בלעדי: לשכת רואי החשבון תשגר בימים הקרובים מכתב לבנק ישראל, ובו תדרוש שתינתנה הוראות מדויקות יותר לבנקים בנוגע למדיניות ניהול הסיכונים בקריפטו. בנק ישראל הודיע לפני מספר שבועות לבנקים כי עליהם לגבש מדיניות כל אחד בעצמו - ובבנק הפועלים בחרו לעבוד רק עם 5 משרדי רואי החשבון הגדולים בארץ בעסקאות מורכבות, מה שפוגע לטענת הלשכה בפרנסתם של רואי חשבון אחרים.

על פי הודעת בנק ישראל, הבנקים לא יכולים לסרב לעסקאות קריפטו על הסף - אבל כל אחד מהבנקים רשאי לקבוע לעצמו את מדיניות ניהול הסיכונים בהתאם למספר עקרונות. רוב הבנקים עדיין בתהליך גיבוש המדיניות, ול-N12 נודע שבבנק הפועלים כבר הוחלט שבעסקאות קריפטו גדולות ומורכבות רשאים לעסוק רק רואי חשבון מ-5 המשרדים הגדולים בארץ. זאת, מבלי שיש הגדרה מדויקת איזו עסקה נחשבת גדולה ומורכבת - ואיזו לא.

לטענת לשכת רואי החשבון, ההחלטה הזו פוגעת בפרנסתם של רואי חשבון ממשרדים אחרים, והחשש הינו שבנקים נוספים ילכו אחרי בנק הפועלים - ויבחרו גם הם לעבוד עם המשרדים הגדולים בלבד. "בנק ישראל פוגע בפרנסה של רואי החשבון בישראל, במסווה של אישור הפקדת כספים מקריפטו", אמר נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, בשיחה עם N12. "כאשר הבנק הגדול בישראל מפרש כך את החלטת הרגולטור, שאר הבנקים יעשו את אותו הדבר. לא אאפשר לבנק ישראל ולשאר הבנקים לפגוע בפרנסה של רואי החשבון בישראל. רואי החשבון עומדים בחזית המקצועית של תחום הקריפטו בארץ ולא אתן לאף גורם לחסום רואי חשבון מלטפל בכספים מעסקאות קריפטו של לקוחותיהם".

שרייבר המשיך: "רק לשכת רואי חשבון תקבע במה יעסקו רואי החשבון בישראל, ובמידת הצורך, נעביר הכשרות מטעם הלשכה לכל רואי החשבון. מעבר לעובדה שמדובר בפגיעה בחופש העיסוק של רואי החשבון, הנפגעים העיקרים מהמהלך הם הלקוחות, שלא יכולים לבחור באנשי מקצוע מעולים, רק בגלל שהם לא עובדים במשרד ה"נכון" מבחינת הבנק. ההחלטה האומללה הזו חייבת להשתנות והאחריות מוטלת על בנק ישראל".

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)
נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר | צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

בעקבות פניית N12, בימים הקרובים הלשכה תשלח מכתב לבנק ובו תדרוש להסדיר את ההוראות בנוגע למדיניות ניהול הסיכונים מול הבנקים, בצורה שלא תפגע ברואי החשבון.

מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נמסר בתגובה: "התאגידים הבנקאיים נדרשים לבצע הליכי זיהוי וניטור מוגברים ביחס לפעילות בסיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור כגון פעילות במטבעות וירטואליים, ובכלל זה קבלת הסברים ואסמכתאות בכתב התומכות בהסברים אלו. מתכונת ניהול הסיכון נקבעת על ידי התאגידים הבנקאיים ונבחנת בתהליכי האכיפה השוטפים שמקיים הפיקוח על הבנקים. בפרט, סוג האסמכתאות הנדרשות וזהות הגורם שינפיקם ייקבעו במדיניות ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "במקרים שבהם לא קיימים מאפיינים מגבירי סיכון כמו מורכבות עסקאות או היקפים משמעותיים, הבנק מאפשר קבלת אישורים נדרשים לצורך קבלת כספים מפעילות לקוחות במטבעות וירטואליים, גם מעורכי דין ורואי חשבון בעלי מומחיות מתאימה, שאינם חלק מפירמה בינ"ל מוכרת ומדורגת. הסכמת הבנק להסתמך על חוות דעת של משרדים גדולים במקרים מורכבים ובסיכון גבוה מהווה פרקטיקה מקובלת בינ"ל ובהנחיות הפיקוח על הבנקים".