא בכל המקומות יש גישה לאינטרנט או שיש בעיות עם חשמל. מצד אחד חברות גדולות יותר יכולות עדיין להרשות לעצמן להמשיך לשלם, אבל חברות סטארט אפ שהן יותר מוגבלות מבחינה תקציבית בבעיה רצינית. כבר עכשיו התחילו לפטר שם אנשים, זו סיטואציה נוראית. תהליך העבודה מאוד נפגע. בדרך כלל הישראלים הם המנהלים, והעובדים האוקראינים אלו החברה שכותבים את הקוד דה פקטו. אז זה מאוד פוגע בתהליך הפיתוח".
"אם המצב יפתר בקרוב אז האימפקט יהיה קטן יחסית," מוסיף מישל. "אבל נגיד שזה לטווח הארוך, רוב האנשים שעובדים הם יחסית צעירים והם צריכים להילחם, ולכן גם מי שלא ברח ונשאר שם צריך להתגייס. כל מי שהעובדים האישיים שלו נמצאים שם יהיה בבעיה. כלכלה שצמחה בצורה טובה, הפסיקה להתקיים בין לילה".
רוב החברות הישראליות עושות מאמצים אדירים לנסות ולסייע לעובדיהן - בין היתר הוצעו להם מענקים, טיסות וימי חופש. עם זאת, 11 יום לתוך המלחמה, חלק מהחברות שנקלעו למשבר כבר נאלצות להתחיל לגייס עובדים ממדינות אחרות - סרביה, רומניה וגיאורגיה.
"לצערי, אבל לטובת המשק יש גם פתרונות חלופיים," אומר מישל. "סך הכל ממה שאני רואה מהתנהלות הישראלית כן מנסים לשמור על העובדים, וגם אלו שהספיקו לברוח אני בטוח שתוך זמן קצר יחזרו לעבוד. וגם לאלו שכבר מגייסים עובדים חדשים בכל מקרה התהליך נפגע. עד שעובד חדש שמביאים נכנס לנעליים של קודמו נראה האטה במשק לא משנה מה. פחות בתחום ה-IT, אבל בתחום שצריך להבין וללמוד את המוצר הרבה יותר קשה".
עוד מוקדם לדעת כמה יעמיק המשבר, ואם אכן המלחמה תסתיים בזמן הקרוב - סביר להניח שההייטק הישראלי המשגשג יצליח להרים ראש ולהתאושש במהרה. אך בתרחיש אחר, קודר יותר, שבו המלחמה תימשך שבועות ואפילו חודשים - עוד ועוד חברות הייטק, במיוחד אלו שמנסות לשמור על העובדים - תפגענה בצורה משמעותית.
נציין כי חברות הייטק רבות בישראל מעסיקות עובדים באוקראינה, ולמרות זאת רובן חוששות כרגע להתראיין על המצב. גם אלו שכבר נאלצות לפטר עובדים ו"מצילות את עצמן" על חשבונם, וגם אלו שבאמת מנסות לשמור על העובדים ובעקבות כך חושפות את עצמן לאפשרות של משבר משמעותי יותר - מעדיפות כרגע להישאר מאחורי הקלעים.