המחירים בסופר, משבר הדיור והעומס על הכבישים – אלו רק חלק מהנושאים שליוו אותנו ללא הפסקה בשנה האחרונה. ממשלה חדשה קמה והבטיחה לשים דגש על הכלכלה, עם חוק הסדרים עמוס ברפורמות, אך בינתיים התחושה הכללית היא שאנחנו פשוט משלמים יותר. האם זה נכון? איך באמת נראתה שנת 2021, השנה שהייתה אמורה לסמן את תחילת הסוף של משבר הקורונה? סיכום שנה כלכלי
מחסור בעובדים
הקורונה פגשה את המשק הישראלי לא מתאים לשוק העבודה החדש, עם 95.4 אלף משרות פנויות עוד בפברואר 2020. ההגבלות והסגרים שהגיעו במרץ אותה שנה רק העמיקו את הפער, אך הוא היה קיים שם ממילא. זו כנראה הסיבה שעד היום, חודשים לאחר שהסתיימו כל מתווי החל"ת והפיצויים למובטלים, המשק הישראלי לא מצליח להשלים את המחסור בעובדים שהולך וגדל מידי חודש.
קשה להאמין שמספר המשרות הפנויות במשק יצטמצם כבר בשנה הקרובה, וללא מהלכים משמעותיים של הממשלה בתחום ההכשרות המקצועיות, מהלכים ששרת הכלכלה מבטיחה לקדם, מספר המשרות הפנויות לא יצטמצם גם בשנים שלאחר מכן. משרד המבקר הוציא מספר דוחות חמורים בנושא, שמבהירים שאי-הכשרת הציבור הישראלי לשוק העבודה המתקדם היא המתכון למשבר הבא.
הפקקים
העומס בכבישים החליף את מזג האוויר כנושא החם ביותר בשיחות החולין. אי אפשר להתעלם מזה, אנחנו נמצאים הרבה יותר על הכביש ולא זזים. בשעות שפעם התנועה הייתה זורמת היום יש עומסים, ולפעמים זה מרגיש שמדינת ישראל כולה מזדחלת על האספלט מבוקר עד ערב.
בעשור האחרון מספר המכוניות שמחזיקים הישראלים גדל ב-44% בזמן ששטח הכבישים גדל בערך בחצי מזה. באותה התקופה נעשו אמנם עבודות כביש רבות, אך הניסיון לעמוד בקצב גידול המכוניות נועד לכישלון, ובינתיים נזנח לחלוטין כל תחום התחבורה הציבורית. שרת התחבורה החדשה מבטיחה לשנות את סדרי העדיפויות ולשכנע אותנו לנטוש את הרכב לטובת האוטובוס, הרכבת ובבוא היום המטרו והרכבת הקלה. עם זאת, שנים יעברו עד שנראה את המאמצים האלה נושאים פרי, ושנת 2022 כנראה לא תביא את הבשורה.
המחירים עלו, השכר (של רובנו) לא
בחצי השנה האחרונה אין שבוע שבו לא מדווחים לנו על עליות מחירים צפויות, האחרונה בשרשרת הייתה אסם שהודיעה למשווקים שתעלה מחירים של עשרות מוצרים. ההתראות מפני עליות המחירים הללו היו כל כך יומיומיות שהן הגיעו עד למשרדי החקירות של הרשות לתחרות, אך רשתות המזון והמשווקים אינם היחידים: גם בתי הקפה והמסעדות, מוצרי הטואלטיקה, קבלני השיפוצים – כולם מעלים את המחירים.
אנחנו כמובן לא היחידים: העולם עדיין לא התאושש ממשבר האספקה, שנולד עם נגיף הקורונה וכמוהו מסרב להיעלם. עלויות חומרי הגלם עלו בכל מקום וכולם טוענים שלא תהיה ברירה אלא לגלגל את העלויות לצרכן. יש לציין שהמצב הייחודי בישראל, שבו השקל התחזק פלאים, אמור היה להפוך את הייבוא לזול יותר ולמתן את העליות עבור הישראלים.
מדד המחירים לצרכן באמת לא מציג את עליות המחירים המצופות, והוא נותר בתחום היעד. בזמן שבארה"ב ובאיחוד האירופי מדדי המחירים שוברים שיאים מידי חודש, פה לא נשבר רף ה-2.5%. אך גם עליית מחירים כזו יכולה להיות משמעותית, בעיקר אם מבינים שהיא לא כוללת את מחירי הדיור (שעוד נדבר אליהם), ואם לוקחים בחשבון את הקיפאון בשכר הממוצע.
השכר הממוצע במשק עלה ב-0.75% בלבד במהלך 12 החודשים האחרונים. כשעליית המחירים גבוהה מאשר עליית השכר, המשמעות עבור רובנו היא שחיקה של הכסף, אנחנו למעשה מרוויחים פחות בכל חודש. ראוי לציין פה שגם הכסף ששוכב לנו בבנק, לא עולה ולא יורד, למעשה שווה פחות בכל יום שעובר. הדרך היחידה לשמור על הערך של הכסף שלנו תהיה להשקיע אותו במשהו שעולה כמו המחירים שאנחנו משלמים, ואף יותר (למשל דיור או ניירות ערך).
ועוד שאלה עולה מהעלייה הכה מתונה בשכר הממוצע: אם המחסור בעובדים חמור כל כך, והמעסיקים צריכים כל כך הרבה עובדים, מדוע הם לא מעלים את המשכורות שלהם? מצב כזה יכול לרמז על עליות בשכר הממוצע כבר בשנת 2022.
הענף היחיד שבו רואים עליית שכר משמעותית ב-12 החודשים הללו הוא כמובן ההייטק, שמציג עלייה של לא פחות מ-9.9% במשכורת הממוצעת בשנה. גם זה יכול להשפיע לטובה על שוק העבודה: משרדים שירצו למנוע מהעובדים שלהם לברוח להייטק יצטרכו לשפר את התנאים שלהם, דבר שיכול לחלחל לעבודות אחרות ולהעלות את השכר הממוצע.
הדירות יקרות הבורסה מזנקת
משבר הנדל"ן לא עזב אותנו לרגע. הישראלים רוצים לגור בבית משלהם, והחלום הזה הולך ומתרחק מהם. ב-12 חודשים מחירי הדיור עלו ביותר מ-10% וזוגות צעירים מתקשים לרכוש דירה. במקביל, כל מי שיש לו מספיק כסף ולא רוצה לראות אותו נעלם בפיקדון לא מניב בבנק, רוכש דירות. גם התחזיות שמפזרים שרי הממשלה, על עליית מחירים של עוד שנתיים לפחות, דוחפת עוד ועוד משקיעים לשוק הרותח. בשנה הקרובה איש לא מצפה לראות ירידת מחירים, וגם לא בשנים שלאחר מכן. שרי הממשלה עצמם מוכנים להבטיח בסך הכול עצירה של עליות המחירים וגם על זה אף אחד לא חותם.
ובסוף צריך לדבר גם לדבר על הבורסה. על אף שמשבר הקורונה לא עוזב אותנו, החשש מאינפלציה ברחבי העולם גואה ושוק העבודה לא לגמרי התאושש – המדדים המרכזיים בבורסה בת"א עלו השנה ביותר מ-30%. גם בארה"ב המצב לא רע: מדד הנאסד"ק מסיים את השנה עם תשואה של יותר מ-25% וכך גם ה-S&P500.
בכל תיקי ההשקעות לדוגמא של N12, מהתיק המסוכן ביותר ועד לתיק הסולידי, נרשמה תשואה של כ-10% בשנת 2021. חשוב לציין, במהלך השנה היו ירידות והיו עליות, סיכום שנה טוב לא מעיד על טיבה של השנה כולה וודאי שלא על השנה הבאה, אבל הוא כן מעיד על כלל האצבע הבסיסי: השקעה חכמה וארוכת טווח שווה יותר מהפיקדון בבנק.
אז אמנם אנחנו לא יכולים לשנות את העובדות, וכנראה נמשיך לשלם הרבה בסופר, לעמוד בפקקים ולראות את מחירי הדיור מזנקים לשמים, אך בטווח הארוך אנחנו כן יכולים להשפיע על הכסף שלנו. שנת 2022 בפתח וזה זמן טוב מאוד להחליט להפסיק לתת לכסף שלנו להישחק בעו"ש ולהתחיל להשקיע אותו, לאט ובזהירות, בדיור, במניות או באג"ח, בלי להמר ובלי למהר. הגיע הזמן לקחת אחריות על הכסף שלנו, ולקוות שבינתיים גם בירושלים יתחילו לעבוד בשבילנו.